ל"ג בעומר- אש מאירה ומקרבת

Photo by Wren Meinberg on Unsplash

בימים אלו עד לחג השבועות, כפי שתואר בשבוע שעבר, אנו מצויים בספירת העומר. זהו היום שבו רבים מפסיקים עם מנהגי האבלות. ספירת העומר הינם 50 ימים של עבודה אישית, יום יומית, ממוקדת על המידות שלנו. הערב נחגוג את ל"ג בעומר, היום ה-33 לספירת העומר. מקורה של הדלקת האש בל״ג בעומר הוא בהילולות הרשב״י.

שואל ועונה הרב סימונס- "מדוע הקיפו את רבי שמעון אש ואור? משום שהתורה הושוותה לאש (ומכאן השם "אש התורה"). אש היא דבר פיזי שהופך חומר לאנרגיה. כך גם התורה מלמדת אותנו, כיצד להפוך את העולם החומרי לאנרגיה רוחנית ובעצם, גם יצירתו הקבלית של רבי שמעון, "הזוהר" – נקראת על שם קרינתו של האור."

שימו לב, המקום בביתנו שבו אנו מבעירים אש נקרא- "אח", כך מחדד הרב אלכס גליקסברג, "האש מצרפת ומחברת את כל הגופים הבוערים ללהבה אחת חמה וגבוהה. להבות האש בל"ג בעומר מבשרות על היותינו "אחים", גופים מחוברים הנוהגים כבוד זה בזה, ומאירים ביחד אור גדול של בשורת האחדות והערבות זה לזה."

יחד עם זאת, יש לזכור כי האש יכולה להיות גם מכלה, שורפת, ומנתקת. ולכן, אחד המסרים החשובים של ל"ג בעומר באמצעות הדלקת האש, הוא שבידנו הבחירה איזו אש להבעיר. אנחנו חיים בעולם גשמי, עולם העשייה, ולכן, ביכולתנו להגשים בפועל את כל אותם רעיונות רוחניים וערכים, במעשים מחברים ומקדמים, ואת לימוד התורה על כל רבדיה מחובותינו להוציא לאור ביומיום בביטויים של- עזרה הדדית, אהבת חינם, וכבוד זה לזה. מי ייתן ונצליח להפוך את האש, אש התורה, למקום מקרב, מחבר, מתקן, מדייק ומפיח חיים. אמן כן יהי רצון.

ל"ג בעומר שמח❤️‍🔥❤️‍🔥

ל"ג בעומר- חיבור הרוח עם החומר

ל"ג שמח

ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה לספירת העומר, ומהווה נקודת ציון להפסקת מנהגי האבלות שנוהגים בימי ספירת העומר.

בימים אלו של ספירת העומר, ובתקווה ימי ההתאוששות ההדרגתית מהמגפה העולמית ששלחה את כולנו לסגר ולהתבודדות, הערב ל"ג בעומר שלא כהרגלו, עם אלפים שנוהרים לצפון לחגוג סביב קברו של רבי שמעון בר יוחאי, נשוב לנקוט באמצעי הזהירות ונחגוג עם מספר מצומצם של אנשים. חל איסור על הדלקת מדורות ושהייה לצדן בכל רחבי הארץ. שלוש מדורות בלבד יתאפשרו בל"ג בעומר השנה – והן יתקיימו על הר מירון כשבכל אחת מהן ישתתפו 50 איש בלבד.

רבי שמעון בר יוחאי,  אחד מחמשת תלמידיו של רבי עקיבא,  קבור בהר מירון, והוא יחד עם בנו ברחו והתחבאו מהרומאים, ׳הנגיף׳ של אותה עת. 12 שנה הם חיו בבידוד כשכל עיסוקם היה לימוד התורה, עיסוק רוחני, בעוד החומר היה עיסוק הכי בסיסי שניתן לדמיין, חרובים בגדר נס, מים, חול ואותם בגדים שנשמרו לשימוש חוזר.

המדרש מספר שלאחר 12 שנה הם יצאו, כשהקיסר מת והגזירה התבטלה. אלא שאז התברר שהלימוד הרוחני האינטנסיבי שלהם ביטל בגישתם את עולם החומר כליל, כך שכל מקום שנתנו בו עיניהם מיד נשרף, (שבת ל'ג ע"ב) יצאה בת קול אליהם ושאלה האם הם יצאו מהמערה בכדי להחריב את העולם? וצוותה עליהם לשוב אל המערה.

רבי שמעון הצדיק ובנו חוזרים להתבודד במערה לשנה אחת נוספת. בשנה זו הם לומדים מה מקומו וערכו של העולם הזה, עולם המעשה. ללא חיבור של עולם הרוח עם העולם הגשמי הזה שבו אנו חיים אין תועלת, אין צמיחה ובטח שלא מאפשר שדרוג של המציאות. ואכן, כשהם יוצאים מהמערה לאחר אותה שנה התבוננותם על המציאות משתנה לראייה חיובית על עם ישראל שמצליחה לרפא ולחבר בין החומר לרוח.

רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, נתן לנו את ספר הזוהר, תורת הסוד ופנימיות התורה, מתנה נפלאה שעברה אל תלמידיו ואלינו מדור לדור. לימוד עצום המשנה את תפיסת המציאות. היכולת שלו להתבודד ולהעמיק בכל הרבדים העמוקים שבתורה, ויחד עם זאת לזכור ולהבין שללא החיבור למציאות המעשית הלימוד יכול להפך להרס וללא ערך ממשי.

בימים אלו, ההזדמנות שקיבלנו להתבודדות, וברור עצמי מגיעה עם מסר מרבי שמעון בר יוחאי – עלינו ללמוד לייצר חיבורים עם הסביבה שלנו והעולם הזה, העולם המעשי בו אנו חיים שחלילה לא נחייה בניתוק או פירוד.

 מי ייתן ונצליח בתקופה זו של ההתבודדות והסגר ללמוד, לגעת, ולהכיר את הרבדים הפנימיים שבנו ולחבר אותם גם לזולת ממקום מצמיח, מכבד ואוהב. אמכי"ר.

ל"ג בעומר שמח🔥