שביעי של פסח!

מחר שביעי של פסח, כ"א בניסן, שהוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח. ביום זה חלה קריעת ים סוף ונוהגים לקרוא את שירת הים כי זהו היום שבו תהליך היציאה של בני ישראל ממצרים הסתיים. בחוץ לארץ מוסיפים יום שני של יום טוב והוא מכונה "אחרון של פסח".
שביעי של פסח איננו חג נפרד מחג הפסח, בניגוד לשמיני עצרת, המהווה חג עצמאי בסוף חג הסוכות, אלא הוא היום האחרון של חג הפסח בלבד. "וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם" (שמות יב, טז).
אחרי שחרור בני ישראל ממצרים, פרעה מתחרט ושולח פרשים לרדוף ולהחזירם למצרים. מיליוני בני ישראל ניצבים על שפתו של ים סוף, מי הים קרים, זרים ולא נראים מבטיחים בלשון המעטה, מאחוריהם חיל פרשים הרוצה להשיב אותם למצרים. בני ישראל במצוקה, ואז הים נבקע, בני ישראל עוברים בתוכו, וכשהמצרים בתוכו הים נסגר והם טובעים. יש שיגידו גאות ושפל, יש שאומרים בכלל לא קרה, יש אומרים נס משמיים, וע"פ הקבלה האדם שהוא עולם קטן- בתוכו מתרחש הכול. כל מה שיש בעולם, הכול בתוך האדם. והתורה ניתנה לנו כדי לסייע לנו לברר ולתקן את התכונות שבתוכנו, את הרצונות, הכוונות והמחשבות.
מצרים היא אומנם מקום גרוע, אך מוכר וידוע וכוחו של הרגל על כל המשתמע… לעזוב אותו ולהתקדם הלאה, קדימה, אל עבר הלא נודע, החלטה לא פשוטה.
‏‎‏‎סיפור קריעת ים סוף מופיע בצורות שונות גם אצלנו, בחיי היומיום. בסופו של דבר, במסע חיינו ישנם רגעי מפתח שבהם אנו נדרשים לקבל החלטות חשובות וגורליות. והחלטות אלו הן שיקבעו את ההבדל הממשי בין חיים של הישגים גדולים ומימוש, לבין חיים מוחמצים ומפוספסים. יש לנו נטייה לדחות את הקץ לא פעם, עד שלא נותרת לנו כל ברירה אחרת…
‏‎אין לנו וודאות או ידע לגבי מתי מופיע "הרגע הגדול" בחיינו. ולכן, בכדי לא להיות משועבדים לכבלים של המצרים שבתוכנו, עדיף להתמודד ולהציף את הפחדים והחרדות שלנו, ובמידת הצורך גם להיעזר באנשי מקצוע, ובסביבה תומכת ומקדמת המסייעים לנו לנצל היטב את ההזדמנויות שניתנות לנו להתפתחות, וצמיחה אישית ורוחנית.
‏‎כולנו בהסכמה שלרוב אין ביכולתנו לדעת, מה מחכה לנו "בצדו השני של הים", אבל זו בדיוק ההזדמנות שלנו, להתרגש ולהתלהב מעוצמתם של החיים.
ד"ר מירב (טובול) כהנא הטיבה לתאר-
"חירות היא היכולת לעוף, לשוטט במרחב
לעלות, לרדת, להתרחק לצדדים
לנוע ללא פחד, להשתחרר מכל הכבלים
להתחבר לאני שלי, לנשמתי, לייעודי, לשליחותי
לא לפזול הצִדה. לגלות אלוקות."
שנבחר לצאת לחירות, להתפתח, להתקדם ולצמוח ולממש את עצמיותנו. להוציא את מהותנו הפנימית מהכוח אל הפועל, ולהגשים את שליחויותינו וייעודנו בחיים. אמכי"ר.

🍷‏חג שמח❤
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רחל בת לאה, רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, אברהם לייב בן חיה סאסל, ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.

פרשת בשלח- אל הלא נודע וקריעת ים סוף הפרטית שלנו!

"קפיצה קטנה לאדם – קפיצה גדולה לאנושות!" כך כותב הרב שרגא סימונס, "שלושה מליון בני אדם, ניצבים על שפת הים, כשבפניהם שתי ברירות: או לקפוץ קדימה אל תוך הים (שטרם נבקע לשניים!), או לשוב בחזרה למצרים. מי הים קרים, זרים ומבשרים רעות. מצרים היא מקום גרוע אמנם, אך מוכר וחמים.
החיילים המצרים מתקרבים בקצב מהיר ביותר. בני ישראל נכנסים לפאניקה ואז, נחשון בן עמינדב, איש פשוט משבט יהודה, עושה צעד אחד קטן אל תוך הים… אבל הים עדיין אינו נבקע. נחשון ממשיך בדרכו. המים מגיעים לו לברכיים ועדיין, הים אינו נבקע. נחשון ממשיך הלאה, יותר ויותר עמוק אל תוך הים: המים מגיעים לו כעת למותניים, לחזה. ועדיין, הים נותר שלם…. לעזוב את המקום הנינוח ולהשאירו מאחור… להתקדם הלאה, קדימה, אל עבר הלא נודע… כשהאלטרנטיבה – להישאר במקום הבטוח והמוכר, היא למעשה לדרוך במקום ובסופו של דבר, לגווע. "מצרים", חושב לעצמו נחשון, "איננה אופציה בכלל!". כעת המים כבר מכסים את צווארו של נחשון. הוא עומד בפני מבחן עצום, האם להמשיך או לסגת, אבל הוא עדיין מחליט להמשיך הלאה, אל מעמקי הים הגדול. המים מגיעים לו לאף וממש ברגע זה, ברגע האחרון… הים נבקע לשניים. כל העם ממהר אחריו אל תוך הים. סוף סוף, החופש האמיתי מגיע…"
לכולנו צמתים משמעותיים בחיים, כמו עם ישראל שנכח באותו מאורע גדול- "(יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ–הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם–לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם. (יד) יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן. (טו) וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, מַה-תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְיִסָּעוּ." (שמות יד) עוד לפני שנחצה הים לשניים, עם ישראל צריך להחליט האם הוא עושה את הצעד האמיץ של קפיצה פנימה אל תוך הים סומך ומאמין בדרכו החדשה וללא ספק המאתגרת, בעוד המצרים מאיימים מאחור. ממשיך ומסביר הרב שרגא סימונס, "סיפור קריעתו של ים סוף מופיע בצורות אחרות גם אצלנו, בחיי היומיום. בסופו של דבר, סיפור חיינו מסתכם במספר קטן של רגעי מפתח, בהם אנו נדרשים לקבל החלטות חשובות וגורליות. ההחלטות הללו, הן שקובעות את ההבדל האמיתי בין חיים של הישגים גדולים, לבין חיים מוחמצים ומפוספסים. לעיתים קרובות מדי אנו נוטים לדחות את הקץ, עד שכבר אין בידינו כל ברירה אחרת. "הדלת נטרקת לנו מול הפרצוף" ואנחנו מנחמים את עצמנו ואומרים: 'נו, מה כבר יכולתי לעשות, העניינים פשוט לא הסתדרו כפי שציפיתי'. בשבת הקרובה, בזמן שאנו קוראים בתורה את פרשת "בשלח", קחו לעצמכם מספר דקות וערכו בדק בית קטן:
• אילו מצבים שליליים אני למעשה מנציח, רק משום שאיני מוכן לעשות את המאמץ לשנות את עצמי?
• מדוע אני פוחד משינויים?
• מהו הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות לי?
• מה מונע ממני לממש את הפוטנציאל המלא שלי?
• בעוד עשר שנים מעכשיו, על מה אצטער שלא החלטתי היום?
לפעמים התשובה היחידה היא: "פשוט עשה זאת". קפוץ אל תוך הים!"
מבחינתי זו קריאה ותזכורת שלרוב איננו יודעים מה יהיו ההשלכות לקפיצה למים. מפאת אי הוודאות, הלא נודע, ברקע תמיד יהיו חרדות, חששות, אותם מיצרים שיאיימו עלינו ולעיתים ימנעו מאתנו לממש הזדמנויות לצמיחה ומימוש עצמי. לכן בהגדה של פסח אנו אומרים, "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". המלה "מצרים" היא צורת הרבים של "מיצר" שפירושו "מעבר צר", במילים אחרות, בד״כ יהיו לנו סיבות טובות לדחות את ההזדמנויות, כמו- מחסור בכסף, אין זמן, ילדינו שיש לדאוג לצרכיהם, גם ככה הלוז צפוף, לא בטוח שהיכולות והכישורים שלי יתנו מענה ראוי וכו'.
להוסיף ולחזק את אותם מעברים צרים, בסוף הפרשה מסופר על המלחמה בעמלק, בגימטריה משמעותו ספק! כלומר גם אם בחרנו וקפצנו כבר למים המסע רק החל והספקות תמיד יעלו, עמלק מצוי בנפשו של כל אחד ואחת מאתנו, הציניות, הריקנות, הייאוש וכו' אותו קול פנימי שמזלזל, לועג, מתריס, קוטל, אדיש או מכרסם, עמלק הוא אויב פנימי! וכשהספקות משתקות אותנו ולא מאפשרות לנו להתקדם, להחליט, לעשות מעשה אז משמעותו שלא הבסנו את העמלק/הספק שבנו, והאמונה שהייתה בנו התערערה. לכן, כשאותן הזדמנויות שבות וצצות בפתח דלתנו כוחנו ישאב מהאמונה הטבועה בנשמתנו – אמונה שלא יודעת כל גבולות או טיעונים – אמונה שמאפשרת לראות למרחוק את אותו חזון מתגשם הלכה למעשה, את אותו יעד עתידי מתרחש וקורם עור וגידים. הרצון למשל לרדת במשקל ולאמץ תזונה בריאה ומטיבה לחיינו, יעד שכיח ומוכר, מאפשר לנו בעצם לעורר את האמונה שבנו, וכבר בעיני רוחנו לראות את התוצאות וההשלכות העתידיות למאמץ שנשקיע היום, אורח חיים בריא, האנרגיות שלנו שיעלו ויתעצמו, חיטוב הגוף, ההשפעה הטובה על הסביבה שלנו וכו׳ אותה אמונה שיצאה לאור היא שיכולה להכניע כל דבר אחר.
מי ייתן ופשוט נעשה זאת, נקפוץ לים, בין אם זה להתחתן, להתחיל עבודה חדשה, לעבור לעיר אחרת, וכו' נבחר ונאמין שביכולתנו לצמוח, להתפתח, לגדול ולממש את יעודנו והפוטנציאל שמצוי בנו, שלא נפחד משינויים ובדרך לאני הגדול שלנו נפרה ונצמיח גם את הסביבה כולה. אמכי"ר.
שבת שלום ומבורך 🌸
https://www.youtube.com/watch?v=dvjf8RVcU54&app=desktop
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל,
  • ולהצלחתו ולפדיונו המהיר של משה בן רבקה.