על פי מסורת חז"ל, קריעת ים סוף ארעה בשביעי של פסח, ולכן נהוג לקרוא בתורה את נס קריעת ים סוף. נראה כי מכת הבכורות היא שהביאה ליציאת מצרים הפיזית, אך קריעת ים סוף היא זו שהביאה ליציאת מצרים הפסיכולוגית, היציאה הפנימית שלנו מעבדות לחירות. חשבנו שמצרים כבר מאחורינו, אבל מסתבר שיש עוד קריעת ים סוף לפנינו! ובכל זאת, מה יש בקריעת ים סוף שלא היה עד כה? הרי עשרת המכות היו מרשימים לפחות כמו הים שנחצה לשניים.
כנראה שמעבר לנס בחציית הים לשניים, יש עניין לעיתוי. בני ישראל בשלב זה כבר הבשילו בתהליך היציאה שלהם מעבדות רבת השנים. יש מצבים רבים בחיינו שלא ניתן להיות בשל ומוכן עד שאתה לא קופץ למים ומצוי בהם, כמו- בזוגיות, חתונה, הורות, מפקד בצבא וכד'. אם לא נמלא תפקידים אלו גם לא נהיה בשלים עבורם. קריעת ים-סוף איפשרה לבני ישראל להבין את מה שהם לא הצליחו להבין קודם לכן- שהם חופשיים, בני חורין.
בני ישראל שהיו 210 שנים עבדים במצרים הפכו את העבדות לאזור הנוחות שלהם שאותו התקשו לפרוץ ללא ההתערבות האלוקית באמצעות משה ואהרון. איזור הנוחות במקרה זה לא היה אזור מפנק אך אזור ממנו חששו לצאת ולייצר מצב גרוע יותר. אזור שבו בני ישראל היו תקועים מהפחד והחשש לפרוץ דרך לעבר הבלתי ידוע, הסיכוי מול הסיכון.
החירות הינו ערך מאוד משמעותי עבורנו, השאלה האם כולנו מרגישים חופשיים כשאנו קמים בבוקר, בפרט בחיינו המודרניים, מלאי ההתחייבויות וההתרוצצויות?! והשאלה היותר גדולה היא כיצד אנו מגדירים חופש?בעיתון מעריב פרסמו כי "במסגרת המאבק בעבדות המודרנית, רשת החדשות האמריקאית CNN ביקשה מסטודנטים ותלמידים ברחבי העולם, להשיב על השאלה: מה גורם לך להיות חופשי?
השחקן האריסון פורד אמר: "מה שגורם לי להרגיש חופשי זה למצוא אנשים לעבוד איתם על מנת לעזור לתרום. אנחנו יודעים מה הן הבעיות שלנו, אנחנו צריכים להתאחד ולטפל בבעיות האלה וליצור שינוי".
החלוץ זלאטן איברהימוביץ' אמר: "כשאף אחד לא שולט בי, אני עושה מה שאני רוצה, אני מרגיש בחיים, בריא, שאני יכול לעשות מה שאני רוצה, חופשי לדבר, לנוע, חופשי להרגיש חופשי".
ראש ממשלת ניו זילנד ארדן אמרה: "מה גורם לי להרגיש חופשייה? היכולת להגיד מה שאני חושבת, חופש הביטוי הזה חשוב מאוד, ומשהו שאני תמיד אגן עליו".
זוכה האוסקר מהרשלה עלי אמר: "לעבוד להיות האדם שאני רוצה להיות ולהיות נתמך לאורך הדרך ולמצוא את הדברים שמביאים לי הגשמה עצמית"."
יתכן שבשביל להבין מה זה בכלל חופש אנחנו צריכים להבין איפה אנחנו לא חופשיים. יחד עם זאת, הסיבה העיקרית שבגללה רובנו מתקשים להרגיש חופשיים היא שאנחנו מייחסים יותר מדי משמעות לחופש בעולם החיצוני מאשר לגורמיים פנימיים שבנו. במילים אחרות, חופש הוא לא חופשה, הוא לא כסף, והוא לא חוסר אחריות. דווקא הרגשת החופש נובעת מהיכולת שלנו להגיב לנסיבות החיים בצורה שלווה, ובהתאם גם ליצור. ודווקא אחריות שמקושרת אצל רבים מאיתנו לעבדות, היא בדיוק המהות של החופש האמיתי. לקיחת אחריות, ללא האשמה ותלונה, הבחירה כיצד להגיב לנסיבות החיים, גם כשהן מאתגרות, הם ביטוי לאדם החופשי. חופש אמיתי זה פשוט להיות בתוך החוויה הארצית ללא התנגדות, להיות הייעוד שלנו שזה להרגיש ולהגיב באופן מקדם ומצמיח.
חז"ל המשילו את קריעת ים סוף ללידה:
"…אמר ר' יהודה ברבי סימון שתי יריכות של אשה נעשין כשתי אבנים, כדי שיהיה בה כח שתהא יולדת… אמר ר' מאיר מעשה נסים הקב"ה עושה עם התינוק הזה כקריעת ים סוף…". (מדרש אגדה ויקרא פרק יב)
אכן ההשוואה מתבקשת. אחרי ההתבשלות ב"רחם" המצרית, עם ישראל יוצא דרך תעלת הלידה והמים מימינו ומשמאלו, הוא פורץ החוצה אל עבר החירות שלו, עצמאות נפרדת."
וכך מסביר לכולנו הרב קוק-
"ההבדל שבין העבד ובן החורין, איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר, וזה הוא בלתי משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפוך, בן חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכללו מתרומם על ידה, להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלקים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מעורים בתכונתו הנפשית העצמית כי אם במה שהוא יפה וטוב אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שאותו האחר מוצא שהוא יפה ושהוא טוב."
אני מאחלת לכולנו שנצליח להסיר את המיצרים שלנו, שנקום בבוקר כשאנו מרגישים חופשיים ובשלים לממש את ייעודנו, שנהיה נאמנים לעצמיות הפנימית שלנו, ושנעיז ונפרוץ קדימה תוך ראייה והתחשבות בזולת. אמכי"ר.
חג שמח ושבת שלום🌊❤️
השיעור מוקדש-
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, שושנה יוסלין בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.