הפטרת פרשת בחוקותי היא בספר ירמיהו (פרק ט"ז יט ועד פרק י"ז טו). הפטרה זו היא הפטרה נוספת ברצף הפטרות הפורענות של ירמיהו, ועיקרה של ההפטרה הוא בפרק י"ז.
ההפטרה פותחת בהבעת ביטחון בה', "(יט) יְהוָה עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה אֵלֶיךָ גּוֹיִם יָבֹאוּ מֵאַפְסֵי־אָרֶץ וְיֹאמְרוּ אַךְ־שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ הֶבֶל וְאֵין־בָּם מוֹעִיל׃" (ירמיהו טז') ואז עוברת ההפטרה לתיאור של חטא ועונש, ומסיימת בהבעה נוספת של ביטחון, כמו בפרשת בחוקותי שפותחת בברכות ורק לאחר מכן עוברת לקללות.
מסביר הרב משה ליכטנשטיין-
" ההפטרה משלבת בין נבואת תוכחה מצד הקב"ה, מחד, ופסוקי תקווה ואמון מצד הנביא מאידך. פתיחתה וסיומה של ההפטרה היא באמירותיו של האדם הנסמך על הקב"ה, ונראה שאלו הם העיקר. נבואות התוכחה שבתווך מספקות את הרקע למבע בטחונו של האדם, אך עיקר המסר אלינו הוא הבעת הביטחון ע"י האדם בעת משבר וקשיים. לכן, לו יצויר שמאן דהוא ישמע את תחילת ההפטרה, יירדם באמצעיתה ויתעורר לקראת פסוקי הסיום, נוכל לקבוע שיצא ידי חובת עיקר העניין של הפטרת בחוקותי כי עיקר ההפטרה היא הבעת הביטחון של האדם."
מידת הביטחון היא עיקר עניין ההפטרה. מוסיף הרב, "הנביא ממשיל את הבוטח לעץ מלבלב, ומן הראוי לזכור שהעץ ניטע לטווח הארוך ואיננו נועד לתוצאות מיידיות… השאלה איננה האם לבטוח אלא במי לבטוח. בהפטרה, ישנה התייחסות לעבודה זרה, אך ישנה גם התמודדות עם עזיבת הקב"ה מפאת התחושה שהעולם הינו מקום של טבע ומקרה, ועל כן צריך לבטוח בכוחות האדם בלבד. דברי הנביא המכיר בבעיה זו מביאים אותו להדגיש את חשיבות הביטחון בקב"ה כמנהל את עולמו של האדם והם מתאימים לפרשת התוכחה, המתמודדת עם אותה תופעה."
כלומר, הבירור הוא לרוב בעת משבר- האם הביטחון שלנו הוא בהשגחה עליונה או שהביטחון הוא ביד המקרה והסיבתיות האנושית? ומענה הנביא לכך, שבעת משבר בפרט, הביטחון ב-ה' הוא שייצר עבורנו את התקווה. הנביא ירמיהו מלמד את העם שעליו לבטוח בה' בלב שלם, והביטחון בה' יהיה ההתחלה לדרך חדשה. הנביא יודע שנטיית הלב של עם ישראל היא שתכריע את עתידו.
אייל שבי באתר 929 מסביר-
"כשהמצב קשה, כשהמצב לא טוב, שקיעה במרה שחורה לא תשפר את המצב. כדי שיהיה לי סיכוי להתקדם עליי להפגין ביטחון כי קיים פתח של תקווה וכי ניתן לשנות את המצב. כדי להוביל שינוי בסביבתי חובה עליי, בראייתי, להציג תמונה של עתיד ורוד, כדי שאוכל לגייס את בני המשפחה, את החברים, את התלמידים, את הפקודים או את כל מי שאבחר להצטרף אליי לאותו מהלך של שינוי."
כפי שירמיהו הפגין בטחון בה' והאמין שיש פתח לתקווה לייצר שינוי. במילים אחרות, ככל שנצליח לפתח את הביטחון והאמונה, ונממש את ייעודנו ממקום של שמחה ואהבה, ולא מתוך לחץ פנימי, לא מתוך כפייה פנימית מפחד להיענש אלא מרצון, מאהבה, מהכרה וביטחון שיש השגחה, כך נצליח להתקרב יותר לתחושה שלמה של שקט פנימי, שלום וביטחון בעולם הזה.
לסיום, אומר ד"ר הרב יונתן זקס, "הפרשייה כולה, הברכות וגם הקללות, יכולה להתפרש כטבעית וכעל־טבעית… על פי קריאה כזו, ההשגחה האלוקית פועלת דרכנו, בתוכנו. בני ישראל בארץ ישראל יהיו תמיד מוקפים באימפריות ובאויבים גדולים וחזקים מהם. הם תמיד יהיו תלויים בחסדיו המתעתעים של הגשם, בלי מקור מים קבוע ויציב דוגמת הנילוס, הפרת והחידקל. לפיכך, תמיד ימצאו את עצמם תולים עיניהם בשמיים. גם יהודים חילונים מבינים זאת לא־פעם; ידוע שבהם דוד בן־גוריון שאמר, "בישראל, כדי להיות ריאליסט צריך להאמין בנסים".
שבת מבורכת💞