השבוע פרשת וישב, הפרשה התשיעית בספר בראשית. הפרשה פותחת:" וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ל"ז,א') את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה.
פרשת וישב מהווה את פתיחתו של קובץ סיפורי יוסף ואחיו, החלק האחרון בסיפור תולדותיו של יעקב ומשפחתו, והחלק האחרון בספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים שיביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל במצרים.
המיקוד בפרשה הוא חיי יוסף עד עלייתו לשלטון במצרים. כולנו שמענו על כתונת הפסים שקיבל יוסף, בן הזקונים ובנה הבכור של רחל אמנו, מאביו יעקב, ועל אחיו שקינאו בו ושנאו אותו על התנשאותו, והיחס המועדף שקיבל מאביהם, יעקב.
יוסף משתף את אחיו בחלומותיו. בחלומו הראשון הוא רואה אחת עשרה אלומות שיבולים שמייצגות את אחד עשר אחיו, והן כולן משתחוות לאלומה שלו. האחים כועסים שאפילו בחלומותיו יוסף הוא החשוב והמועדף, וכל השאר משתחווים לו. ויוסף ממשיך ומספר להם על חלום נוסף שחלם, מה שנקרא מוסיף שמן למדורה 🔥 ובחלום השני השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. בשלב הזה אפילו אביו האוהב כועס עליו- "וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?!" (בראשית ל"ז, י'). לאחים כבר ממש נמאס מאחיהם הקטן אותו הם חווים כמפונק ומתנשא.
בהמשך, יוסף יוצא בשליחות אביו, יעקב, מ"עמק חברון" אל "שכם" –וממשיך עד לעמק דותן בחיפושיו אחר אחיו. כאשר הוא מגיע אחיו מתנכלים לו ורוצים להרגו. ראובן הבכור נבהל ומציע שיזרקו אותו לבור ושהוא כבר ימות שם. ראובן מתכנן בהמשך לחזור אל הבור ולהציל את יוסף אלא שאז עוברת שם שיירת סוחרים בדרכה למצריים ואחיו יהודה שלא יודע על תכניתו של ראובן משכנע את אחיו שבמקום להרוג את אחיהם עדיף שימכרו אתו כעבד לסוחרים. ואכן, לבסוף האחים מוכרים את יוסף לעבד.
ראובן, האח הבכור, שלא היה בסביבה בזמן המכירה, נחרד לשמוע שיוסף נמכר, והוא קורע את בגדיו. האחים טובלים את הכותונת של יוסף בדם של חיה ומביאים את הכותונת אל אביהם. יעקב שמזהה את הבגד של בנו קורע את בגדיו לאות אבל, ומסרב להתנחם ומתאבל על בנו שנים רבות.
בשלב זה של הפרשה מסופר לנו לפתע סיפור שקוטע את רצף אירועי יוסף ואחיו. מסופר על יהודה, שלושת בניו, ועל תמר כלתו. הפרשה מספרת לנו על נישואי יהודה לבת-שוע הכנענית ועל שלושת הבנים שנולדו להם. בהמשך, בוחר יהודה בתמר כאשה לבנו הבכור, ששמו ער, וכתוב בפרשה שהוא היה רע וע"כ הומת על ידי ה'. בנו השני, אונן, שהיה אמור לייבם את תמר לא רצה בייבום, ולכן שחת את זרעו וה' המית גם אותו. לאור השתלשלות האירועים יהודה לא נתן את תמר גם לבנו השלישי, שלה. ותמר נשארה אלמנה שאינה יכולה להינשא לאף אחד אחר. לכן, לבסוף תמר במצוקתה מתחפשת לזונה, וגורמת ליהודה לשכב עמה, והיא הרה לו. בתחילה יהודה גוזר את דינה לשריפה אך כשמתברר לו כי הוא למעשה האבא הוא לוקח אחריות- "…וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי…" (בראשית לח', פס כו') מהריון זה נולדו התאומים- פרץ וזרח, שמהם בעצם הגיעו כל מלכי ישראל מדוד ואילך.
לאחר מכן, ממשיכה הפרשה בסיפורי יוסף שנלקח למצרים ומגיע לבית פוטיפר, סריס פרעה, ולמרות היותו עבד הוא מתקדם ומצליח "וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (ל"ט, ב') ומנהל את משק בית פוטיפר.
אשתו של פוטיפר מנסה לפתות את יוסף, אך הוא בורח ממנה. למרות זאת, היא מאשימה אותו בפיתוי, ויוסף נלקח ונזרק שוב ל"בור" אך הפעם "הבור" זהו הכלא המצרי. שם פוגש יוסף את שר המשקים ושר האופים, המספרים לו על חלומותיהם. יוסף פותר להם את החלומות, והמאורעות אכן מתרחשים כפי שניבא. מה שיביא בהמשך לשחרורו המפתיע מהכלא.
השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼
לפי הפרשת וישב לא מצאתי קשר בין הפרשה לבני