פרשת יתרו- מי מקשיב?

מה שמענו?
חיינו עמוסים וגדושים ברוך השם; העידן שבו אנו חיים הוא עידן השפע, והשבוע תהיתי איך זה משפיע על ההקשבה שלי? האזנתי
לשיעור מרתק על כיבוד אב ואם ע"פ ההלכה כשלפתע הבחנתי שהנוכחות שלי הייתה במקום אחר, הראש הטרוד לא שמע ואו הקשיב וניתק אותי מההרצאה שלא במשים… הנושא כמובן מרתק אבל מצאתי את עצמי משליכה את הנאמר להורות שלי ולקשר עם ילדיי… בקיצור, הפעם לשמחתי תפסתי את עצמי בזמן כך שיכולתי להחזיק במחשבותיי עד לסוף ההרצאה. אינספור פעמים באירועים שונים ועם אנשים יקרים דעתנו במהלך האינטראקציה עימם מוסחת ובהתאם איכות ההקשבה שלנו. אני יודעת להעיד שבעוונותיי גם כשאני מקשיבה לילדיי לא פעם יש רגעים רבים שדעתי מן הסתם מוסחת- הטלפון מצלצל, אני טרודה כי יש עוד משימות… השיחה מזכירה לי ש… החברה בדיוק שואלת… ושכחתי את הפסטה… (למי שתהה פסטה יכולה לקבל מרקם בצקי לגמרי😇)… והרבה פעמים ברור לי מה הם רוצים לומר עוד לפני שסיימו לדבר… ועוד ועוד. מסתבר שלהקשיב זו אמנות ושריר שעלינו לאמן ולהיות במודעות לקיומו. היכולת להיות פה ועכשיו מסייעת ללא ספק בחיזוק שריר ההקשבה💪🏻

הפרשה מתחילה במילים- " (א) וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן, חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה, וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ." (שמות יח')
שמעתי או הקשבתי- אותו דבר🤔?
לימדו אותנו, שיש הבדל בין "לשמוע" לבין "להקשיב" – לשמוע זה לקלוט צלילים, ולהקשיב זה להבין את המסר. בלשון התנ"ך, כנראה, ההיפך הוא הנכון: הפועל "הקשיב" מתייחס לצד החיצוני והפועל "שמע" מתייחס לתוכן. יתרו ששמע על הניסים שנעשו לעם ישראל, הבין והפנים את כוחו וגדולתו של ה׳, שמיעה שהניעה אותו לפעולה… דוגמאות נוספות-
•בבראשית מב- "(כג) והם לא ידעו כי שומע יוסף; כי המליץ בינותם" האחים בוודאי ידעו שיוסף מאזין להם מבחינה טכנית-חיצונית, הם רק חשבו שהוא לא מבין מה הם אומרים. כלומר שמיעה מתייחסת לתוכן ולא לצלילים.
•(מלכים א, ג)- שלמה המלך מבקש מה' שייתן לו "(ט) לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע" ברור שהכוונה שלו היא לשמיעה של התוכן ולא רק לשמיעה חיצונית.
•משלי יח -"(יג) משיב דבר בטרם ישמע – איוולת היא לו וכלימה"
•גם קריאת "שמע ישראל" נאמרת "בכל לשון שהוא שומע".
בלשוננו היום נותר שריד לפירוש התנ"כי של השורש שמע במילה משמעות.
שימו לב, בהמשך לפרשה שלנו מופיעים גם הפסוקים הבאים-
"(כד) וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ; וַיַּעַשׂ, כֹּל אֲשֶׁר אָמָר." (שמות יח')- משה שומע, מבין, מפנים ומיישם את דבריו של חתנו יתרו;
"(טו) וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ, וְנִשְׁמָעָה; " (שמות כ') – העם ירא את ה' במעמד מתן תורה, לכן הוא מבקש ממשה להשמיע ולתווך את דברי ה׳ כדי שהם יוכלו לשמוע ולהקשיב כשהם פנויים ללא פחד;
הקשבה היא כאמור מיומנות תקשורת בין בני האדם. מלמדים אותנו לדבר, להתבטא, אבל אנחנו שוכחים ללמד וללמוד שגם השתיקות הן לעיתים דיבור משמעותי שיכול להוות בנוסף כלי עזר בהקשבה שלנו.

באמצעות ההקשבה אנחנו מעניקים את מלוא תשומת הלב ומכבדים את האדם או האנשים להם אנחנו מקשיבים. ההקשבה מחייבת אותנו להשקיט את הרעש שבתודעתנו; היא מערבת גם את האוזן החיצונית- הצלילים, הטון וכו' וגם את "האוזן הפנימית" – את הלב. ההקשבה דורשת מאתנו ריכוז ותשומת לב, כדי שנוכל לשמוע את מה שהאחר מביע, בין אם במילים ובין אם בין המלים ומעבר להן.

אנו מקשיבים, אבל המחשבות, השיפוט, דעות מוקדמות, פרשנות, הזדהות, אילוצי זמן, הרצון לייעץ, לנחם, המסקנות שמכוונים את ההקשבה שלנו וכו' מייצרים סביבה לא פנויה ולא קשובה. כלומר, פעמים רבות אנו מקשיבים בכדי להשיב ולא להבין.
המציאות היא כאמור שכולנו עמוסים בשפע של פעילויות ומחויבויות בשוטף לכן, ראשית עלינו לברר האם אנו בכלל פנויים להקשבה. יש פעמים שאני אומרת לילדיי- 'אני מצטערת אבל אני ממש לא פנויה עכשיו להקשיב, ומאחר וזה חשוב לי בבקשה בואו ונדחה את זה לעוד שעתיים… לערב… וכו' '
אז מה זו הקשבה אמיתית?
מספרים על הצדיק הירושלמי, ר' אריה לוין, שפרופסור ירושלמי ידוע היה שולח אליו חולי נפש והוא היה מרפא אותם. פעם פנה הפרופסור לר' אריה בשאלה: "איך אתה מרפא אותם? מה אתה עושה להם? גלה לי את הסוד". ענה לו ר' אריה: "אני לא עושה להם שום דבר, אני רק מקשיב להם…" (מתוך: "האומנם פיקוח נפש?" מאת דוד בן יוסף).
מי ייתן ונצליח לשמוע ולהקשיב ממקום נקי, פנוי ומאפשר, מקום שרואה, מכבד, נותן מלוא תשומת הלב ומרגיש את האחר, ושנצליח להתגבר על כל שפע הסחות- הדעת שמצויות סביבנו. אמכי"ר
שבת שלום ומבורך!

השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המהיר של משה בן רבקה.

השיעור באופן מיוחד גם מוקדש ליסכה חווה בת הדסה אסתר ולבן זוגה ציון בן מלכה לחיי נישואים מאושרים, שיבנו בית נאמן בישראל, מלאים בטוב ומטיב, מכילים וקשובים עם שפע בריאות, שמחה ואהבה, וכל שתבקשו לו יהי ולטובה ❤

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *