הפטרת פרשת וישב היא בספר עמוס (פרק ב' פסוק ו ועד פרק ג' פסוק ח), והיא פותחת ב: " (ו) כֹּה, אָמַר יְהוָה… עַל-מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק, וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם." (עמוס ב')
האירוע המרכזי בפרשת וישב הוא מכירת יוסף, אירוע שמניע את כל שאר אירועי הפרשה. כך גם בהפטרה, המפרשים דורשים פסוק זה בקשר למכירת יוסף, שהרי נזכר לדורות: " מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק ", אנו שומעים הד ברור לאשר אירע בדותן כשהאחים מכרו את יוסף אחיהם עבור עשרים כסף. הפסוק מדבר על מכירת אנשים לעבדות. רמיסת הדלים והחלשים, עיוות של יַשְרוּת מוסרית בסיסית.
למעשה ההפטרה השבוע מספרת לנו שחברת שפע שיוצרת עוותים חברתיים-כלכליים, ופוגעת בשכבות חלשות בעצם מביאה על עצמה כלייה.
כמובן שעמוס לא מוכיח את אנשי דורו על אירוע מכירת יוסף שהיה זמן רב לפני תקופתם, אלא עמוס מוכיח את התנהלות העם, שפוגעים בצדיקים וישרי דרך, ובחלשים שבחברה, וכל זאת בכדי להפיק רווחים שוליים או מפוקפקים.
עמוס פעל כנביא באחת מתקופות השיא של מלכויות ישראל ויהודה, לאחר פילוג המלוכה – ימי עוזיהו מלך יהודה וימי ירבעם בן יואש מלך ישראל. שניהם זכו לממלכות רחבות וחזקות, ועם שפע חומרי.
אומר הרב דוד נתיב, מרצה לתנך-
"קורה ונוצרת מציאות מעוותת.. גם אם קשה היא – יש דרך להתמודד ולתקן: למזער עיוותים ותוצאות קשות. זה היעד בתיקון ותשובה. תנאי בסיסי לכל תיקון: התבוננות אמיצה במציאות ומוכנות לצאת לדרך של תיקון. התעלמות מן המציאות המעוותת והכחשתה, היא התנהלות שתנציח אותה ותוביל להתרסקות. בסדרה של שבע שאלות רטוריות מסתיימת ההפטרה. כולן מציגות קישור הכרחי בין סיבה לתוצאה. מי שלא מבין מה הקשר בין המצב בו מצויה החברה ובין התנהלותה, לא מוכן להתבונן במציאות באומץ…"
בישראל בימינו נשפטו ונאסרו ראש ממשלה, נשיא מדינה ומשרתי ציבור רבים שנחשפו כנטולי אמת מידה מוסרית, אומר עו"ד דני זמיר, מייסד מכינת רבין- "גם אם לא כולם עומדים לדין פלילי על כך, ראויה קריאת הנביא שתהדהד כקריאת אזהרה: כי מי שמתעקש לחזור ולתת יד למעל ולניצול בני האדם – בסופו של יום אין לו תשובה והוא שותף ממשי, הרבה יותר משונאינו ואויבינו המרים, לסיכון קיומו של הבית היהודי הלאומי בארץ ישראל."
יחד עם זאת, בהתבוננות פנימית של כל אחד ואחת מאתנו אומר הרב אשלג, עלינו לעשות את התיקון הפרטי שממילא יביא כבר לתיקון הכללי. בהסתכלות אמיתית נמצא שבפרשת וישב מדובר על משפחה (עדיין לא עם) ועל ההשלכות הקריטיות למערכת היחסים המשפחתיים, אם ברמת הפרט ואם ברמת הקשרים שבין האחים, בין האחים לאביהם יעקב, ובין האחים לסביבה. ההתנהלות ואופן ההתמודדות בתוך התא המשפחתי, ביטויי יחסי שנאה- אהבה, התקשורת, הציפיות וכו' מתבטאים בסופו של דבר גם במעגלים הרחבים יותר, ויכולים להביא להרס של ממש. ניכר פער עצום בין הפרשנות של האחים לבין הפרשנות של יוסף והפרשנות של אביהם, יעקב, למעשים והאירועים השונים, כמו במקרה הכותונת פסים שהכין יעקב ליוסף. הפרשנות הסובייקטיבית הובילה למתחים, קונפליקטים ומריבות ויצרה פירוד. ולכן, עלינו לזכור שהרגשות והמחשבות שלנו הם תוצר ישיר של הפרשנות הסובייקטיבית שלנו, וככל שנצליח לראות, לתקשר, להבין, ולהרגיש את האחר כך נוכל לאמץ פרשנות סלחנית, חיובית מפרגנת ומקדמת יותר.
מי ייתן ונצליח להתבונן ולהירתם לתיקון אמיץ פנימי של עצמנו שיביא לשגשוג ופריחה של החברה כולה. אמכי"ר.
שבת שלום ומבורך,
השיעור מוקדש לשלומם וביטחונם המלא של כל תושבי הדרום ורצועת עזה, לרפואתם המלאה והשלמה של מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, רבקה בת תמרה, יהוסף אורי בן הדסה, פרידה כהן בת יטי, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, חיים בן בלומה, רינה בת יהודית, משה דוד בן נעמי, וסיגלית חיה בת רבקה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
