פרשת אמור- תקציר!


Photo by Ben Ostrower on Unsplash

השבוע פרשת אמור שהיא הפרשה השמינית בספר ויקרא. בחלקה הראשון, הפרשה עוסקת בהלכות הכוהנים וקדושתם. הכוהנים בעקבות מעמדם ועבודתם בבית המקדש מחויבים לדיני הקדושה, דיני טומאה וטהרה, ובטח חייב בכך הכוהן הגדול. גם בחיי האישות – יש איסור על כהן לשאת אישה גרושה, ולכהן גדול אף אישה אלמנה, וגם בחיי היום יום – שמירה מיוחדת בטהרה ולא לטמא את הקודשים, וכן בעבודת בית המקדש – להקפיד ולראות את הקורבנות המובאים שאין בהם פגמים.
התורה מונה לאחר מכן דינים שונים בעניין הקורבנות.

בנוסף, זו פעם ראשונה שמופיעים בתורה רשימת חגי ישראל שאנו חוגגים מדי שנה. הפרשה מפרטת את כל המועדים החל מפסח ועד לסוכות ואת עיקר המצוות שבהן- קורבן הפסח, אכילת מצות, הנפת העומר וספירת העומר, תקיעת שופר, צום יום כיפור, סוכה וארבעת המינים. בנוסף, בחלקה השני של הפרשה מובא החיוב לשבות ממלאכה בשבתות ומועדי ישראל.
לקראת סיום פרשת אמור מתוארים נושאים נוספים בעבודת המשכן: הדלקת המנורה, ולחם הפנים.

כשבסוף הפרשה מסופר על שני אנשים שבמהלך מריבה ביניהם קילל אחד מהם, בנה של שלומית בת דברי, את שם ה', והוא הובא לדין בפני משה, ועל פי הוראת ה' הוציאו את האיש המקלל מחוץ למחנה, ורגמו אותו באבנים.

עוד התורה מוסיפה כי דינו של הורג נפש הוא במיתה, הורג בהמה משלם את שוויה, ופוגע באדם ומטיל בו מום, משלם קנס על-פי הקנס שבית הדין מכריע.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, דוד בן מיכל, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.

פרשת תזריע- תקציר!


השבוע פרשת תזריע שהיא הפרשה הרביעית בספר ויקרא ורובה עוסק בדיני טומאה, טהרה ונגע הצרעת.
הפרשה תזריע והפרשה הבאה, מצורע, עוסקות באותם דינים של טומאה וטהרה, דיני הצרעת, המחלה המקראית העתיקה, ומה צריך לעשות אדם שלקה במחלה זו כדי להיטהר.
בפרשת תזריע אנו קוראים על דין האישה היולדת, ודיני הצרעת.
דין האישה היולדת- היולדת בן זכר, בעת שבית המקדש היה קיים וקיימו דיני טהרת-קדושה והקרבת קורבנות, הייתה טמאה שבעה ימים. ביום השמיני מלים את הבנים. בסוף היום השביעי היולדת טובלת, אך היא טהורה רק בתום ארבעים יום כשהיא מביאה את קורבן היולדת. בעוד כשהיא יולדת בת היא טובלת לאחר שבועיים מלידתה ואת קורבנה היא מביאה אחרי שישים וששה ימים נוספים, סך הכול שמונים יום מהלידה.
מחלת הצרעת- התורה מפרטת את דיני האדם שנגוע בצרעת, תופעה שכבר אינה מצויה בימינו. הצרעת על סוגיה השונים מופיעה כחברבורות או שינוי בצבע העור או השער. הצרעת היא ביטוי לגאווה, לאיסור לרכל ולהגיד לשון הרע על אנשים אחרים, בין אם הם בני משפחה, חברים ובין אם אלה אנשים שאיננו מכירים. מחלת הצרעת מופיעה כעונש לאדם שחטא. כשהמחלה פורצת, כל גופו או ביתו או בגדיו נגועים בצרעת (פצעים רבים ומזעזעים וכתמים). רק הכהן מוסמך לדון בעניין ולטפל באדם שנגע הצרעת בא עליו, ועל אותו אדם לקבל את הוראותיו של הכהן, ובנוסף, לצאת אל מחוץ למחנה ולהיטהר. הכהן אחראי להכריז שאותו אדם חלה והוא בעצם טמא, אך בנוסף הוא גם אחראי לטהר אותו ממחלתו.
כאשר מבריא המצורע ממחלתו עליו לעבור טקס טהרה. הטקס כולל הבאת קרבן, כיבוס הבגדים, המתנה של שבוע והבאת קורבן נוסף ביום השמיני.
במקרה שגם הבגד "נדבק" בצרעת – שהיא נגעים על הבגד עצמו, גם אז יש לפנות אל הכוהן, והוא זה שיטפל ע״פ דיני טהרה ובהתאם לצורך- הכהן ייתן הוראה על שריפת הבגד, או על כיבוס במים, או על חיתוך מקום הצרעת על הבגד, כאמור בהתאם לסטטוס הצרעת.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, דוד בן מיכל, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼

פרשת שמיני- תקציר!

Image by HG-Fotografie from Pixabay

השבוע פרשת שמיני שהיא הפרשה השלישית בספר ויקרא. הפרשה מתחילה ב- "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל…" (ויקרא, ט')

הפרשה מתארת את היום השמיני, יום חנוכת המשכן, אירוע משמעותי ומרגש שבו נחנך המשכן ומתחילה עבודת הקורבנות והכוהנים. יש לזכור כי המשכן נבנה בהשקעה, בשיתוף פעולה, ובעבודה רבה על-ידי בני-ישראל במדבר סיני. טקס המילואים של אהרון ובניו מסתיים ביום השמיני, עם הקרבת קורבנות, כשאהרון ומשה מברכים את כל העם, וכבוד ה' נראה אל כולם.

אלא שאז נדב ואביהוא, בני אהרון, מחליטים מסיבות שונות להקריב "אש זרה"- שה' לא ציווה אותם, הם מועלים בתפקידם. ולכן, בתוך השמחה השלמה של חנוכת המזבח נדב ואביהוא, בניו של אהרון הכהן, נענשים ויוצאת אש מלפני ה' השורפת אותם למוות.

הפרשה מסיימת בסימני הכשרות של החיות השונות- בעלי החיים המותרים והאסורים לאכילה. למשל, בין הבהמות מותר לאכול חיות המפריסות פרסה, שוסעות שסע ומעלות גירה (כמו, פרה). מחיות המים מותר לאכול את בעלי הסנפיר והקשקשת. העופות האסורים באכילה הן העופות הדורסים כגון הנשר, והנץ וישנם גם עופות לא דורסים כמו החסידה שאינם מותרים לאכילה. מוסבר שמשרץ העוף מותר לאכילה רק את אלו שיש להם כרעיים מעל לרגליים לנתר בהן על הארץ.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, דוד בן מיכל, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼

פרשת ויחי- תקציר!

השבוע פרשת ויחי. הפרשה השתיים עשרה והאחרונה בספר בראשית, והיא מספרת על ימיו האחרונים של יעקב. הפרשה מתחילה- "(כח) וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו–שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה." (בראשית פרק מז)
מתוך 147 שנותיו, חי יעקב את שבע-עשרה שנותיו האחרונות בארץ מצרים ליד יוסף בנו האבוד והאהוב.
יוסף מביא בפני יעקב את בניו, אפרים ומנשה, כדי שיברכם, ויעקב מתייחס אליהם בברכתו כאילו היו בניו. וזו הברכה הידועה-(בראשית מ"ח טו):
"וַיְבָרֶךְ אֶת-יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד-הַיּוֹם הַזֶּה: הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל-רָע יְבָרֵךְ אֶת-הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"
יוסף מנסה להזיז את ידי יעקב ששיכל את ידיו, והניח את ימינו על ראש אפרים ואת שמאלו על ראש מנשה ובירך אותם כי הוא חושב שהדבר נובע מראייתו הלקויה של הסב הזקן, יעקב, ולכן, הוא מנסה לתקן את מה שנראה כטעות. אך יעקב מסרב ומסביר שמנשה הוא אומנם הבכור והוא ראוי לברכה, אך אפרים יגדל ממנו ולכן הוא ראוי להתברך בימין.
ומפה מגיעה גם הברכה הפרטית שלנו, ההורים, לילדינו-
את הבנות אנו מברכים "ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה", ואת הבנים אנו מברכים "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה"(בראשית, פרק מח', פס' כ')
ולבסוף, פסוקי ברכת כוהנים: "יברכך ה' וישמרך: יאר ה' פניו אליך ויחונך: ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

לאחר מכן, מברך יעקב את כל בניו, מראובן ועד בנימין, כל אחד בברכה הייחודית לו. בני יעקב וילדיו של יוסף- הם אלה שמהם נוצרו שבטי ישראל. בטרם מותו, חושש יעקב שהמצרים עובדי האלילים יהפכו את קברו למקום פולחן, והוא משביע את יוסף ובהמשך מצווה גם את כל האחים שיעלו את ארונו לקבורה במערת המכפלה שבארץ כנען. יוסף נשבע לקיים את הבטחתו.
לאחר שחונטים את גופתו של יעקב, מבקש יוסף מפרעה רשות לעלות לארץ כנען ולקבור את אביו, ופרעה מאשר זאת.
בטקס מרשים, מכבד, ועשיר יוצאים האחים עם כל עבדי פרעה וזקני ארץ מצרים לקבור את יעקב. מלכי כנען והאומות הסמוכות אף הם מצטרפים לטקס הלוויה ולאבל הכבד.
לאחר שיעקב מת, חוששים האחים שיוסף יתנקם בהם, מאחר והם חשבו כי יחסו הטוב אליהם נבע מכך שהוא לא רצה לפגוע ביעקב, אביהם. הם מספרים ליוסף שאביהם ציווה אותם לומר לו שעליו לסלוח להם והם אף מוכנים להיות לו לעבדים. יוסף בוכה על שאחיו עדיין חושדים בו ועדיין חוששים מנקמתו, והוא מרגיע אותם, ומבטיח להם שימשיך לדאוג להם, גם לאחר שמת יעקב אביהם. יוסף מבהיר לאחיו שהם חשבו עליו רעה אבל העובדה שנמכר הייתה מאת ה', חלק מהתכנית האלוקית, " לְהַחֲיֹת עַם-רָב." (בראשית נ', פסוק כ') ובכדי שהוא יוכל לפרנס את משפחתו בשנות הרעב הכבד.
בטרם נפטר, משביע יוסף את אחיו שבבוא היום כשצאצאיהם יצאו ממצרים ויחזרו לכנען, הם ייקחו עמם גם את עצמותיו לקבורה בכנען. יוסף מת בן מאה ועשר שנים.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼

פרשת וישב- תקציר!

Image by Free-Photos from Pixabay

השבוע פרשת וישב, הפרשה התשיעית בספר בראשית. הפרשה פותחת:" וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (ל"ז,א') את פרשת וישב קוראים בדרך כלל בשבת שלפני חנוכה. בשנים שבהן יש בחנוכה שתי שבתות, קוראים את פרשת וישב בשבת הראשונה.
פרשת וישב מהווה את פתיחתו של קובץ סיפורי יוסף ואחיו, החלק האחרון בסיפור תולדותיו של יעקב ומשפחתו, והחלק האחרון בספר בראשית בכלל. בפרשה זו מתחילים להשתלשל האירועים שיביאו לירידת יעקב ובניו למצרים, ובשלב מאוחר יותר לשעבודו של עם ישראל במצרים.
המיקוד בפרשה הוא חיי יוסף עד עלייתו לשלטון במצרים. כולנו שמענו על כתונת הפסים שקיבל יוסף, בן הזקונים ובנה הבכור של רחל אמנו, מאביו יעקב, ועל אחיו שקינאו בו ושנאו אותו על התנשאותו, והיחס המועדף שקיבל מאביהם, יעקב.
יוסף משתף את אחיו בחלומותיו. בחלומו הראשון הוא רואה אחת עשרה אלומות שיבולים שמייצגות את אחד עשר אחיו, והן כולן משתחוות לאלומה שלו. האחים כועסים שאפילו בחלומותיו יוסף הוא החשוב והמועדף, וכל השאר משתחווים לו. ויוסף ממשיך ומספר להם על חלום נוסף שחלם, מה שנקרא מוסיף שמן למדורה 🔥 ובחלום השני השמש והירח ואחד עשר הכוכבים משתחווים לו. בשלב הזה אפילו אביו האוהב כועס עליו- "וַיִּגְעַר-בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ: הֲבוֹא נָבוֹא, אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ, לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?!" (בראשית ל"ז, י'). לאחים כבר ממש נמאס מאחיהם הקטן אותו הם חווים כמפונק ומתנשא.

בהמשך, יוסף יוצא בשליחות אביו, יעקב, מ"עמק חברון" אל "שכם" –וממשיך עד לעמק דותן בחיפושיו אחר אחיו. כאשר הוא מגיע אחיו מתנכלים לו ורוצים להרגו. ראובן הבכור נבהל ומציע שיזרקו אותו לבור ושהוא כבר ימות שם. ראובן מתכנן בהמשך לחזור אל הבור ולהציל את יוסף אלא שאז עוברת שם שיירת סוחרים בדרכה למצריים ואחיו יהודה שלא יודע על תכניתו של ראובן משכנע את אחיו שבמקום להרוג את אחיהם עדיף שימכרו אתו כעבד לסוחרים. ואכן, לבסוף האחים מוכרים את יוסף לעבד.
ראובן, האח הבכור, שלא היה בסביבה בזמן המכירה, נחרד לשמוע שיוסף נמכר, והוא קורע את בגדיו. האחים טובלים את הכותונת של יוסף בדם של חיה ומביאים את הכותונת אל אביהם. יעקב שמזהה את הבגד של בנו קורע את בגדיו לאות אבל, ומסרב להתנחם ומתאבל על בנו שנים רבות.

בשלב זה של הפרשה מסופר לנו לפתע סיפור שקוטע את רצף אירועי יוסף ואחיו. מסופר על יהודה, שלושת בניו, ועל תמר כלתו. הפרשה מספרת לנו על נישואי יהודה לבת-שוע הכנענית ועל שלושת הבנים שנולדו להם. בהמשך, בוחר יהודה בתמר כאשה לבנו הבכור, ששמו ער, וכתוב בפרשה שהוא היה רע וע"כ הומת על ידי ה'. בנו השני, אונן, שהיה אמור לייבם את תמר לא רצה בייבום, ולכן שחת את זרעו וה' המית גם אותו. לאור השתלשלות האירועים יהודה לא נתן את תמר גם לבנו השלישי, שלה. ותמר נשארה אלמנה שאינה יכולה להינשא לאף אחד אחר. לכן, לבסוף תמר במצוקתה מתחפשת לזונה, וגורמת ליהודה לשכב עמה, והיא הרה לו. בתחילה יהודה גוזר את דינה לשריפה אך כשמתברר לו כי הוא למעשה האבא הוא לוקח אחריות- "…וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי…" (בראשית לח', פס כו')  מהריון זה נולדו התאומים- פרץ וזרח, שמהם בעצם הגיעו כל מלכי ישראל מדוד ואילך.

לאחר מכן, ממשיכה הפרשה בסיפורי יוסף שנלקח למצרים ומגיע לבית פוטיפר, סריס פרעה, ולמרות היותו עבד הוא מתקדם ומצליח "וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ" (ל"ט, ב') ומנהל את משק בית פוטיפר.
אשתו של פוטיפר מנסה לפתות את יוסף, אך הוא בורח ממנה. למרות זאת, היא מאשימה אותו בפיתוי, ויוסף נלקח ונזרק שוב ל"בור" אך הפעם "הבור" זהו הכלא המצרי. שם פוגש יוסף את שר המשקים ושר האופים, המספרים לו על חלומותיהם. יוסף פותר להם את החלומות, והמאורעות אכן מתרחשים כפי שניבא. מה שיביא בהמשך לשחרורו המפתיע מהכלא.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼

פרשת וישלח- תקציר!

פרשת וישלח היא הפרשה השמינית בספר בראשית.

בשבוע שעבר, בפרשת ויצא מסופר על מסע יעקב לחרן, נישואיו לרחל ולאה, בלהה וזלפה ו-11 הילדים שנולדו להם, 11 השבטים, ועל הרכוש הרב, הכולל צאן ובקר שצבר. השבוע, בפרשת וישלח מסופר על מסעו של יעקב בחזרה הביתה, לארץ כנען.

פרשת וישלח פותחת בתיאור המפגש הגורלי בין יעקב לאחיו, עשיו, לאחר ניתוק של יותר מ-20 שנה. יעקב חושש מאוד מהפגישה עם אחיו שתכנן להורגו על שגזל ממנו את ברכת אביהם, יצחק, ולמרות זאת הוא מקווה להתפייס עימו. לכן, יעקב מתכונן ומחלק את מחנהו לשניים. בנוסף, יעקב שולח שליחים לעשיו אחיו שיביאו לו מתנה הכוללת עדרים, כבשים, פרים וגמלים, וכמובן נושא תפילה לה' "(יב) הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו:  כִּי-יָרֵא אָנֹכִי…" (בראשית לב')

בלילה שלפני המפגש נאבק יעקב עם דמות לא מזוהה, כנראה מלאך שמיימי, ויעקב שגובר עליו דורש ממנו ברכה. אותה דמות מסתורית מברכת ומעניקה ליעקב את שמו החדש- ישראל. לאחר מכן, עשיו מגיע ולהפתעתו ולשמחתו של יעקב, עשיו רץ לעברו, נופל על צווארו, והשניים מתחבקים ומתפייסים. עשיו מציע ליעקב לבוא אתו אך יעקב מסרב. הוא מציע לעשיו לצאת לדרכו, והוא יעקב ימשיך בקצב שלו.
בהמשך, יעקב מגיע לפאתי העיר שכם ונוטה שם את אוהליו. בנוסף, הוא מקים מזבח להודות לה' על שהשיבו בשלום לארץ.
לאחר מכן, מסופר על דינה, ביתם של לאה ויעקב, שיצאה לטייל באזור, ושכם בן חמור, בנו של נשיא המקום, שרואה אותה, לוקח ואונס אותה. מיד לאחר מכן, שכם פונה לאביו ומבקש להתחתן עם דינה. בני יעקב זועמים על המעשה, ומשיבים להם בערמה שרק בתנאי שהוא וכל בני עירו ימולו את ערלתם, רק אז הם יכרתו איתם ברית, ושכם יוכל להתחתן עם דינה. אבל לאחר שהם נימולים, ועדיין כואבים ומתאוששים מהמילה, מגיעים שמעון ולוי למסע נקמה והורגים את כל הזכרים החיים בעיר, מוציאים את דינה מבית שכם, שובים את הנשים והילדים, ומחריבים את שכם.
יעקב אביהם, חושש כי תגובתם תעורר עליהם את יושבי כנען, אך האחים איתנים בדעתם "(לא) וַיֹּאמְרוּ:  הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ." (בראשית ל"ד)

ה' מצווה את יעקב לעלות לבית-אל משכם. בדרך לבית-אל נגלה ה' אל יעקב שמאשר את שינוי שמו מיעקב לשם "ישראל", ומברך אותו בצאצאים ובירושת הארץ, ויעקב מקים מזבח בבית אל.

בדרך לבית לחם רחל יולדת את בנימין, בנה השני, והיא נפטרה בלידתו, ושם היא גם נקברת, על אם הדרך בין ירושלים לחברון. יעקב מקים מצבה על מקום קבורתה.

לבסוף, יעקב חוזר ליצחק אביו, ובהמשך מספרים לנו על פטירתו של יצחק אבינו בגיל 180 שנה. יעקב ועשיו קוברים יחד את יצחק אביהם.
הפרשה מסתיימת בתיאור שושלת עשיו.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼

פרשת וירא- תקציר!

פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בספר בראשית.  עברו בקושי שלושה ימים מאז מל אברהם את עצמו כזכור בגיל 99, והוא כבר יושב בפתח אוהלו ומחכה לאורחים, יום של חמסין כבד אבל אברהם אבינו אינו מוותר על מצוות הכנסת אורחים.

הפרשה מתחילה ב- נראות ה' אל אברהם אבל לא מצוין מה ה' אומר לו, "(א) וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה, בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא;" (בראשית יח'). לפתע, מרחוק נגלים לעיניו שלושה עוברי אורח; אברהם אבינו עוזב הכל ורץ לקראתם ומזמינם לביתו. הוא מציע לאורחיו מים לרחצה ורץ בעצמו להכין להם מעדנים. רק מאוחר יותר נודע לאברהם שאותם עוברי אורח היו בעצם מלאכים שנשלחו אליו במיוחד ע"י ה'. המלאך הראשון מבשר על לידתו של יצחק, המלאך השני מרפא את אברהם מכאביו, והמלאך השלישי מבצע בהמשך את גזר הדין האלוקי – הפיכת סדום ועמורה. במסכת בבא- מציעא, פרק ז´, עמ´ פ"ו, דף ב´- מסופר לנו מי היו שלושת המלאכים שבאו לאברהם ומה היה תפקידם:
א) מיכאל- לבשר לשרה
ב) רפאל- לרפא את אברהם
ג) גבריאל- להפוך את סדום
בסיום הביקור אברהם אבינו מלווה את אורחיו שממשיכים לסדום.

ה' מספר לאברהם שהוא עומד להחריב את סדום ועמורה בעקבות מעשיהם הרעים והאכזריים, ואברהם פותח במשא ומתן עם ה' ומנסה להציל את סדום (ובכך גם את לוט אחיינו). אברהם מתחיל מהיתכנות קיומם של 50 צדיקים בעיר, ומגיע עד ברור לגבי קיומם של עשרה צדיקים. וה' מבטיח לו שגם בעבור עשרה צדיקים לא יחריב את סדום ואברהם משתתק ומבין שדינם של סדום ועמורה נחתם.

המלאכים מגיעים לביתו של לוט (אחיינו של אברהם) שגר בסדום. ומיד מגיעים אנשי העיר, אנשי סדום, וצרים על פתח הבית, כי ע"פ חוקי העיר אין להכניס אורחים. המלאכים מודיעים ללוט שהם עומדים להרוס ולהשחית את כל העיר ע"פ צו אלוקי. הם מזרזים את לוט לקחת את כל משפחתו ורכושו ולצאת מן העיר. הם מורים להם ללכת לאחת הערים הקרובות שם לא יפגעו בהם, ובמקביל הם מזהירים אותם שלא להביט לאחור אבל אשת לוט מביטה לאחור והופכת לנציב מלח.

בנות לוט שיחד עם אביהן נמלטות ומוצאות מקלט במערה שבהרים, חושבות שהעולם כולו נחרב כמו בימי המבול, והן חוששות שהגיע הקץ לעולם כי רק הם נותרו לקיים אותו. ולכן, גילוי עריות מבחינתן הוא המענה היחיד שנותר. הן נכנסות להריון מלוט, אביהן, ויולדות את עמון ואת מואב.
יחסי ישראל, עמון ומואב יהיו מסובכים לאורך כל ההיסטוריה מצד אחד ומצד שני יש לזכור שדוד המלך הוא צאצא של רות המואבייה (צאצא של לוט).

בהמשך מסופר לנו שאברהם ושרה שוב נודדים, והפעם הם עוברים לגרר. כמו בירידה למצרים גם כאן נלקחת שרה לבית המלך, לאבימלך, וגם הפעם אומר אברהם כי שרה היא אחותו. בלילה מלאך ה' נגלה בחלום לאבימלך ומזהיר אותו שלא להתקרב לשרה כי אשת איש היא. אבימלך נבהל וממהר להשיב את שרה לאברהם, ומפצה אותם בצאן, בקר, עבדים ושפחות.

וכפי שהבטיח ה' ובישר המלאך לאברהם ושרה, כעבור שנה, נולד להם בן זכר – יצחק. אברהם בן 100 שנה ושרה בת 90! לאחר שמונת הימים מל אברהם את בנו, יצחק, ובהמשך עורך אברהם משתה הודיה גדול.

בהמשך שרה מבקשת מאברהם לגרש את הגר אמתה ובנה ישמעאל, ואברהם למרות הקושי שבדבר משלח את הגר לבאר-שבע, למדבר, שם נגלה להגר מלאך האלוקים המעודד אותה ומבטיח לה שמבנה, ישמעאל, יהיה עם גדול.

לאחר שגרש אברהם את בנו, ישמעאל, נותר אברהם רק עם בנו יצחק. ואז ה' פונה אל אברהם ומצווה אותו- " (ב) וַיֹּאמֶר קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ, אֶת-יִצְחָק, וְלֶךְ-לְךָ, אֶל-אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה; וְהַעֲלֵהוּ שָׁם, לְעֹלָה, עַל אַחַד הֶהָרִים, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ." (בראשית כב')

אברהם איננו מתמהמה – "(ג) וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת-חֲמֹרוֹ, וַיִּקַּח אֶת-שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ, וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ… אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-אָמַר-לוֹ הָאֱלֹהִים." (בראשית כב') . מיד כשהגיעו לראש ההר הוא מכין את המזבח שעליו יוקרב יצחק, בנו יחידו. אברהם קושר את ידיו ורגליו של יצחק על המזבח, ולא מתוארת כל התנגדות מצדו של יצחק, להיפך (הערכות הקיימות לגבי גילו של יצחק נעות בין 13 שנה ל-37 שנה, כלומר, יצחק לגמרי בעל דעה עצמאית). ואז, כשהסכין כבר מונפת מעל צווארו של יצחק עוצר אותו מלאך ה' ואומר לאברהם-

"(יא) וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה, מִן-הַשָּׁמַיִם, וַיֹּאמֶר, אַבְרָהָם אַבְרָהָם…  (יב) וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:" (בראשית כב')  ואברהם אבינו מקריב איל כקרבן לה' תחת בנו, יצחק. ה' מברך את אברהם שבזכות אמונתו ירבו צאצאיו ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים.

אברהם אבינו שב לבאר שבע, ומסופר לנו על צאצאי אחיו, נחור, על התרחבות המשפחה. בין שאר בניו של נחור מוזכר בנו בתואל שרבקה, ביתו, תתחתן בעתיד לבוא עם יצחק.

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
המשך שבוע טוב🌼