מגילת אסתר היא מגילה ללא מאפייני קודש גלויים, והיא משקפת את חשיבותה של 'יהדות רבת פנים'. יהדות שיש בה מקום לזרמים ולקולות השונים בעם ישראל; מקום משמעותי וחשוב בבניין של חברה, של תרבות ושל עם.
אסתר הסתירה את יהדותה, והיא לא חשפה את עמה. מגילת אסתר ידועה כמגילה של הסתר פנים, שמו של ה' אינו מוזכר בה אפילו פעם אחת. מגילת אסתר היא אחד הספרים האחרונים שנוספו לספר התנ״ך. במשך זמן רב התקיים דיון רחב לגבי הכנסתה לתנ"ך, ויש דיון מרתק בתלמוד אם לכלול את מגילת אסתר בין כתבי הקודש. יש המסבירים כי דווקא בזכות ייחודיותה נכנסה המגילה לתנ"ך.
כתוב במגילה, ״ונהפוך הוא״ אז יש המפרשים כי לובשים הכל הפוך ולכן, מתחפשים. ובאמת למנהג ההתחפשות יש רמזים כבר במגילת אסתר. המוטיבים העיקריים במגילה הם ההיפוך וההסתר. יחד עם זאת, בפורים מסכות ותחפושות הן אינן מצווה, אלא מדובר במנהג נפוץ ועתיק המופיע בכתובים כבר במאה ה-13 כמנהג נפוץ ומקובל המאפיין את חגיגות הפורים. התחפושת עוזרת לנו להשתחרר מהמסגרת הקשוחה של השיגרה ולצאת במלוא המרץ אל המרחב הבלתי מוגבל של שמחת פורים. בשבוע האחרון אנו רואים סביבנו אנשים בתחפושות שונות – אנשים מחופשים לחיות, מפלצות, מכשפות, יצורים מכוכב אחר, ליצנים, נסיכות, חיקויים של דמויות שונות ומוכרות וכו'. מה שבטוח התחפושות גורמות לנו לחייך, ופותחות לנו את הלב.
יתכן וזו גם תזכורת לשאר ימי השנה שבה אנו פוגשים הרבה אנשים "מחופשים"- האחד מחופש לחצוף, האחר לקמצן, לגס-רוח, לאדיש שלא אכפת לו משום דבר וכו'. במילים אחרות, האמת הפנימית היא שניראות זו היא רק תחפושת ומסיכה שהחיים לתחושתם חייבו ושכנעו אותם לעטות. זו אינה דמותם האמיתית והפנימית של אותם אנשים. עמוק פנימה, כאשר מגלים את הנקודה שבלב מגלים אנשים טובים ויפים.
אז איך מתמודדים? נושמים עמוק, ניגשים בעדינות ובאהבה, וזוכרים שזו רק התחפושת, וביכולתנו, עם הגישה הנכונה, לחשוף את אותה נשמה טהורה וחבויה. החוויה הזו בפורים, של הגילוי מההסתר, מאפשרת לנו לצבור כוחות לגילויי אור וטוב נוספים מתוך אכפתיות, סולידריות ו"שפיטה לכף זכות" למשך כל שאר השנה.
חג פורים שמח🎉
דנה,
כתבת מקסים.
זה כל כך נכון, כולנו מסתובבים עם חלקים מחופשים.
פןרים שמח