חומש שמות- פרשות 'ויקהל'-'פקודי'- איך מקהילים ומחברים אותנו?

השבוע פרשות ויקהל-פקודי, הפרשות האחרונות בחומש שמות. בשנה רגילה, לא מעוברת, פרשות 'ויקהל' 'פקודי' נלמדות ונקראות יחד. הציווים על הקמת המשכן, הכנת הכלים ובגדי הכוהנים שפורטו בפרשות 'תרומה' ו'תצוה' באים לכלל ביצוע ומימוש בפרשות האחרונות של ספר שמות, 'ויקהל', ופרשת 'פקודי' החותמת את חומש שמות. "(א)וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם." (שמות לה). תרומת החומרים וכן ההקמה וההכנה היו פתוחים לכל. כל אלו שברשותם החומרים הדרושים לבניית המשכן הזדרזו להביאם, וכל איש ואשה 'חכמי לב' יכלו למצוא את מקומם במלאכה.

במשנתו של הרבי מליובאוויטש זי"ע, (נכתב על-ידי ינקי טאובר), מוסבר כי,
"ויקהל משמעותו "התכנסות" ו"קהילה", ואילו המילה "פקודי" קשורה להתפקדות של פרטים ולאינדיבידואליות. כך ששתי הפרשות הללו, אשר מופיעות בתורה בזו אחר זו ובשנים מסוימות אפילו מתחברות יחדיו ליצירת פרשה אחת, מבטאות את הקונפליקט, האינטראקציה והפרדוקס של שני המרכיבים הללו של הנפש האנושית: א) הצורך שלנו והתשוקה שלנו להתחבר יחד תחת זהות קהילתית אחת; ב) הצורך והתשוקה שלנו לזהות אינדיבידואלית הנבדלת משל אחרים וייחודית לנו…
פרשת ויקהל פותחת ומספרת כיצד משה כינס את העם כדי לצוות עליהם לשמור את השבת ולעשות משכן לה'… אבל שאר הפרשה מלאה בפרטי הקמת המשכן.
ואילו פקודי פירושו "חשבונות", והפרשה פותחת בהצהרה, "אלה הם פקודי המשכן…" השורש האטימולוגי של פקודי – "פקד" – פירושו לספור, לזכור ולמנות – כולם ביטויים למושג של חלוקה לפרטים, של מתן תשומת לב מיוחדת לפרטים. (והרי המילה "פקיד" מתארת בימינו את תפקידו של הבירוקרט העוסק בניהול אינספור פרטים)… כאשר חלק גדול מן הפרשה מוקדש לבניית המשכן. בפרשת פקודי מסופר בתורה כיצד המרכיבים הרשומים ומתוארים בפרשת "ויקהל" הורכבו יחדיו ויצרו משכן… חוברו והפכו קולקטיבית למשכן השלם.
במילים אחרות, פרשת ויקהל עוסקת בטבעם האינדיבידואלי של חלקי המשכן, ואילו פרשת פקודי מתארת כיצד חברו להם חלקים אלה כדי ליצור מבנה גדול יותר – ההפך הגמור מפירוש שמה של כל אחת משתי הפרשות אלו!
השיעור הראשון: יש לנו שתי זהויות ואנו זקוקים לשתיהן… הצורך שלנו בקהילה ושאיפתנו להיבדלות אינדיבידואלית שניהם גם יחד מרכיבים חשובים ורצויים בנשמה האנושית.
השיעור השני: אנו יכולים וצריכים להשיג סינתזה של שתיהן… העובדה שבשנים מסוימות מצרפים את הפרשות ויקהל ופקודי לפרשה אחת, מלמדת אותנו שאנו מסוגלים וצריכים להגיע לסינתזה של השתיים: קהילה שאינה מסה אנונימית אלא קהילה של אינדיבידואלים, שכל אחד ואחת מהם תורמ/ת את אישיותו ויכולותיו/ה הייחודיות לטובת המטרה הקהילתית, כאשר הקהילה בתורה מספקת את המסגרת שבתוכה יכול כל אחד לשאוף לטוב ביותר שהוא או היא מסוגלים אישית להגיע עליו.
השיעור השלישי: עלינו לטפח גם כל אחת מן השתיים כדבר בעל ערך בפני עצמו… העובדה שהפרשות ויקהל ופקודי מופיעות בתורה גם כשתי פרשות נפרדות, מלמדת אותנו כי בנוסף למטרה של מיזוג בין השתיים – בין קהילתיות לבין אינדיבידואליות – הרי כל אחת מהן מהווה גם תכלית חשובה בזכות עצמה. מושלמות ברמה האינדיבידואלית, יש לה ערך בנפרד מן האופן בו היא תורמת לטובת הכלל; ויצירת קהילה מהווה אף היא מטרה בפני עצמה, שכן היא מהווה מצב הוויה הגדול מסכום כל חלקיו הבודדים.
השיעור הרביעי: כל אחת מורכבת מן השנייה. ראינו כיצד קהילה ("ויקהל") ואינדיבידואליות ("פקודי") מייצגות כל אחת מטרה רצויה, וכיצד אפשר למזג אותן וליצור מודל שלישי, קהילה של אינדיבידואלים ("ויקהל–פקודי"). אבל התורה מרחיקה לכת אף יותר. היא אומרת לנו, שאפילו כאשר כל אחת מן השתיים נחשבת למטרה בפני עצמה, הרי השתיים כרוכות זו בזו ללא הפרד…
הרי הקהילה המושלמת ביותר היא קהילה המורכבת מאינדיבידואלים אשר מחוברים לגמרי עם האינדיבידואליות שלהם ונותנים לה ביטוי (כפי שפרשת "ויקהל", אפילו כפרשה בפני עצמה, מורכבת מחלקים שהם לגמרי אינדיבידואליים). כמו כן אומרת לנו התורה, שאפילו כאשר המטרה היא אך ורק הגשמת הפוטנציאל האינדיבידואלי, הרי אינדיבידואל יכול לממש את ייחודיותו בצורה אופטימאלית אך ורק כחבר בקהילה (כפי שפרשת פקודי כוללת יצירה של קהילה).
השיעור החמישי: אינדיבידואלים בלתי מושלמים יוצרים קהילה מושלמת… התורה מציבה את פרשת ויקהל לפני פרשת פקודי, ובכך מלמדת אותנו, שההפך הגמור הוא הנכון. כפי שמסכם הרבי: מטרתנו הראשונה היא להביא אנשים יחד, ללא קשר למצבם האינדיבידואלי. שלמות אישית תגיע לאחר מכן, כשהיא זוכה לטיפוח הודות לאהבה ולאחווה שאנו מגלים זה כלפי זה."

בימים אלו כאשר הרוחות סוערות, וכולנו מוטרדים לאן פנינו מועדות, יש לי צורך להאיר את הדברים הטובים שקורים. "אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ", "אנשים אחים אנחנו", אלו רק חלק מהיוזמות המבורכות שקמו. מיזמים המקיימים עשרות שיחות עם חברים לדרך, דתיים, חילונים, ממגוון דעות החברה הישראלית. ניכר כי יש צימאון גדול לשיח מחבר ומכבד. יש המון ערנות פוליטית. אנשים רבים שבד"כ אדישים לשיח פוליטי ומשפטי, לפתע מגלים עיניין, ידע, ועוסקים בסוגיות פוליטיות ומשפטיות. חשובה הערנות הפוליטית, היא מביעה אכפתיות וסולידריות שיכולה להוביל אותנו למקום טוב יותר. בסופו של דבר, לכולנו חשובה מאוד הארץ שלנו. מדובר בשותפות למטרה חשובה של אחדות וערבות הדדית בחברה הישראלית.

בימינו, ההבנה וההטמעה כי לא תמיד מסכימים, אבל נפגשים ומדברים מגיעה מלמטה, מהאנשים. לכן, יש הזמנה פתוחה לכולם ליזום ואו להשתתף במעגלי השיח הרבים: דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים, נשים וגברים, תומכי ומתנגדי הרפורמה וכו'. לשבת יחד במעגלים ולשוחח. כי חשוב שנדבר. התזכורת שאנו מקבלים השבוע מהפרשות היא לגלות אחווה אחד כלפי רעהו, וכי השלם, האחדות שלנו, גדול מסך כל חלקיו.

בשורות טובות ושבת שלום💞