הפטרת פרשת קורח – שמואל תמליך לנו מלך !


הפטרת פרשת קרח היא בספר שמואל א (י"א, יד' – י"ב, כב') –
"(יד) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל-הָעָם לְכוּ וְנֵלְכָה הַגִּלְגָּל וּנְחַדֵּשׁ שָׁם הַמְּלוּכָה: (טו) וַיֵּלְכוּ כָל-הָעָם הַגִּלְגָּל וַיַּמְלִכוּ- שָׁם אֶת-שָׁאוּל לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל וַיִּזְבְּחוּ-שָׁם זְבָחִים שְׁלָמִים לִפְנֵי ה' וַיִּשְׂמַח שָׁם שָׁאוּל וְכָל-אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עַד-מְאֹד: "
נשאלת השאלה- מדוע צריך לחדש את המלוכה? ההפטרה פותחת בהמלכתו של שאול כמלך הראשון לישראל, אך עיקר ההפטרה לא עוסק בהמלכת שאול כי אם בנאומו של שמואל על מוסד המלכות. מסביר הרב משה ליכטנשטיין- "לאחר העיסוק האינטנסיבי שלו בענייני המלכות בפרקים הקודמים להפטרה, שמואל פונה לעם בנאום רפלקטיבי על משמעותו הרוחנית של המלכת המלך. שמואל קיבל את רצון העם להנהגה פוליטית יציבה, אך שמואל חרד מפני ההשלכות הרוחניות של מהלך זה, ואת חששותיו הוא פורש בפני העם."
התקופה הקודמת להמלכת שאול היא תקופת השופטים כשהפסוק המזוהה ביותר עם ספר שופטים הוא הפסוק שגם חותם אותו: "בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה". תקופה שבה היה העדר שלטון מרכזי והייתה אי יציבות מתמדת.
מסביר הרב ליכטנשטיין- "חוסר יציבות שלטונית מוליד אנארכיה חברתית והעדר שלטון מרכזי גורם לבעיות דתיות ומוסריות לא מבוטלות, וכל אלו תולדה של המצב השלטוני… נראה שספר שופטים מבטא מצב דתי ירוד. לכן, אין פלא שקצה נפשו של העם באנדרלמוסיה, והם דורשים ייסוד מלכות על מנת לבסס שלטון מרכזי חזק וקבוע. בקשתם למינוי "מלך לשפטנו" מבטאת את כמיהתם לשליט חזק ולשלטון יציב לאורך זמן… עם זאת, שמואל איננו מרוצה מכך, והוא מוכיח את ישראל על רצונם במלך כשהתנגדותו נעוצה ביתרון שהוא רואה במציאות ששררה בתקופת השופטים. בשעתו, לא היתה לעם כתובת אל מי לפנות ולא היה להם אל מי לשאת את עיניהם. העם רואה בכך חסרון גדול, אך לא שמואל. מבחינתו, מצב שבו אין כתובת אנושית לישראל לתלות בה את עיניהם עדיפה, כי ע"י כך יתלו את עיניהם לאביהם שבשמים. שלטון יציב נוטע בעם את תחושת הביטחון הנסמכת על מעשה אנוש, ואילו העדר מנהיגות קבועה תורמת להכרתם בהשגחתו של הקב"ה. העובדה שאין מנהיג מיועד האמור ליטול אחריות אלא צץ לפתע דמות בלתי מוכרת ותופסת פיקוד היא משום שד' שולח אותו להושיע את ישראל. מילת המפתח החוזרת פעם אחר פעם בדבריו של שמואל הוא וישלח ד'. המנהיג כשליח ד' הוא המודל ששמואל מציג בדבריו והיא נהירה ובהירה יותר כשאין מלך קבוע אלא שליח מזדמן המופיע בפתאומיות."
שמואל מעלה את נושא מקור הסמכות והכוח של המנהיג, שני סוגים קיימים- כוח סמכות ארצית, וכוח סמכות רוחנית, מי מהם מוביל את העם? שמואל מעלה את שאלת טיב ההנהגה והזיקה שבין הכוח והרוח. מוסיף הרב כי משה, אהרן ושמואל משדרים הנהגה שבה האלמנט הרוחני ניכר וגלוי לעין ובזה יש יתרון בהנהגתם על פני שלטון יציב, שהרי בהנהגתם מתקיימת ההשגחה האלקית והיא ניכרת וגלויה. לעומת זאת, הנהגה ארצית איננה בהכרח טובה יותר שהרי אין הם משדרים את ההשראה הרוחנית של משה ואהרן אף על פי שהם מדברים בשם ה' ושואבים את כוחם ממנו.
ממשיך הרב ליכטנשטיין- " חששו של שמואל הוא שהסדר והיציבות השלטונית שהמלכות תביא יבואו על חשבון ההכרה במלכות שמים, שהרי עולם יציב נוטה להסתיר מעיני האדם את הבורא המסתתר מאחרי יציבות זאת… "
נראה שהקשר לפרשת קורח ברור, הנהגתו של משה עומדת בפני התקפתו והמרד של קורח, עדתו ותומכיו, המערערים- מדוע קיבלו משה ואהרון את ההנהגה בעוד כולנו יהודים, כולנו קדושים אז מדוע נבחרו לווים וכוהנים מקרב שבט לוי לעסוק בעבודות המשכן ולהיות מובדלים משאר העם, ומדוע נבחרו הם, משה ואהרון, להנהיג את העם, או כדבריהם, מדוע הם מתנשאים על העם? הרי כל העם יכולים להיות במעמד של כוהנים! קריאת תיגר המזמינה את כולנו לבחון מהיכן אנחנו מונעים? אין ספק שמטרת העולם היא שנקנה את הקדושה בכוחנו ובעבודתנו, ולכן גם ניתנה לנו הבחירה. תפקידנו הוא להתעלות ולהתקדם במדרגות ובמעלות, מלמטה למעלה, ולכן ניצבים לפנינו הטוב והרע בכל מדרגותיהם. עלינו לזכור שהקדושה לא נקבעת על פי מדרגתו של האדם אלא על פי עמלו ויגיעתו, ניסיונותיו ואתגריו.
מסכם הרב גור גלון- " גם בזמננו יש המנסים ליצור דרגות ולראות מי גדול ממי, האנשים העוסקים בתורה כל היום, לעומת האנשים המשלבים תורה ועבודה, אנשי התיישבות לעומת אנשי הצבא, ועוד ועוד, וההבנה הנכונה היא שכל מי שעושה את תפקידו בנאמנות ומסירות לשם שמים עפ"י התורה הוא גדול מאד, וככל שמסירותו גדולה, והוא מתמודד עם קשיים גדולים ויכול להם, הוא הולך ומתגדל. יהי רצון שנזכה מחד להבין את המדרגות השונות שיש בעולם, לדעת מה עיקר ומה טפל, מהו אמצעי ומהי מטרה, ולהבין שאנו, עם ישראל, הננו המטרה ושכל אחד ואחד במקומו ובכוחותיו וכישרונותיו, יש לו תפקיד חשוב ויסודי לטובת העולם כולו, נזכור כל הזמן שאנו מקושרים ישירות לקב"ה ושממנו יתברך אנו שואבים את מקומנו ותפקידנו."
נדמה לי ששמואל הנביא, השופט, והמנהיג קורא לכולנו לבחון את המנהיגות של כל אחד ואחת מאתנו ולוודא שהינה מנהיגות ראויה שמובילה אותנו להקמת חברה ערכית שיש בה חוק, חירות, שלום, צדק וצדקה, חברה שבה אדם דואג לרעהו, ומטפח אהבת חינם וענווה. אמכי"ר.
שבת שלום👑

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *