פרשת אמור- מיום הזיכרון ליום העצמאות

תמונה מאת אדוארדו קסטרו מ- Pixabay

השבוע הפרשה מפרטת את כל המועדים החל מפסח ועד לסוכות ואת עיקר המצוות שבהן- קורבן הפסח, אכילת מצות, הנפת העומר וספירת העומר, תקיעת שופר, צום יום כיפור, סוכה וארבעת המינים.
הימים שבין פסח לשבועות נקראים ימי העומר על שם מצוות ספירת העומר המופיעה בפרשתנו: "(טו) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה:  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (טז) עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם; " (ויקרא כג). חז"ל הסבירו שהמצווה היא לספור בפה 'יום אחד לעומר', 'שני ימים' וכדומה.

מפרט אורי שכטר, מנהל אגף 'שורשים' בארגון רבני צהר,
"אחד מהנושאים המובאים בפרשתנו הוא ספירת העומר. פרשת אמור נקראת תמיד בעיצומם של ימי הספירה, המהווים תהליך של עבודה נפשית ותיקון המידות ברמה האישית והלאומית. כידוע 49 הימים לספירת העומר מחולקים לשבעה שבועות, כשלכל שבוע העבודה הנפשית המיוחדת לו.
השבוע הראשון המייחד את ספירת החסד, מסמל אהבה ונתינה אין סופית. לא ניתן להנהיג אם לא אוהבים את האנשים המונהגים. כשסיימתי את קורס הקצינים, אמא שלי לקחה אותי לחדרי בבה"ד 1 ואמרה לי: "זה שאתה קצין זה נחמד, אבל כדי להנהיג אתה חייב לראות בחיילים שלך לא רק מספר אישי, אלא נשמה. לכל אחד מהם יש אבא ואמא. כדי להנהיג אותם אתה חייב לאהוב אותם באמת".
השבוע השני של ספירת העומר מתמקד בספירת הגבורה המסמלת צדק ומשמעת. מנהיגות היא לא רק אהבה אלא גם גבורה, אבל גבורה יהודית בבחינת "איזהו גיבור הכובש את יצרו" . גבורה פירושה שליטה עצמית. מנהיג חייב לדעת לשלוט בעצמו. כתוב בספר משלי פרק ט"ז פס' ל"ב  "טוב ארך אפים מגבור, ומשל ברוחו מלכד עיר". אדם מתון, יודע להאריך את אפו ולהתגבר על כעס פנימי, טוב יותר מגיבור מלחמה היודע להתגבר רק על אויב חיצוני.
השבוע השלישי הוא שבוע ספירת התפארת המסמלת הרמוניה ורחמים. מנהיגות אמתית מסוגלת להתיר את התסבוכת שנוצרת, לא פעם, בין החסד לגבורה, בין פופולאריות זולה שמוכנה לתת ללא גבול לכולם בלי הפרדה בין טובים ורעים, לקשיחות המוכנה להעניק רק לפי הדין היבש. מידת התפארת לא מפשרת בין החסד והגבורה. היא מקבלת את הביקורת והקפדנות, אך מבקשת לנהוג במידת הרחמים ולתת גם למי שאינו ראוי.
השבוע הרביעי הוא השבוע של ספירת הנצח המסמלת סבלנות. מנהיגות אחראית ונחושה מבינה ש"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", אלא צריך להיות נחושים בעלי יכולת עמידה.
השבוע החמישי הוא השבוע של ספירת ההוד המסמלת את הענווה. מידת הענווה היא הבסיס לכל מנהיגות, בוודאי למנהיגות יהודית . משה רבינו אמר לקב"ה:  "מי אנוכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל מארץ מצרים". דוד שהיה מלך על ישראל, מנהיג צבאי, איש קדוש, בעל רוח הקודש אמר על עצמו: "אנוכי תולעת ולא איש". זהו תנאי בסיסי למנהיג אמתי. מנהיג שפועל מכוח העם ולא מהצד האישי שלו. זו אישיות כלל ישראלית. השבוע השישי מוקדש לספירת היסוד המסמלת התקשרות.  לאחר שהמנהיג תיקן את מידותיו חייב המנהיג להיות מחובר לעצמו אך גם לערכים שמעליו . מידת היסוד מסמלת את החיבור של המנהיג למה שלמעלה ממנו. מנהיג שמחובר רק לחיצוניות ולא לדברים הערכיים והחשובים באמת לא יוכל להנהיג. בהיותי מפקד במילואים באזור חברון, נכנסתי פעם ללשכתו של מח"ט חברון דרור וינברג וראיתי בהערכה רבה את ערמת הספרים שהייתה על שולחנו, מצד אחד מנהיג צבאי נחוש ומקצועי ומצד שני מנהיג ערכי ומחובר.
השבוע השביעי הוא השבוע של ספירת המלכות  (השפעה, מנהיגות) – רק לאחר שתדע להנהיג באהבה, בשליטה, ברחמים, בנחישות, בענווה ובחיבור לערכים רק כך יקבלו את מנהיגותך ותוכל להיות מנהיג שהשפיע על המשך התקדמותו של העם היהודי בדרכו."

השבוע אנו מציינים את יום הזיכרון ויום העצמאות. אנו מרכינים ראש לזכר כל חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. שיברון הלב והגעגועים הינם יומיומיים על מי שהם היו, ועל מי שהם כבר לא יוכלו להיות, ולא רק ביום הזיכרון. אנו חיים במציאות שקוראת לכל אחד ואחת מאתנו לעשות מעשה. זוהי המחויבות שלנו לזכרם של הנופלים, לדאוג שהחברה שלנו תהיה חברה מוסרית, אכפתית וערכית באמצעות המעשים, המעורבות והבחירות שלנו גם כיחידים וגם כחברה. השבוע כל אותן מידות המוזכרות במהלך ספירת ימי ספירת העומר מהדהדות בעוצמה. בזכות הנחישות, האומץ והמסירות שלהם שעלתה להם בחייהם, זכינו לנס העצמאות והתקומה.

הספירה מלווה אותנו בתהליך של בניית בניין חיינו, והיא מעניקה משמעות לכל יום במסע של כל אחד ואחת מאתנו. ואין קיצורי דרך, לא ניתן לדלג מההתחלה לסוף. כל יום מקבל את ערכו בתהליך, ולכן, עלינו להסתכל על מה שהשגנו ולא על מה שעוד חסר בדרכנו להשגת מטרתנו. מצד אחד, הספירה מציבה לנו מטרה, יחד עם זאת, היא נותנת לכל ציון דרך שלנו ערך כשלעצמו.
היום כ-עם חופשי בארצו, וכ-אומה עצמאית אנו מקבלים הזדמנות להתבונן ולעבוד על המידות שלנו. הזדמנות להפוך לאנשים טובים יותר ממה שהיינו אמש. כך, ניתן יהיה להפוך את אותו מסע של דורות המלווה במחיר חיים כבד ושל נדודים, למסע שכל כולו תקווה והגשמה. אמן כן יהי רצון.

יהי זכרם ברוך, ורפואה שלמה ומלאה לכל פצועי הגוף והנפש,
בשורות טובות, וחג עצמאות שמח ❤️

פרשת שמיני- מהי אותה אש זרה?

מהי אותה אש זרה שבניו של אהרון הקריבו לפני ה׳? מה היה החטא החמור שהם עשו במהלך חנוכת המשכן?

חכמנו העלו שאלה זאת כבר אלפי שנים ונתנו הסברים רבים. למשל, הרב שמשון רפאל הירש הסביר שהם הלכו אחרי הרגש ולא אחרי השכל. הקריבו אש בבית המקדש מבלי שצוו על כך.

בסופו של דבר, חטאם בשורה התחתונה שהם עשו דבר שלא צוו גם אם הם עשו זאת ממניעים נעלים. הרב ד"ר יונתן זקס מסביר, "הם היו 'מתלהבים', אנשים שמרוב להט דתי האמינו שהבורא מורה להם לנהוג בניגוד לחוקים ולמוסכמות.
הבאת אש זרה למזבח אולי נראית עבירה קטנה, אך בתחום הקודש גם מעשה לא־מורשה יוצר סדק במעטפת הכללים שעלול להתרחב לכדי שבר. ממש כמו שבכּורים גרעיניים נדרשים נוהלי בטיחות מחמירים.
שתי מערכות נפרדות פועלות במוחנו. הפסיכולוג חתן פרס נובל דניאל כהנמן מכנה אותן "חשיבה מהירה וחשיבה אטית". המוח המהיר, המערכת הלימבית, משחרר רגשות, בעיקר בתגובה לפחד. המוח האטי, קליפת המוח הקדם־מצחית, הוא רציונלי, מחושב, ומסוגל לשקול השלכות לטווח ארוך ומהלכי פעולה חלופיים. הכפילות הזו אינה מיותרת ואינה מקרית. בלי תגובות אינסטינקטיביות לסכנה לא היינו שורדים. אבל בלי המוח האטי והמחושב היינו נופלים פעם אחר פעם להתנהגות הרסנית כלפי הסובבים אותנו וכלפינו עצמנו. אושרו של היחיד ושרידותה של התרבות תלויים באיזון העדין שבין שתי המערכות.
החיים הדתיים, דווקא משום שהם מעוררים כמיהה ולהט, זקוקים במיוחד לגבולות ולכללים ולטקסים, לתדריך עבודה פרטני.
אש האמונה יכולה להבעיר – ויכולה להאיר.
להבעיר ולשרוף ולהיות אש־תופת כשמניחים לה להשתולל חופשית – או להאיר את חיינו ואת כבוד ה' כששמים אותה במסגרת ברורה. מן הסיבה הזו כוללת תורת ישראל דינים ופרטים מרובים כל כך. וככל שאנו מתקרבים לה', כך אנו זקוקים להם יותר."

כהורים אנחנו מקבלים אינספור עצות, תיאוריות ותורות איך נכון לגדל ילדנו. כולנו רוצים להיות הורים טובים, שיכבדו אותנו אבל גם שיהיו חברים שלנו, שיאהבו אותנו ושידעו שאנחנו אוהבים אותם. אנחנו כועסים עליהם, אבל גם חוששים לעיתים שהם יכעסו עלינו. וככל שיש יותר ויותר תיאוריות, הורים מוצאים את עצמם מבולבלים יותר ויותר ולא פעם עם רגשות אשמה. המטרה של גבולות בחיי הנפש – היא לתת לנו ולילדינו תחושת בטחון, ולהבהיר מה שייך ולמי.
העולם הוא מקום עצום, עם אינסוף אפשרויות, אמיתות לא מובנות ובעיקר יש הרבה חוסר וודאות. והתפקיד שלנו לעניות דעתי כהורים הוא לתת לילדינו את התחושה של מקום בטוח, לא עוד אתר כאוטי בעולם, אלא מקום עם סדר שניתן להשיגו באמצעות הצבת גבולות ועקביות. העובדה שהם יודעים שיש דברים שמותר ויש דברים שאסור עוזרת להם לחזות ולדעת מראש מה יהיו התגובות של הסביבה למעשים שלהם.
חוקים ונורמות הם חלק אינטגרלי מהחיים שלנו, ומהר מאוד כולנו לומדים שהעולם מורכב מחוקים ונורמות. ההפנמה של כללים אלו מגיל צעיר – מסייעת לנו להסתגל בקלות יותר ולתפקד טוב יותר גם בעולם החיצוני. הפנמת כללים אלו מאפשרת לילדינו לקחת אחריות על מעשיהם ולפתח תחושת עצמאות ואחריות לחייהם, ולבנות מערכות יחסים בריאות.
אסיים עם סיוון רהב מאיר –
"אני לא מבינה באומנות, אבל היצירה הזו – שהוצגה לאחרונה בביאנלה לאומנות יהודית עכשווית ב"היכל שלמה" בירושלים – גרמה לי לעצור מולה לכמה רגעים. האמנית רות שרייבר גזרה יותר מעשרים אלף דפי נייר בצורה של כפות ידיים, ולמעלה, כתובה עליהם ברכת כהנים: "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחונך, יישא ה' פניו אלייך וישם לך שלום".
בפרשתנו, שמיני, אהרון הכהן מברך את העם לראשונה בברכה הזו, שתישמע מאז אינסוף פעמים ברחבי העולם, לא רק ב"ברכת כהנים" במהלך התפילה, אלא גם, כמו ביצירת האומנות הזו – מדי ליל שבת, בסעודה, כשההורים שמים את ידיהם על ראש ילדיהם, ומברכים אותם בפסוקים העתיקים האלה.
גובהה של היצירה יותר ממטר. היא מראה, דף אחרי דף, ברכה אחרי ברכה, איך הילדים גדלים וצומחים לנו מתחת לידיים משבוע לשבוע, ואיך מדור לדור אנחנו מעבירים את המילים האלה ומתפללים לברכה, שמירה, אור, חן ושלום." אמכי"ר.
שבת שלום ומבורך❤
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רחל בת לאה, רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, אברהם לייב בן חיה סאסל, ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.