קפיטליזם מתוקן-
איך מתבטאת השיטה הכלכלית היהודית השבוע בפרשת בהר?
הרב שניאור אשכנזי מתאר אותה כ"קפיטליזם עם מצפון". התורה מעודדת יוזמה חופשית ובכך היא אכן קפיטליסטית. אבל זהו קפיטליזם מוגבל, ובוודאי קפיטליזם מתחשב עם גבולות ואיזון, מצוות שנת השמיטה והיובל הם עיון בתיקון הפרנסה והכלכלה.
משה גרילק מטיב לתאר- " שש שנים חיה ארץ זו חיי כלכלה מקובלים, מרוץ אין-סופי אחר הפרנסה והקיום, הכסף והמעמד. היא טיפחה את עושרה הטבעי – את החקלאות…. ובתוך המולת החיים הזאת – בא פתאום השינוי. בפרוס השנה השביעית – נעצרה המכונה בבת אחת. הארץ על כל מחוזותיה שבתה. לא היתה זו רק האטה בפעילות הכלכלית או מיתונה, כי אם עצירה מוחלטת לשנה שלמה. בלימת הכלכלה הנורמלית תוך העברת המשק כולו למצב אנטי כלכלי. מהלומה לנטייה הרכושנית… מסע ניצול האדמה למען התועלת האישית – נפסק. הם פוגשים עתה מצב חדש. המציאות החדשה, הכפויה עליהם, מלמדת אותם, כי היו, לאמיתו של דבר, עבדים לתרבות הצרכנית, שיצרו במרוצם האין סופי אחר הקניין החומרי. הניתוק הזמני ממנה, מלטש את המבט ומחזיר את האיזון האנושי. הקרקע המושבתת, המפגינה "עצמאות" בשנה זו, מלמדת אותם, כי גם לה ערך עצמי, שאינו תלוי דווקא בכך, שהיא עומדת לרשות האדם. הוא – האדם – אינו אדון הכל, הרשאי לעשות בה ככל העולה על רוחו. זהו שיעור מאלף, שזוכה בו איש השמיטה בארץ השמיטה..".
מצוות אלו מביאות גם את בשורת השוויון של כל אזרחי המדינה, כל מחיצות המעמדות קורסות ונופלות ברגע. השדות פתוחים לרווחה בפני הכל באופן שווה. לפתע בעל הבית ניצב שם בדרגה אחת עם פועליו מאתמול. כולנו בסירה חברתית אחת.
כולנו שווים, לכולנו יש תכונה אחת זהה והיא היותנו נבראים.
ואסיים בדבריו של משה גרילק, "זאת התכנית האנטי כלכלית של השמיטה, המבריאה את המשק ובונה מחדש את שלמותו המוסרית של האדם. זאת התכנית, החותכת בבשר החי של היצרים, יצרי הקניין, המותרות ו"המגיע לי", ההורסים את רקמות החברה. החזרה המתמדת על תכנית זו, לפחות אחת לשבע שנים, אמורה לתקן את סטיות החברה ולהשיב לה מדי פעם את שווי משקלה המוסרי המשקי." אמכי"ר.
שבת שלום ומבורך❤
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה והשלמה של כל הפצועים תלמידי ה-י"ב והמכינה הקדם צבאית שנפצעו בנחל צפית שבערבה, ושל אבי מאיר בן רחל, רחל בת לאה, אבי בן מלכה, רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, אברהם לייב בן חיה סאסל, אביבה בת מזל, מיכאל בן אסתר בינה, חיים בן בלומה, ומיזנה בת מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.