השבוע אנו קוראים את פרשת ניצבים ובשבוע הבא נקרא את פרשת וילך. שתיהן נקראות תמיד בסמיכות לראש השנה- ולא במקרה. הן מניחות לנו את היסוד לפתיחת שנה חדשה: לא מתוך ייאוש או אשמה, אלא מתוך תחושת ערך, חיבור ואחריות.
בפרשת ניצבים מחדד משה כי הברית עם ה' אינה מוגבלת לדור מסוים, אלא חלה על כל יחיד ויחיד- ועל הדורות כולם. היא איננה מופשטת או בלתי־נגישה: “לא בשמים היא… כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו” (דברים ל, יב). כאן מונח יסוד חשוב- האחריות הרוחנית והערכית איננה מונחת רק על כתפי העם כולו, אלא גם על כל אדם בפני עצמו- איש, אישה, משפחה וקהילה.
מכאן אנו מגיעים לשיאה של הפרשה, בפסוק הידוע:
“רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב וְאֶת-הַמָּוֶת וְאֶת-הָרָע… נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים” (דברים ל, טו–יט). כאן מתבררת לנו נקודת עומק נוספת: הבחירה החופשית אינה רק זכות, אלא גם חובה מוסרית. התורה מבקשת מאיתנו לבחור בטוב לא כאירוע חד־פעמי אלא כקו מנחה מתמשך בחיינו- במחשבה, בדיבור ובמעשה.
ומיד אחר כך, בפרשת וילך, אנו פוגשים את משה ברגעי חייו האחרונים: “בן מאה ועשרים שנה אנכי היום, לא אוכל עוד לצאת ולבוא” (דברים לא, ב). הוא עצמו לא ייכנס לארץ, אך דואג להבטיח לעם כי ה’ עמם, וכי יהושע הוא ממשיך הדרך. בתוך המעמד הזה משה מחזק את העם ואת מנהיגו החדש במילים שיהפכו לנחלת דורות: “חזק ואמץ”. כאן מתווסף נדבך נוסף: לא די בבחירה האישית בטוב- יש גם אחריות לאומית, חיזוק הדדי והבטחת רצף הדורות.
כדי להבטיח זאת, מוסר משה את ספר התורה לכהנים ולזקנים, ומצווה לקרוא בו בפומבי אחת לשבע שנים- יסוד לחברה שמבוססת על זיכרון, למידה וחינוך מתמשך. התורה אינה אמורה להישאר סגורה בארון; היא נועדה להיות חיה ופועמת בלב כל הדורות.
חז”ל מסבירים מדוע פרשת ניצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה: כדי להזכיר שאין יאוש בעולם כלל. התשובה איננה שקיעה בעבר ובהלקאה עצמית, אלא בחירה להתחיל מחדש. הרב שניאור אשכנזי מוסיף כי עיקר התשובה הוא העתיד- היכולת לעזוב את החטא, להתחרט וליצור שינוי. לא ייסורים ועצבות במרכז, אלא הוספת אור: מצוות, חסד וטוב. אפילו טעויות קשות יכולות להפוך לכוח מניע של קדושה- אם התשובה נעשית מתוך אהבה.
ומכאן עולה השאלה של הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל: מדוע דווקא ראש השנה קודם ליום הכיפורים? הרי לכאורה נכון יותר להיטהר תחילה מן החטאים, ורק אחר כך לעמוד בדין. תשובתו מאירה: השינוי האמיתי אינו מתחיל מביקורת או הלקאה עצמית, אלא מתחושת ערך וחיבור פנימי. בראש השנה אנו מתבקשים להיזכר קודם כול במהות הטובה שבנו- בכישורים, בפוטנציאל ובכוח להשפיע. רק מתוך תחושת ביטחון ואמונה בעצמנו נוכל להגיע ליום הכיפורים, רק אחרי שהתחברנו למהות שלנו, ממנה התרחקנו- אנו מסוגלים להישיר מבט לעבר, להכיר בכשלונות ולבקש תיקון ביום הכיפורים. כי רק מתוך תחושת ערך זו אנחנו מסוגלים להביט אחורה באופן אמיתי: לראות את הטעויות שלנו, להכיר בחסרונות, ולהחליט בכנות לשוב לעוצמה הנשמתית שבנו. אם היינו מתחילים בביקורת בלבד- היינו שוקעים בייאוש ובבושה, והשינוי לא היה מתרחש.
מתוך כך מתברר כי השינוי נובע מקרבה ואהבה, לא מפחד ובושה. ראש השנה מעניק לנו כוח, תקווה ואמונה בעצמנו; יום הכיפורים נותן לנו את הכלים לשחרר את העבר ולבנות עתיד טוב יותר.
דווקא בימים של חוסר ודאות, מלחמה ופחד, אנו מתבקשים להפנים את המסר הכפול של פרשות ניצבים- וילך: אחריות לאומית ואחריות אישית כרוכות זו בזו. עם ישראל חזק כשהוא נאמן לערכיו ומאמין בכוחו, וחברה איתנה נוצרת כאשר כל יחיד בה יודע- “לא בשמים היא”– הכוח לבחור בטוב ולחולל שינוי נמצא בתוכו.
זהו החוסן הפנימי שמאפשר לנו לעמוד מול אויבים מבחוץ, ולתת לעצמנו עוגן של ביטחון, תקווה והתחדשות מבפנים. פרשות ניצבים-וילך, יחד עם ראש השנה, מלמדות אותנו כי ראשיתה של תשובה היא חיבור לערך ולכוח שבנו. מתוך החיבור הזה אנו יכולים לבחור בטוב, לפתוח דף חדש, ולהפוך את השנה הבאה לשנה טובה יותר, שנה של אחדות וברכה.
וכך כתב הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל-
"חיינו הם יצירת האומנות הגדולה ביותר שניצור אי פעם. כפי שכתב הרב יוסף רב סולוביצ'יק על "איש ההלכה":
"עיקר העיקרים הוא שהאדם חייב ליצור את עצמו."
זו מהות התשובה- מעשה של יצירת עצמנו מחדש. בראש השנה אנו צועדים צעד לאחור ומתבוננים בבד חיינו, כדי לראות מה עלינו לשנות ולהשלים, בדומה לצייר או לצייד המסתכל אחורה כדי לראות את התמונה בשלמותה.
בזמן זה אנו זוכרים את אלו שחיו לפנינו- אברהם, יצחק, שרה, חנה, רחל, משה ובני ישראל, וכל אותם אנשים שחרפו נפשם כדי שנוכל לחיות בארצנו בבטחה ובשלווה; שכל אחד מהם הותיר טביעת מורשת חיה בתפילות ובמנגינות שאנו ממשיכים לומר ולשיר עד היום."
התשובה היא לא התבוססות בעבר אלא פתיחת דלת לעתיד חדש וטוב יותר. התשובה היא הכוח האנושי האינסופי שמאפשר לנו להתחבר מחדש לעצמנו ולסביבתנו.
שנה טובה ומבורכת 🍎🍯
שנה של כוח ואומץ, של תקווה חדשה בכל יום,
ושנצליח למצוא אור גם ברגעים הקשים.
שנה של תיקון וצמיחה, של שלום פנימי ואהבה,
שנה של עמידה איתנה מול כל אתגר,
של תיקון וצמיחה אישית ולאומית,
שנה של בריאות הגוף והנפש,
ושכל החטופים יחד עם כל החיילים ישובו הביתה במהרה, ולשלום. אמן כן יהי רצון.
שבת של שלום וחג ראש השנה משמח🍎🍯 🇮🇱
לרפואתו המלאה של אילן בן חנה, חבר יקר.
לרפואתו המלאה של הרב מרדכי בן שרה מאשה שליט"א.
לעילוי נשמתו של הרב היקר והאהוב מיכאל מיוסט בן אסתר בינה. יהי זכרו ברוך.
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר ממש במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון ❤️
