בימים אלו עד לחג השבועות, אנו מצויים ב- "ימי הספירה", ספירת העומר. הערב נחגוג את ל"ג בעומר, היום ה-33 לספירת העומר. זהו היום שבו רבים מפסיקים עם מנהגי האבלות שנהוגים בימי ספירת העומר, היום שבו פסקה המגפה שבה מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא שלא נהגו בכבוד זה לזה. ספירת העומר הינם 50 ימים של עבודה יום יומית ממוקדת על המידות שלנו, (החסד, הגבורה, ההתגברות, ההודייה וכו'). אנחנו חיים בעולם גשמי (הגוף) ומעשי, והאתגר הוא למצוא את האיזון עם העולם הרוחני, העולם שבו אנו בחיבור עם הנפש שלנו. אפילו רבי שמעון בר יוחאי שחי בתקופת השלטון הרומי לפני כ-2,000 שנה והיה אחד מתלמידיו של רבי עקיבא, הבין, הפנים ובזכות הרצון, ההתמדה ואישיותו הייחודית זכינו לגילויה של תורת הנסתר. הרשב"י שנאלץ להתחבא עם בנו במערה 12 שנים בעקבות הרדיפה העיקשת אחריו, כשהוא ובנו מנותקים לחלוטין מהוויות העולם היו עוסקים הם רק בלימוד תורה. כשהתבטלה הגזרה והם יצאו מהמערה, הם ראו איכרים עובדים בשדה, ולאחר שנות התעלות רוחנית במערה לא יכול היה רבי שמעון לסבול מראה של יהודים, שכביכול מבזבזים את זמנם בדברים גשמיים, במקום לעסוק בלימוד התורה, והוא הכריז- "מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!" ומייד, מעוצמת קדושתו הרוחנית, נשרפו וחלפו מן העולם כל אותם איכרים שעליהם הביט.
"באותו זמן יצאה בת קול מהשמים וקראה- "להחריב עולמי יצאתם?! חיזרו למערתכם!"
והשניים חזרו אל המערה ושהו בה שנים-עשר חודשים נוספים, בכדי ללמוד טוב יותר כיצד לשלוט בכוחותיהם הרוחניים, ויותר מזה להיטיב עימם. ולאחר שנה, נשמעה בת קול שנייה שאמרה: "צאו ממערתכם".
רבי שמעון ובנו יצאו אל העולם, שוב ראו אנשים עוסקים בחיי העולם הזה. הם אמנם הצטערו, אבל שלטו ברגשותיהם, והפעם רבי שמעון אף ניהל שיח עם זקן שרץ עם שני ענפים של הדס, ותגובתו לבנו הייתה- "ראה כמה חביבות מצוות על ישראל". הרשב"י לימד אותנו כי יש פנימיות כשהכל נראה חיצוני, כלומר, יש נעלם וחבוי כשהכל נראה כל כך חשוף, וע"כ גם את החומר ניתן לקדש. התבוננותם של רבי שמעון בר- יוחאי ובנו על המציאות השתנתה לראייה חיובית על עם ישראל, ראייה שמצליחה לרפא ולחבר בין החומר לרוח.
מבהיר הרב שרגא סימונס- "רבי אבא תלמידו, שקיבל עליו את המשימה לכתוב את דבריו של רבי שמעון, סיפר: "ולא הרימותי ראשי, שהאור היה כל כך גדול שלא יכולתי להסתכל… כל אותו היום לא פסקה האש מן הבית ולא היה מי שהתקרב אליו, שלא יכלו לגשת אליו, שהאור והאש היו סביבו…" ובסופו של היום, לאחר שנסתלקה האש, ראה רבי אבא את רבי שמעון, שנפטר מהעולם." כשהוא שוכב על ימינו, מעוטף [בטלית] ופניו שוחקות."
שואל ועונה הרב סימונס- "מדוע הקיפו את רבי שמעון אש ואור? משום שהתורה הושוותה לאש (ומכאן השם "אש התורה"). אש היא דבר פיזי שהופך חומר לאנרגיה. כך גם התורה מלמדת אותנו, כיצד להפוך את העולם החומרי לאנרגיה רוחנית ובעצם, גם יצירתו הקבלית של רבי שמעון, "הזוהר" – נקראת על שם קרינתו של האור."
כשחושבים על זה, המקום בביתנו שבו אנו מבעירים אש נקרא- "אח", מחדד הרב אלכס גליקסברג, "האש מצרפת ומחברת את כל הגופים הבוערים ללהבה אחת חמה וגבוהה. להבות האש בל"ג בעומר מבשרות על היותינו "אחים", גופים מחוברים הנוהגים כבוד זה בזה, ומאירים ביחד אור גדול של בשורת האחדות והערבות זה לזה."
כלומר, האש יכולה להיות מכלה, שורפת, ומנתקת. ולכן, ל"ג בעומר ורבי שמעון בר יוחאי מזכירים לנו באמצעות האש שאת החלומות עלינו להגשים בפועל, במעשים, ואת לימוד התורה על כל רבדיה עלינו להוציא לאור ולהאירה ביומיום בביטויים של- עזרה הדדית, אהבת חינם, כבוד זה לזה, להצטמצם ולפנות מקום, בהפיכת האש, אש התורה, למקום מקרב, מחבר, מתקן, מדייק ומפיח חיים.
ל"ג בעומר שמח, רגוע ומחבר 🔥❤️🔥
פרשת השבוע