Photo by Sandie Clarke on Unsplash
פרשת בשלח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. לאחר עשר המכות שהביא ה' על המצרים, הנושאים העיקרים בפרשה הינם- יציאת בני ישראל ממצרים, המרדף של פרעה אחרי בני ישראל, קריעת ים סוף, שירת הים ותחילת המסע במדבר, תלונות העם, פרשת המן ולבסוף המלחמה בעמלק.
פרעה רודף אחרי בני-ישראל, ומוצא אותם כשהם חונים על פני הים. בני ישראל חוששים, זועקים אל ה', ומתלוננים למשה. משה מרגיע אותם, וה' מורה למשה להרים את מטהו על הים וכך הים נבקע, ומאפשר לבני-ישראל בדרך נס ללכת בתוך הים ביבשה…
ברפידים, לקראת סוף הפרשה, עמלק תוקף את ישראל, ומשה ממנה את יהושע לצאת למלחמה בעמלק. המלחמה מאתגרת, ורק בערב, בסופו של היום, מצליח עם ישראל לגבור על עמלק.
מסביר האלוף אמיר אשל, מפקד חיל האוויר לשעבר:
"המלחמה בעמלק ראויה להימנות בין אבני הדרך המשמעותיות בהתפתחות עם ישראל. זוּ הייתה, בראש ובראשונה, מלחמת השחרור של העם מתפיסה עצמית של עם עבדים שנָס על נפשו ונזקק לנִיסִים שיצילוהוּ מרודפיו. בהחלטה מנהיגותית, ללא ציווי אלוהי מפורש, חל מהפךְ. בני ישראל קמוּ, נלחמוּ וניצחו את עמלק. מעבדים הם הפכו לאדונים לגורלם. זוּ הייתה מלחמת הבכורה של בני ישראל כעם. הם השכילוּ למצות 4 מרכיבים הכרחיים לניהול מלחמות והשגת ניצחונות:
1.) מנהיגות אזרחית – משה מורה על יציאה למלחמה, בוחר מפקד צבאי שיוביל אותה ומפיח רוח לחימה בכוחות "והיה כאשר ירים משה ידו – וגבר ישראל" (יז, יא). משה אינו מנהיג לבדו אלא נעזר בשותפים המחזקים אותו – "ואהרון וחור תמכו בידיו" (יז, יב) – בדרךְ לניצחון.
2.) פיקוד צבאי – מוכשר, שעמד במבחן התוצאה וממושמע. "ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק" (יז, י).
3.) לוחמים – הנבחרים בקפידה ע"י מפקדם על פי כישוריהם והתאמתם לקרב "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא להלחם בעמלק" (יז, ט).
4.) תחקיר – לאחר הניצחון נאמר "כתֹב זאת זִכּרון בסֵפֶר" (יז, יב). עמלק נוצח אךְ לא הושמד. ההבנה שידרש להלחם בו בעתיד חייבה תחקיר המלחמה, יישום לקחיה ובניית מוכנות טובה יותר למלחמה בעתיד…"
כבר למעלה משלושה חודשים שישראל נלחמת מלחמה שנכפתה עליה; שוב, אותם אויבים שאינם מרפים ומתגלים כל פעם מחדש באכזריותם ובפערי התרבות והאמונות, כפי שצוטט ראש הזרוע הצבאית של החמאס, מוחמד דף, "אנו אוהבים את המוות כפי שאויבנו, ישראל, אוהבים את החיים." החודשים הללו מוצפים בסיפורים ומראות של אבל, שכול, כעס וחוסר אונים עד כי נדמה שהנפש כבר איננה יכולה להכיל ולשאת. כאב וצער בלתי נתפסים. במקביל, עדים אנו לסיפורי גבורה של הצלה וניצחונות מרגשים שמזכירים לנו שאנו מוקפים בגיבורים שהקריבו את חייהם, ועלינו להיות ראויים להם. זו המלחמה של כולנו. המלחמה על הציונות והיהדות, על הזכות שלנו לאושר, לנחת, לאהבה, ולחיים מלאי משמעות. ואם לא נהיה כאן חזקים וביחד, אז פשוט לא נהיה.
וכך צוות קהילת "מתחדשות" של סיוון רהב מאיר מטיב לתאר, "ט״ו בשבט באמצע המלחמה: ירוק מול שחור, אור מול חושך…
אז מאמש בערב – ט"ו בשבט, חג האילנות. מה הוא אומר לנו, דווקא השנה?
1.) חזרנו אל האדמה, אל השורשים.
השנה הרבה יותר מרגש לאכול את פירות ארץ ישראל. נזכרנו שבין הקניון לחניון, בין המעלית למכונית, יש גם אדמה. ויש לנו קשר עמוק למקום הזה דווקא, לארץ היקרה הזו.
ופתאום אנחנו מבינים שכל חקלאי בגבול הדרום או בגבול הצפון הוא גיבור, וכולם מתנדבים ובאים לעזור לו.
2.) להאמין בתהליך.
ט"ו בשבט מזכיר לנו שצריך סבלנות בחיים. אם רוצים שדברים יצמחו ויפרחו, זה לוקח זמן וצריך להשקיע.
הטבע מלמד אותנו שעלינו לזרוע ולשתול ולהשקות ואז לחכות, וגם להתפלל ולקוות, כי מדובר בתהליך.
גם המלחמה ברוע לוקחת זמן. וכל דבר בעל משמעות – מבניית זוגיות לחינוך ילדים ועד לימוד תורה – לא קורה ברגע. צריך לקחת נשימה, להאמין, להמשיך. בסוף הכול יצמח.
3.) תעודות מחצית.
בט"ו בשבט מחלקים תעודות. השנה צריך לחלק כאן מיליוני תעודות הצטיינות –למורים, מנהלים, הורים, תלמידים, גננות וכל המעגלים שמסביב. תודה רבה.
4.) ביקרתי לפני כמה ימים בבית ספר שנפתח בירושלים לילדי העוטף.
הם כולם צריכים לקבל "ציון לשבח" במקצועות החשובים של חיים -גמישות, אמונה, יצירתיות, תקווה והתחדשות…"
השבוע בפרשה, מול עמלק, בני ישראל נדרשו לראשונה ליטול אחריות אקטיבית לגורלם ולשאת חרב בידם. מאז נטמנו אותם זרעים ראשונים, נשאנו חרב אינספור פעמים, והנה שוב אנו מוצאים את עצמנו במלחמת הישרדות, נלחמים על הקיום שלנו. ההתגייסות של האזרחים עדיין עוצמתית ומעוררת השראה, לעזור, לתמוך ולעטוף את הלוחמים בכל מה שנדרש כדי שיוכלו להתמקד בלחימה. והלוחמים כולם, מגלים אומץ לב ונחישות להגן עלינו, על כולנו, גם במחיר של היקר להם מכל. גילויי סולידריות וערבות הדדית באופן הכי טבעי שיש- זה העם שלנו באמת. זכינו! שרק נהייה ראויים.
מסיים האלוף אמיר אשל,
"…במסע מעבדות לחירות, הייתה המלחמה בעמלק תפנית. מנהיגות אזרחית חזקה ומאוחדת, מפקדים ולוחמים מוכשרים, היו היסודות לניצחון. כלל המרכיבים, בתוספת תחקור מקצועי, תקפים בחלוף אלפי שנים, גם היום."
ט"ו בשבט של התחדשות ושבת של שלום 🇮🇱🌳💞
לעילוי נשמתם של כל חללי מלחמת "חרבות ברזל" האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם המלא והבריא של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל אזרחי ותושבי ישראל. אמן כן יהי רצון