פרשת ראה- משיכת חבל!

 

בחיים כל אחד ואחת מאתנו לוקח חלק בתחרות משיכת חבל, מצד אחד, הרצון שלנו להיות אנשים טובים ונדיבים, המעניקים עזרה לזולת. אך מצד שני, ובעוצמה דיי זהה, נמצא הקול הפנימי שמשכנע אותנו לדאוג לעצמנו, להתנהג באנוכיות, הקול ההישרדותי.
לכן, יש לזכור שמה שיקבע את מאפייני האישיות הייחודית של כל אחד ואחת מאתנו הוא הבחירה שנעשה בין שני קצוות החבל. פרשת השבוע מעודדת אותנו לבחור בנתינה. היא אומרת לנו בפירוש שכאשר יש בפנינו הזדמנות לעזור למישהו בצרה, עלינו תמיד לפתוח את היד ואת הלב.
"(ז) כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן. (ח) כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ, לוֹ; וְהַעֲבֵט, תַּעֲבִיטֶנּוּ, דֵּי מַחְסֹרוֹ, אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ." (דברים טו')

שבועות- אחדות לא אחידות

חג שבועות הוא ביטוי לכוחה של אחדות, כאיש אחד בלב אחד, רגע לפני שמקבלים את השבת … ואת חג השבועות, אני רוצה לשתף אתכן מה זו אחדות וארץ ישראל היפה- אמש קיבלתי הודעה מחברה שמנהלת גן ויצו בדרום נתניה וזו לשונה-
"…יש לי אם חד הורית שביתה נשרף… יש לה 3 ילדים, 3,6,ו-11 זקוקה להרבה דברים …."
ללא שהיות מיותרות הפצתי מיד לחברות, וחברתי אורלי מיהרה ופרסמה בפייסבוק את ההודעה. בהמשך, עוד באותו יום, קיבלתי את ההודעה הבאה- …" המשפחה מסודרת עם בגדים, מגבות, שמיכות, מצעים… קניות לשבת ולחג ושוברי קניה…" חברה של אורלי, שרונה, שהיא מאמנת ג'ודו, גייסה את כל ההורים! מרגש ומחמם (ולא בגלל מזג האויר היום😉)  את ה-❤ לדעת ולחוות אהבת חינם, רגש לזולת ואכפתיות, הידיעה שאנחנו לא לבד!
בהשראת גיסתי היקרה, טובי, הקטע הבא-
מתן-תורה לא היה אירוע רוחני. הוא היה אירוע של חיבור הרוחניות והקדושה האלוקית עם החומריות המציאותית של העולם. לכן, ההתכוננות אליו צריכה להיות בצורה של עשייה ממשית, כשהגוף הגשמי פועל לפי הנחיות רוחניות שהוא מקבל מהנשמה.
במילים אחרות, הקירבה להר סיני יצרה אצל עם ישראל מציאות נפשית ופיזית של התכוננות לקראת קבלת התורה שלולא ההכנה הפיזית והנפשית שלנו, של עם ישראל, לא היינו יכולים לקבל את התורה  מכל הלב ובעוצמה הרוחנית שלה נזקקנו כולנו.
הקירבה להר סיני היא ביטוי לצורך של כל אחת ואחד מאתנו להיות כלי שיכיל, חום, אהבה, גבולות, סמכות, דרך ארץ ותורה. כולנו זקוקים לקירבה הזו הבסיסית שתאפשר לנו לקבל את התורה ופנימיותה באהבה וביראה הנדרשים בכדי להתפתח, לצמוח, ולפתח את הרגש לזולת, ולראות את האחר כך שיחד נוכל לבנות חברה בריאה, תומכת המסייעת לכל אחת ואחד לממש את ייעודם ושליחותם בעולם. כהורים וכמחנכים עלינו לזכור שיש לנו את הזכות שמגיעה יחד עם החובה להקנות את הכלים הנדרשים ליצור ולפתח לדור הצעיר את היכולת לקרבה מלאה שיזכה להכיל ולקבל את התורה ושפע האהבה…  שידע שהוא ראוי!
חג שמח😍
עשי בי קירבה / חלי ראובן
עשי קירבה בליבי
אמא
שלא אצטרך אחר כך
חיים שלמים
לחפש אותה
בלב של אחרים,
עשי בי קירבה שלמה
אמא
שלא אלמד בטעות
שמגיעים לי רק פירורי אהבה
ושנים ארוכות
אהלך מפירור לפירור,
רעבה כל כך להרגיש
ושבעה כל כך מלא להצליח,
עשי קירבה בחום גופי
שאדע אחר כך
כל ימיי
לחבק חזק
בלי רווחים של פחד,
שאדע
כל חיי
שאני ראויה
כל כך ראויה

פרשת תרומה- מה עניין התרומה?

    

מה עניין התרומה?
מדבריו של הרב ד"ר יונתן זקס- "זהו הסוד מְשַׁנֵּה־החיים הטמון בשמה של פרשתנו, תרומה. הדרך הטובה ביותר לפגוש את אלוקים היא לתת. עצם מעשה הנתינה כרוך בהבנה שמה שאנחנו נותנים הוא חלק ממה שניתַן לנו. הנתינה היא סוג של הודיה, היא מעשה של הכרת טוב… התורה מלמדת אותנו דבר פשוט ומעשי. תנו – ותרגישו שחייכם הם מתנה. לא צריך לדעת להוכיח שאלוקים קיים. די בכך שנכיר תודה על שאנחנו קיימים – והשאר כבר יבוא מאליו… כך התקרב אלוקים אל בני ישראל באמצעות בניין המשכן… זה קרה משום שהמשכן נבנה מנתינה, מתרומה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. במקום שאנשים נותנים מתוך נדיבות לב לזולתם ולאלוקיהם – שם שורה השכינה… "תרומה" איננה רק מונח המציין מתן וולונטרי. פירושה המילולי של "תרומה" הוא "דבר שמרימים". התרומה היא דבר המוגבה על ידי הקדשתו למטרה נעלה. אתם מרימים אותו – והוא מרומֵם אֶתכם." .

כלומר, הקב"ה מבקש מעם ישראל- "(ח) וְעָשׂוּ לִי, מִקְדָּשׁ; וְשָׁכַנְתִּי, בְּתוֹכָם." (שמות כה) בתוכם ולא בתוכו, במשכן, מדוע?
חז"ל מסבירים- הכוונה היא אכן ל"ושכנתי בתוכם", כלומר השראת השכינה בליבו של כל יהודי ויהודי. המשכן הוא למעשה דרך פיזית, גשמית של עם ישראל להתחבר לעבודת ה' באופן מוחשי. הקב"ה אינו "זקוק" למשכן, לגשמיות, אנחנו אלו שזקוקים לו, שמתחברים לחומר למעשיות ולמציאות גשמית. לכן, החיבור שלנו לעבודת ה' מתחיל עוד בתרומה.
מה הקשר לתרומה?
כשאנחנו נותנים ומשקיעים במשהו אנחנו מייצרים חיבור, אהבה, אכפתיות, שייכות ומעורבות. אנחנו עוברים להיות פעילים ולא רק משקיפים. בקבלת מתן תורה הצהרנו "נעשה ונשמע" עכשיו עלינו לצאת מאזור הנוחות שלנו ולפעול. תרומה בכוונה וברצון, להבין שאנו תורמים משהו קודם כל עבור עצמנו, עבור הקשר הפנימי שלנו עם המהות העצמית, עם הנשמה, שהיא הנקודה האלוקית שנמצאת בכל אחד ואחת מאתנו.
רק 31 פסוקים מקדישה התורה לסיפור בריאת העולם, בספר בראשית. ומפרשת "תרומה", מוקדשים 450 פסוקים לבניית המשכן במדבר, כולל הוראות מפורטות ומדוקדקות של חומרים, בנייה, מידות, הכנה, והקמה. מדוע העולם כולו מתואר בקצרה? מדוע המשכן, האוהל הארעי שהיה המרכז לעבודה הדתית-רוחנית במדבר, מתואר בכזו אריכות?
קיימים פרשנויות והסברים רבים, את התשובה הבאה אהבתי במיוחד-
"באופן כללי, התורה לא מתעכבת על תיאור העולם. לשם כך יש ספרי מדע ואלבומי תמונות. התורה מתעכבת על מה שהאדם אמור לעשות בתוכו."
אז מה בין תרומה למשכן- לצדקה?
התשובה- "(ב) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה: מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי. " (שמות כה) מדוע ויקחו תרומה ולא נתנו תרומה? כי עצם הנתינה היא למעשה לקיחה. תאכלס כשאנחנו מקיימים מצוות אנחנו לא עושים טובה לאף אחד אלא לעצמנו. נתינה היא כמו תכנית חיסכון ארוכת טווח שמצמיחה אותנו.
בצדקה לא תמיד תהיה כוונת הלב כי הדגש הוא יותר על הביצוע, בעוד תרומה לבניית המשכן הארעי וזה שבתוכנו, בנשמתנו, מחייב כוונה ורצון שהופכים אותנו לחלק מזה וכפועל יוצא, חוזר אלינו בעוצמות גדולות יותר.
פעם שמעתי משפט חכם ש- העני שתפקידו לקבל, אכן לרוב אין לו ברירה אלא לקבל, אבל לעומתו העשיר תפקידו לתת, ובהחלט יש לו ברירה, הגדולה שלו לזכור את תפקידו ולתת. אני מוסיפה על כך שהנתינה של "אדם עשיר" היא בתחומים שונים לא רק עושר בממון- כלכלי, אלא "עושר" גם בשמחה, במקצועיות וכישרון, בהקשבה וכו
המשכן היה אמנם מקום של פאר והדר, אבל למעשה שימש להרבה יותר מזה. פרשת השבוע שלנו נקראת 'פרשת תרומה', כפי שהזכרנו קודם לכן מלשון 'התרוממות'. הרעיון שנדע לרומם את עצמנו ואת כל "המתנות" היפות שקבלנו (כישרונות, רכוש, שכל) מעבר לשימושנו הפרטי ולתועלת האישית שלנו. שנממש ונשכיל לעשות בהן שימוש, המועיל גם לסביבה ובסופו של דבר גם לעולם כולו. רק אז נצליח להביא את המתנות שקיבלנו למימוש הפוטנציאל הטמון בהן. שנדע לתת עם כוונה מהלב ורצון להפוך את הסביבה שלנו לטובה יותר. אמכי"ר.
שבת שלום ומבורך❤
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רבקה בת תמרה, משה בן חנה רבקה, חמדה בת זהבה, אברהם לייב בן חיה סאסל, ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.