משתפת אותכם בשיר מרגש שחברה שלי, צהלה כהן, כתבה ברוח יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה״ל-
אינני צריכה להחביא אותך
תינוק שלי קטן.
לא אדאג כשתבכה,
חרדה שמא יביא בכיך מפגעים
שמא הצליל המתוק של קולך יקרא להם לבוא,
מסתירה בשמיכות שלא ידעו
שלא ישמעו
בלילות מקשיבה בחלון
אם נשמע קול צעדים,
אולי הם באים
לא אתפלל ליד מיטתך תפילה חרישית
לא נרדמת מפחד לילה
הדמעות כבר יבשו מאימה.
לא אטמין אותך בתיבת גומא,
מצפה מפנים ומחוץ, באהבה אינסופית
עוטפת ברכות את כל החלומות, ושולחת
אל פני המים.
כשאני אוחזת אותך, תינוק שלי קטן
ומביטה בפניך הבהירות
אני רואה דורות של אמהות
מטענים של כאב
ואהבת אם שלא תתרפא לעולם
ואתה צוחק לי בפנים
אתה, שנולדת בצד המואר
נקי כמו הבטחה
אמיתי כמו אבני הארץ הזאת
תינוק של אור
תינוק של דור
גאולה.
כותבת מוכשרת.. ההכרה ששום דבר אינו מובן מאליו.. שאנו חיים בתקופה מיוחדת.. שנולדנו בצד המואר.. צריך להתבונן בזה היטב כל הזמן..