פרשת כי תשא- מהתגלות לכישלון

Photo by Mael BALLAND on Unsplash

בני ישראל ראו את עשרת המכות, קריעת ים-סוף, מעמד הר-סיני, מראות תבנית המשכן ותכנית הקמתו, והשבוע העם מחכה ומצפה לבואו של משה רבנו, אך הציפייה הממושכת של 40 יום והתלות במשה מביאים את בני ישראל לחטוא ולחפש אחר אלוהות מוחשית. ובכל זאת, אחרי התגלויות כאלו אדירות מה ההיגיון לטרוח להכין ולעבוד פסל?

מסביר הרב אמנון דוקוב- 
"אחד הרעיונות החשובים של המקרא כולו הוא רעיון ההתגלות. הברית בין א-לוהים לאדם נכרתת על בסיס התגלות שהיא אירוע שבו האל נוכח בצורה המובהקת ביותר, השלמה ביותר, כזו שחודרת של שורשי הקיום של המשתתפים. באירוע שכזה כל הספקולציות נעלמות מול הוודאות הבהירה.
לכן, יציאת מצרים והנסים שבה, ומעמד הר סיני וההתגלות שבו הם אירועי השיא המכוננים של כל הסיפור התנ"כי. מול ההבנה הזו עומדת ההתרסקות של חטא העגל בכל חריפותה. רק 40 יום חלפו מאז אמר הקול "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" וכבר הכול כאילו נשכח.
נראה אם כך שמעשה העגל בא ללמד אותנו משהו חשוב על החיסרון הגדול של ההתגלות – בסופו של דבר היא באה לאדם מן החוץ. בעוצמה שלה היא אמנם משאירה אותו ללא מילים, והוא לא יכול לסרב לה, אבל היא לא צמחה מתוכו.
בסופו של יום ההתגלות תחלוף, ואז הכוחות הפנימיים של האדם יתעוררו מחדש ויתחילו להתקומם ולדרוש ממנו לחזור אל הרגליו הישנים. ככל שיעבור הזמן הזיכרון הטרי של ההתגלות ילך ויתעמעם, ילך ויתארגן מחדש על ידי הזיכרון הפעיל, יקבל פרשנויות חדשות, שמבקשות ליישב אותו עם תמונת העולם הרגילה והמקובלת.
חטא העגל מלמד מדוע אין טעם להפוך את ההתגלות לאירוע חוזר. התגלות יכולה להיות אירוע מכונן, בסיס להתחיל ממנו. אבל אחר כך חייב לבוא תהליך ארוך של צמיחה שבו האדם יעבור שינוי פנימי ויגלה את הא-לוהי מתוך עצמו."

אכן, בני ישראל עוברים תהליך עוצמתי מעבדות לחירות, בדרך של ניסים במעמד מרגש ובלתי נתפס של מתן תורה, וכפי שכבר ציינו אף חווים את הקמת המשכן כשכל אחד תורם ונותן בנדיבות, וכל זה מתוך אירועי התגלות ופחות מתוך עשייה עצמית ויוזמה אישית. לכן, בנוסף, חטא העגל מעורר בנו תהייה של מה מקום החטא והכישלון בחיינו בשוטף, בחיי היום יום?

הרב אלכס גליקסברג מבהיר-
"מציאות של חטא וכישלון בעולם, היא מציאות טבעית המוכרחת לבוא. אין זו מציאות אידיאלית שאנו שואפים אליה במכוון. אולם, החטא והכישלון הם חלק מהתפתחות ניסיון החיים ולמידתם, שלעולם לא תהא בהם הצלחה בלבד.
נוכל לומר בביטחה, שאנו לומדים בחיינו יותר מכישלנות מאשר מהצלחות. למרות, שאנו נוטים לאהוב את ההצלחות ובכך גם את עצמנו מסיבות מובנות.
חטא העגל הוא כישלון אנושי, ולכן משה מצליח לשכנע את הקב"ה לסלוח לבני אנוש בשר ודם. שורש החטא והכישלון הוא גם שורש המצווה וההצלחה. האדם מחפש חוויה רוחנית מעצבת ומטלטלת שהכישלון בדיוק כמו ההצלחה יכול לספק לו. זו בדיוק הזיקה שבין חטא העגל למצוות המשכן, בשניהם יש התגייסות והתלהבות ליצירה של זהב, האחד נמשך לכישלון והשני נמשך להצלחה. לכן, מכיוון ששורש אחד להם, אין זה משנה מה קדם למה מבחינה כרונולוגית, חטא העגל למצוות המשכן או להפך. בעולמנו החינוכי יש לוודא שלכשלון יש מקום ראוי וטבעי שממנו ניתן ללמוד ולהתקדם. יש לחנך ללמידה מכשלונות ולא לוותר עליה. לכל הפחות נעמיד אותה באותה מידה כמו הלמידה מההצלחות. אם אנו וחניכינו נדחיק את הכישלון לקרן זווית לא נצליח ביחד להפיק ממנו את התובנות שיובילו אותנו עם חניכינו אל ההצלחה המיוחלת."

בעיתון כלכליסט פורסם מאמר ביולי האחרון, 2021, כי כנראה כדי להצליח צריך לדעת להיכשל, משפט שנוכח במקומות עבודה בישראל וחלק מסוד ההצלחה של חברות הטכנולוגיה הישראליות. למעשה, מה שגורם להן להתבלט, להיות חדשניות יותר ויצירתיות יותר קשור בכלל לכישלון, כך עולה ממחקר שערכה חברת Dell Technologies. לפי המחקר, שנערך בקרב 5,400 עובדים מ-23 מדינות, אחד ההבדלים בין ישראל לשאר המדינות הוא חוסר הפחד מכישלון. 40% מהמשיבים הישראלים לעומת 29% בממוצע האירופי טוענים שהחברה שלהם מעודדת כישלון מהיר ואז הצלחה. אבל איך כישלון מוביל להצלחה? אחד היזמים עונה- "אני חושב שאף אחד לא מעודד כישלון אלא מעודדים חדשנות ולא מפחדים מכישלון… בתעשיית ההייטק אנחנו עוסקים במה שלא קיים, מפתחים את העתיד והקטע בעתיד הוא שהוא לא ידוע, אז ברור שיהיו דברים שלא יצליחו."

בני ישראל בתהליך היציאה מעבדות לחירות חוו, כמו ילדים הלומדים ללכת, עשייה שמלווה בכישלון, כי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה, ממש כמו ללמוד צעד ראשון. למעשה, מהרגע שבו אנו מתחילים לנסות ולעשות אנו גם מתחילים להיכשל. אין זה מעיד על יכולתנו בעתיד להצליח, להיפך פעמים רבות, הכישלון צרוב בנו ומדייק אותנו לעשייה מוצלחת שמפתחת ומצמיחה אותנו. תומאס אדיסון נכשל אינספור פעמים לפני שהצליח לייצר נורה, וכשנשאל לגבי כישלונותיו ענה "לא נכשלתי אלא מצאתי 10,000 דרכים שלא עובדות." למעשה, נראה כי הכישלון הוא חלק מאותו הליך פנימי שעלינו לעבור לעיתים, בכדי להטמיע שינוי פנימי שמביא למציאת החלק האלוקי שבנו.  

שבת מבורכת❤️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *