בשבוע שעבר היה יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והשבוע יום הזיכרון לחללי צהל ונפגעי פעולות האיבה, ומיד לאחר מכן כולנו חגגנו את יום העצמאות במסגרת המצומצמת בביתנו שלא כמו בכל שנה, השנה היינו בסגר. ללא טקסים, מופעים וכל המסביב נותרנו בביתנו להתמקד במהות של ימים חשובים אלו. לאחר פרשות תזריע מצורע שהתריעו בפנינו לשים לב לדיבור שלנו ולתוכנו, לכח הדיבור שיכול להביא לסכסוך ופירוד, והמחויבות שלנו לתיקון הדיבור- השבוע הפרשות מביאות מצוות רבות העוסקות במרחבים רבים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום ומטרתם להבהיר לנו שעלינו לקחת אחריות. הרב ד"ר עידו פכטר הסביר השבוע כי בעקבות השואה רבים תוהים היכן היה ה' בשואה? יחד עם זאת עלינו לשאול היכן היה האדם בשואה? שהרי אם ניתנו לאדם המפתחות והבחירה, האחריות היא שלו. כשאנו לא מנכיחים את ה' בעולמנו ע"פ המידות והמצוות שניתנו לנו, אנו בעצם התנהלותנו ובמעשנו מעלימים את קיומו של ה' מעולמנו, שהרי ה' לא ייקח מאתנו את יכולת הבחירה, נקבל אזהרות, התרעות, תוכחות, אבל השינוי ורוח החברה שתהא לנו תלוי בנו ובבחירות שלנו.
אומר הרב ד" יונתן זקס גם כשקין רצח את הבל ה' לא מנע ממנו את מעשה הרצח אבל בהחלט אמר לקין " מֶה עָשִׂיתָ, קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה…" כך גם במכירת יוסף ע"י אחיו, עבדות עם ישראל במצרים ועוד. מוסיף הרב פכטר, ה' ברא אותנו בצלמו, כלומר ה' בורא אותנו כשותפים לבריאה, משמע שתפקידנו הוא להביא את האלוקות לעולם. וזה בדיוק מה שמסבירות לנו הפרשות השבוע- (ב) דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י יְהוָֹ֥ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם: (ויקרא יט')
"קדושים תהיו" מעוררת מיד תחושה של ערטילאיות רוחנית, של להיות נבדל מעולם העשייה. אבל הפרשות מפרטות את יישום התביעה של "קדושים תהיו" בהיפוך גמור לזה. להיות "קדוש" על פי התורה מחייב אותנו להיות מחוברים לסביבה האנושית ולהתנהל בדרך הישר, הצדק והטוב. התפקיד שלנו הוא לקדש את החיים ולא לחלל אותם. והדרת פני זקן, לא תשים מכשול בפני עיוור, לא תקלל חירש, לא תעשה עוול במשפט, לא תרכל, לא תגנוב, תכבד את ההורים, תיתן מתנות לעניים וכו', ובמקביל מצווה אותנו- 'ואהבת לרעך כמוך'.
במילים אחרות, אנחנו מקבלים הוראות מפורטות כיצד עלינו, בני האדם, לקדש את החיים ולהנכיח את האלוקות בעולם.
אכן, המעבר מגלות כה ממושכת לכינונה של מדינת ישראל, ריבונות עצמאית, התאפשר בזכות כל אותם חללים שנרצחו בשואה, ומקימי המדינה שהקריבו את עצמם למעננו, והפריחו את השממה שנוכל לזכות במדינה עם בטחון, כלכלה, חברה, דת ותרבות עצמאיים ויציבים. בחייהם ובמותם הם ציוו אותנו לכונן פה, במדינת ישראל חברה צודקת מוסרית וישרה. מדינה עם אנשים העוסקים בצורכי הפרט והכלל, שאינם נותנים לחלש ליפול, אינם מתירים עושק, עומדים על זכויות הפרט לשמירת צלם האלוהים שבקרבנו – זוהי תמציתה של המדינה היהודית, וזוהי המשמעות לציווי "קדושים תהיו".
מי ייתן ונהיה לאור ולמופת בעולם, נקדש ונחייה את ה' בדרך של חינוך, אהבה, מוסר, יושרה וצדק. אמכי"ר.
שבת שלום💞
פרשת השבוע
מקסים.כמו תמיד דנה נותנת לנו תקווה ורוח גבית להמשך עשייה