Photo by Tierra Mallorca on Unsplash
השבוע פרשת תרומה שהיא הפרשה השביעית בספר שמות והראשונה שעוסקת במשכן. הפרשה כולה עוסקת בנושא אחד- הציווי של ה' למשה רבנו על בניית המשכן.
ראשית יש לגייס תרומות מבני-ישראל לבניין המשכן. ה' אומר למשה לבקש מעם ישראל להעניק תרומה – כל אחד כפי יכולתו. התרומות כוללות שלושה עשר מיני חומרים ובהם זהב, כסף ונחושת, עורות בעלי חיים, עצים, שמנים ואבני חן להקמת המשכן, ייצור כלי המשכן, בגדי הכהונה ולשמן המשחה וקטורת הסמים. במשכן יוכלו בני ישראל לעבוד את ה' ולהקריב קורבנות. להקריב מלשון קירבה. ככל שאנו מעניקים ומשקיעים יותר כך אנו אוהבים ומתחברים יותר. והמשכן הוא נקודת המפגש, המרכז של עם ישראל.
משמעות בניית בית היא הקמת מקום פיזי שהוא לא רק הקמת חלל פיזי אלא מקום שבו אדם מרגיש ביטחון, נינוחות ושקט. מקום שבו הוא מתחבר לעצמו ולאחרים. בית הוא המקום שבו אדם מרגיש מאושר, שייך ומקובל, מקום המאפשר לפתח מערכות יחסים חמים ואהובים. התורה מקדישה פסוקים רבים לכל פרט ופרט בבניית המשכן, בית ה'. כאשר אנחנו אוהבים את מה שהשקענו בו, אנחנו מתחברים לדברים דרך המאמץ והיגיעה. אנחנו מייקרים את העשייה והנתינה שלנו. נתינה באותנטיות ומתוך רצון לעזור ולתרום לאחרים, זו נתינה שיוצרת קשר עמוק של אהבה. זהו חיבור אנושי עמוק שמבוסס על אמפתיה, רגישות ושיתוף פעולה. האדם שמקבל את הנתינה מכיר ומעריך את המחויבות והאהבה שמגיעות מהנותן, וכך נוצר קשר חזק ביניהם המבוסס על הבנה, כבוד ותמיכה. ככל שנשקיע בביתנו הפרטי, בבית הקהילתי והלאומי של כולנו כך נצליח ליצר יותר חיבורים, יותר רגישות לצרכים של האחר, יותר שיתופי פעולה, ויותר כבוד, והתוצאה- חווית נראות ומקום לכולם.
הספר ארחות צדיקים מתאר שלושה סוגים של נתינה: "ויש שלושה מיני נדיבות: האחד נדיב בממון, השני נדיב בגוף, והשלישי נדיב בחכמה." בבניית המשכן קיימת נתינת חומרים וממון, נדיבות בעשייה, וגם, נדיבות בחכמה- תרומה של ידע, הבנה, שכל וכד. אכן, הנתינה על כל גווניה, מעסיקה אותנו ומסיחה את דעתנו מהתלונות, מהמרירות ומהציניות, ובכלל, כשאנו מקבלים משימת חיים, אנו מתאחדים לנתינה עוצמתית וכל סדרי העדיפויות משתנה.
וכך מסביר הרב הלל ון-לואן מסביר:
"ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" (שמות כ"ה, ב'). חומרי גלם רבים היו נחוצים לבניית המשכן וכליו, הבגדים והחצר, ואת כולם התנדב העם להביא בשמחה ומתוך הזדהות פנימית, עד שבפרשת ויקהל נאמר ש"מרבים העם להביא, מדי העבודה למלאכה". כאן אנו פוגשים בכוחות הנתינה הכבירים הרוחשים מתחת לפני השטח אצל העם היהודי.
בעוד שבועיים נקרא אודות מצוות מחצית השקל בתחילת פרשת כי-תשא, שם נאמר "ונתנו איש כופר נפשו לה בפקוד אותם". המילה 'ונתנו' היא פאלינדרום, מילה שקריאתה מימין לשמאל ומשמאל לימין היא זהה. מבחינה רעיונית זהו 'חוק שימור החסד': כל נתינה חוזרת לבעליה, ואיננה הולכת לאיבוד. כשאני נותן, אני מרוויח מעצם ההתקשרות לזולת…
הרב אליהו דסלר ('מכתב מאליהו' חלק א') קובע ב'קונטרס החסד', שכוחות הנטילה והנתינה הם המנוע הדוחף את כל פעולות האדם. לגבי כוח הנתינה, כותב הוא כך:
…שורש הנתינה טמון בעומק נפש האדם. כאן שאלה עומדת לפנינו, האם הנתינה תולדת האהבה, או להיפך, האהבה באה מן הנתינה? הורגלנו לחשב את הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם, יטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא… כי את עצמו ימצא בהם… האהבה הזאת היא אשר תבוא בלי ספק מן הנתינה… כללו של דבר, מה שיתן האדם לזולתו לא יאבד ממנו… זו היא הידבקות אדם לזולתו, אשר נקרא לה אהבה. כמובן, הנתינה החשובה ביותר היא בתוך המשפחה: בקשר הזוגי ובהרעפת אהבה על ילדינו. בהשאלה, כל עם ישראל הוא משפחתנו המורחבת…"
האם לנתינה יש סייגים? האם לא חשוב כיצד נעשית הנתינה והעיקר שאדם יתן לרעהו? כן- יש סייגים!
אם אדם צבר רכוש או כסף שלא כדין, הן על ידי הונאה והן על ידי גניבה, הרי הצדקה שלו באה מתוך עבירה ואינה ראויה . אפשר גם להסביר כך את סדר הפרשיות, שתרומה באה אחרי משפטים – לומר לך, שרק אחרי שתשיג דברים ביושר ובמשפט תוכל לתת תרומה.
"דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כּל־אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי…" מוסיף הרב הלל, "אין הדבר מקרי אלא הנתינה נמצאת ב-DNA של עמנו. המדרש מלמד אותנו, שהדבר הראשון והערך העליון של האדם זו הנתינה והנדיבות." והפרשה ממשיכה, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״. מדוע ״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם״ ולא בתוכו? הכוונה לאור הבורא השוכן בלב המקדש הפנימי של כל אחד ואחת מאיתנו. באמצעות הנתינה האדם בונה ומרחיב את המקדש הפנימי שלו. הנתינה והמעשים ה״קטנטנים״ היום יומיים שלנו הם שבונים בסופו של דבר מקדש המשמש ״צינור״ להעברת השפע והאור.
ברוח הפרשה ממש אי אפשר שלא לציין את הנתינה והמחויבות של העורף ללוחמה בחזית. תרומת העורף מכילה שפע של פעולות ותמיכות, הכוללות סיוע פיננסי ומקצועי, תמיכה בלוחמים ובמשפחותיהם, סיוע רפואי ופסיכולוגי לפצועים ולמשפחותיהם, ניחומי אבלים, תמיכה רוחנית ונפשית, גיוס ציוד, ביגוד ומזון לחיילים, הסעות, ארוחות ועוד.
מדינתנו היחידה נמצאת במלחמה אשר המועד לסופה אינו ידוע, והמחיר היומיומי מאתגר במיוחד. לכן, לאור אי הוודאות, והלוחמה בשתי חזיתות, קיימת תחושה של נפילת מתח וקושי לשמר על אותן עוצמות של נתינה. עם זאת, לאור החשיבות והמשמעות של התרומה יש הבנה כי תרומת העורף למלחמה מהווה חלק בלתי נפרד מהמאבק וההישגים של מדינת ישראל. אורך רוח בעורף משמעותו מתן אורך רוח לכוחות הבטחון בחזית וחיזוק המדינה בעת הזו וביום שאחרי.
"כל איש אשר ידבנו לבו", מבטא את הגיוס של כולנו למלחמה, ואת האמונה בצדקת הדרך. תרומת העורף מייצגת את התמיכה, הלכידות והמחויבות של הציבור הישראלי למען המדינה, ומזכירה לכל אחד ואחת את הצורך בשיתוף הפעולה כי רק עמידה יחד בפני האתגרים תוביל לניצחון וצמיחה. פרשת תרומה מחייבת אותנו באמצעות הנתינה והנדיבות, למצוא שפה משותפת ולהגדיר יחד את הדרך למימוש החזון המשותף.
שנדע בשורות טובות ושבת של שלום 🇮🇱💞
לעילוי נשמת חממה בת בדרה. יהי זכרה ברוך 🙏🏼
לעילוי נשמתם של כל חללי מלחמת "חרבות ברזל" האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם המלא והבריא של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל אזרחי ותושבי ישראל. אמן כן יהי רצון.