הפרשה פותחת במעשהו של פנחס, מעשה קנאות שפנחס מקבל עליו שבח ושכר. הרב עמיהוד סלומון מתאר-
" מעשהו של פנחס היה מעשה חריג. על פי התורה, אסור לאדם "לקחת את החוק לידיים", ולהרוג יהודי אחר, אפילו אם הוא חייב מיתה. רק בית דין, המורכב מעשרים ושלושה דיינים לפחות, מוסמך לכך, ובלבד שנתקיימו בו כל התנאים, כגון: עדים, התראה, חקירה ועוד. למעשה, זמרי לא היה חייב מיתה בבית דין, אלא שבאופן יוצא דופן, הותרה הריגתו משום "הבועל ארמית – קנאים פוגעים בו", ודווקא "בשעת מעשה". אך במקרה כזה, ההורג צריך לעמוד בתנאי מחמיר במיוחד: המניע מוכרח להיות – לשם שמים בלבד, וללא שום מניע נוסף. אם מעורב במעשה שיקול נוסף, הוא הופך לרצח מדרגה ראשונה."
בעם ישראל פרצה מגפה שגבתה את חייהם של 24,000 איש ונראה היה כאילו כולם עמדו פעורי פה, במבוכה כוללת, הייתה תחושה של שיתוק מה -"(ה) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו, הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר. (ו) וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל-אֶחָיו אֶת-הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי מֹשֶׁה, וּלְעֵינֵי כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל; וְהֵמָּה בֹכִים, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד. (ז) וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ" (במדבר כה). כשהחטא כבר נעשה ע"י נשיא שבט, לעיני כל ובהתרסה עם מדיינית, פנחס מחליט לעשות מעשה. שימו לב, פנחס נמצא עם העדה, לא בחיפזון של ריצה ומחטף אלא הוא נוכח, רואה, קם ולוקח את הרומח… פנחס לא עשה את המעשה בפזיזות או בחופזה ומתוך פרץ של חימה- קנאות מחושבת. ואכן אותו מעשה קנאות עוצר את המגפה ומחזיר את הסדר.
הרב סלומון עמיהוד מבהיר-
"קנאות היא כלי מסוכן, ולא כל הרוצה ליטול אותה ראוי לכך. היא אינה מותרת לכל צדיק, אלא רק לקנאי. ומי שאין בו את תכונות הנפש הללו, ומערב במעשה כזה שיקול נוסף, ואפילו הוא כמעט בלתי-מורגש, הרי הוא רוצח."
הרהרתי לאן אנשים יכולים לקחת את הקנאות, ומיד עלה לי השם יגאל עמיר, בויקיפדיה הוא מתואר כך-
" יגאל עמיר – נולד ב1970…והוא רוצחו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. עמיר רצח את רבין ב- 4 בנובמבר, 1995, בתום עצרת תמיכה בהסכמי אוסלו. הוא נלכד במקום הרצח, ונידון למאסר עולם."
עורך דינם של בני המשפחה, ארי שמאי, תועד…: "יגאל עמיר רצח את רבין כי הוא חשב שאם הוא לא יעשה את זה, מדינת ישראל תלך קפוט". יגאל עמיר כנראה חשב שהוא עושה מעשה פנחס ומציל את מדינת ישראל.
לעומת זאת,
נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה יצחק רבין, אמרה בתגובה: "דעתי כנכדתו של הנרצח, היא ברורה ולא אובייקטיבית. לעשות מהרוצח של סבא שלי סלב? דמות לסיקור? מעניין אותי מה ראש הממשלה חושב על זה, מה חושבים על זה אנשים שמגדלים פה ילדים. מי שרוצה לחיות במקום בו מאדירים רוצחים, שיבין שזה לא בלי מחיר".
חלילה מלחשוב שאני עושה השוואה, פנחס ביצע מעשה קנאות חריג, ובטח בהתחשב בתקופה המדוברת על כל הנסיבות המתוארות, אבל אנחנו כפרטים, חברה וכעם חייבים לבחון לאן אנו לוקחים את התובנות ובכל המרחבים (פשט, רמז, דרש וסוד) שהתורה בטובה מעניקה לנו?
הרב ישראל אריאל – ראש 'מכון המקדש' מסביר-
" קנאות היא יציאה מן הכללים הרגילים… תפקידה של הקנאות היא להחזיר את העם למוטב. פעמים שיש לעשות מעשה קיצוני כנגד תופעה קיצונית, ותפקיד הקנאות הוא לתת כעין מכת מנע, כדי לבלום את ההידרדרות של הציבור ולהחזיר את הסדר ואווירת הקדושה למקומם. ואכן, לאחר שפנחס פועל, המעשה נקלט בציבור, ההפקרות הסתיימה והמגפה נעצרה.
יש רגעים בהם הכללים הרגילים בטלים, וצריכים לפעול בצורה יוצאת מן הכלל,
ברגע שרואים את העם ברעו, כאשר רואים התנהגות פרועה. כך עשה משה עצמו, אשר שבר את הלוחות! מעשה זה הוא שפקח את עיני העם משיכרון עגל הזהב…חז"ל אומרים שפנחס למד את הקנאה ממעשה שבירת הלוחות על ידי משה."
עלינו לזכור שקנאות זו פעולה שעוקפת את המערכת המשפטית המוסדרת, ולכן עלינו להיזהר מלקיחת החוק לידיים. צריך לזכור שמעשהו של פנחס הוא לא הוראה לכלל. זה מעשה חד פעמי לאנשים מיוחדים, אנשים שנקיים מכל אינטרסים אישיים .
אומר הרב ישי סמואל- "לצערנו, גם בדורנו אנו יש אנשים המחליטים לנקוט מעשה פנחס, להיות קנאים לאיזה דבר, זוהי קנאות שמביאה אותם לעשות מעשים שפוגעים בעם ישראל, פוגעים בציבור שאותו בעצם הם באים לייצג, ואם זה אנשי תורה אז הם פוגעים בתורת ישראל, וכל זה מתוך ' קידוש שם שמיים ", חייבים לעשות מעשה'!…
אבל מה הפיתרון? האם הפיתרון הוא קנאות? האם הפיתרון הוא לעשות מעשים שיראו את קנאותנו וכעסנו? למחות צריך, לזעוק צריך, כשכואב צריך לצעוק. אבל הכל צריך לעשות בשכל, בהבנה, בצורה ממלכתית, בצורה ציבורית, בהבנת שורש הבעיה. אם אנחנו מבינים את שורש הבעיה נוכל גם לטפל בה."
מי ייתן ונצליח להנהיג את עצמנו ואת הסביבה שלנו מתוך מקום מחבר, ערכי, בונה ומקדם. אמכי"ר.
שבת מבורכת❤
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה והשלמה של מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רחל בת לאה, עופרי בת חיה, אבי בן מלכה, רבקה בת תמרה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, חיים בן בלומה, רינה בת יהודית, ומיזנה בת מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
