חומש בראשית- פרשת לך לך- מציאות פנימית או חיצונית?

Photo by Oleg Vakhromov on Unsplash

פרשת לך לך היא הפרשה השלישית בספר בראשית. בסוף הפרשה הקודמת, פרשת נח, התורה מספרת לנו על התולדות שלאחר המבול ועל משפחתו של אברהם אבינו. השבוע הפרשה כולה עוסקת באברהם אבינו ובסיפור חייו.
בפרשת לך לך אנו פוגשים לראשונה את אברם; הוא למעשה ראשון המאמינים ב-אל אחד ומייסד האומה העברית. כמו כן, השפעתו של אברהם ומעמדו היו בקנה מידה עולמי. הפרשה פותחת-
"(א) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם, לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה, בְּרָכָה". (בראשית יב')
הציווי הראשון של ה' לאברהם- לקום ולהתחיל מחדש, ללכת למסע לארץ לא נודעת- ארץ כנען. מסע שגלומה בו ההבטחה. ואברם אכן קם, עוזב הכל והולך לארץ כנען.

בשבועות האחרונים הצליחו לזעזע לנו את הנפש ולערער את הערכים והאמונות שלנו בפרט בטובו של האדם. האמונה שלנו היא כח פנימי שמניע אותנו קדימה ומאפשר לנו להגשים ולממש את רצונותינו, להרגיש משמעותיים, מוערכים ובטוחים. שוחחתי עם לא מעט אנשים שחווים בלבול, כעס ותחושת חוסר אונים אל מול המציאות שהתנפצה להם. האמונה והרצון לשותפים אמיתיים לשלום ולהכרה בקיומנו ובביתנו בארץ ישראל, התפוגגה.
"לֶךְ-לְךָ" שולח אותנו לצאת מקיבעון ומהרגלים שמהווים לרוב חסמים ביצירת שינוי ובמימוש ייעודנו. רק יציאה מעצמנו ומאזור הנוחות שלנו יאפשר שינוי משמעותי. שתי המילים הקצרות בהן פותחת הפרשה, "לך לך", מבהירות לנו את התהליך הנפשי הנדרש ביצירת שינוי בחיינו:
לֶךְ – היפרדות – היפרד, התרחק, צא למסע.
לְךָ – ייחוד – לעצמך, למהות שלך, להתגבשות של זהותך, לייחוד שלך כאדם.
ב-7 לאוקטובר, שכננו, הערבים, הבהירו באופן חד משמעי שלמרות רצוננו העז לשלום ולחיים רגועים ושלווים, הם מציעים לנו גישה ואמונה המושתתות על שנאה, אכזריות ואלימות.
אברהם אבינו בהתנהלותו מבהיר לנו שאמונה אמיתית לא נובעת מניסיון כוחני וכפייתי לשנות את צורת החשיבה וההתנהלות. אלא, היא נובעת מהאמון העמוק והנקי שלנו בנו, ובסביבה שלנו. זוהי אמונה המעניקה לנו תחושה שהכל אפשרי; היא משחררת מחסימות ותחושת התקיעות, ומעניקה לנו רצון לעשייה ותקווה לעתיד טוב יותר.

מסביר הרב דוד אגמון-
"כארבעת אלפים שנה עברו מאז שהתהלך כאן אברהם אבינו. מי היתה אותה דמות אגדית ואיזה קשר יש לה בכלל אל מציאות חיינו כיום? ברור שאברהם אבינו אינו רק הדמות היסטורית שמייצגת את תחילת האומה הישראלית… במבט המקובלים, אברהם אבינו הוא כח עצום הפועם ופועל בתוך הנפש של כל אחד ואחת מאתנו, כח שאנו חייבים להכיר על מנת להגיע אל תכלית העבודה שלשמה אנחנו פה.
רבים ומרתקים המדרשים על תחילת דרכו של אברהם… כדי להבין מיהו אברהם אבינו עבורנו כיום, יש להתייחס לאותו ציווי שקיבל אברהם ללכת מארצו, ממולדתו ומבית אביו, לצאת מכל המוכר, ללכת אל מציאות חדשה…
אברהם אבינו, ראש לכל המאמינים, גדל בביתו של תרח אביו, גדול מפיצי העבודה הזרה בזמנו. דווקא ממקום שהיה מקור הטומאה והזוהמה צומח אברהם אבינו ומגיע אל כל המדרגות הגבוהות אליהן הגיע. דווקא מתוך החושך הגדול של נסיבות חייו הראשוניות מתחיל אברהם אבינו לא רק את תיקונו עצמו, אלא את תיקונו של עולם שלם…"

ימים לא פשוטים עוברים עלינו, ועל העם שלנו. רגעים רבים של תחושת חוסר אונים ותסכול, אך יחד איתן גם חוויה מעצימה של סולידריות. לצד אירועי הטרור והמלחמה המתמשכת, ניתן לראות שפע של יוזמות אזרחיות מרגשות. בזמנים אלו, כאשר המתח משפיע על כולנו, הנפש והגוף מיד מגיבים.  ובאופן טבעי גם ה"לך לך" שלנו מתערער. האמונה שלנו בטוב, בשלום, בשיח מקרב לבבות התערערה וניכר הצורך בחישוב מחדש… אז איך מתמודדים ומכוונים את המצפן שלנו?

תורתה של ימימה, החשיבה ההכרתית, יכולה לסייע לנו בימים אלו כי היא מעבירה את המשקל מעיסוקו של אדם במערכת היחסים עם העולם ועם האחר לעיסוק במערכת היחסים שלו עם עצמו. מתקשר ממש ל-'לך לך'- לעצמך, לפנימיותך. ימימה מציעה לנו להבחין בין המציאות החיצונית למציאות הפנימית. למה זה טוב? והתשובה- המציאות החיצונית איננה בשליטתנו בניגוד למציאות הפנימית. בימים אלו של מלחמת קיום על הבית שלנו, ההבנה הזו קריטית. ככל שנפנים שאין לנו שליטה למשל, על מצב החטופים, האזעקות, מה יהיה… מתי זה יסתיים, כמות הנפגעים וכ"ו, נבין שנכון לשחרר את המחשבות והדאגות בנושאים אלו. סביר להניח שהם ימשיכו להטריד אותנו אך עם ההבנה השכלית שהללו אינם בשליטתנו. לעומת זאת, במציאות הפנימית שלנו, ניתן להתחבר ליכולת לבקש עזרה, לתחום את זמן הצפייה בחדשות, בסרטונים קשים, ותמונות שמערערות את הנפש, לפעול ולסייע, ובכלל להתחבר לכוחות שלנו- זהו מרחב שבשליטתנו, מרחב שבו אנו יכולים לעשות ולשנות. הטמעת התבוננות זו מסייעת לנו להתמקד ולנתב את המשאבים האנושיים והמוגבלים שלנו ביעילות ובאופן מקדם שעוזר לנו לשמור על האיזון והשפיות.
אכן, הפתיעו אותנו באופן אכזרי וכואב אך המציאות הפנימית והחוסן של העם שלנו מאפשר לנו כאמור, לקבל פיקוד על המציאות הפנימית שלנו באמצעות המחשבות והמעשים שלנו וניתובם. ובסופו של דבר הם גם משפיעים על המציאות החיצונית. וכך ימימה מחדדת-
"… לעסוק בעיקר על מנת שכל בית יוסיף מאור לסביבה שבו,
בית שנישמר בהתפשטותו מאורו הוא גם שומר על בתים אחרים בסביבה.
אנחנו נישמר, נתחם ונישאר באור. להתרכז בהתחזקות, לאסוף חלקים מחזקים…
ההבנה פועלת כשיש תיחומים וקשב."
אך ראשית, אומרת לנו ימימה, יש להתייחס ולתת הכרה ומקום לרגשות ולתחושות שלנו, להיתמך ולבקש עזרה, לשתף, להתקשר לחברים, שכנים ובני משפחה ולוודא שהם בסדר, לברר מה הצרכים שעולים, לגלות אוזן קשבת (גם לעצמנו), תוך הגבלה ותיחום כאמור, של הזמן והתכנים אליהם אנו נחשפים. הקבלה העצמית של החולשות, הפחד, חוסר האונים וכו׳ זה כח אמיתי שניתן להתחזק ממנו.

בשבועות האחרונים הקבלה וההכלה שלנו, אחד לרעהו, מעוררת השראה. הערבות ההדדית מתבטאת במיזמים אינסופיים של עשייה ונתינה. יש לנו עם נפלא ומרגש שמוכיח כי החמאס ושכמותם למרות אכזריותם וביטויי הרוע בהתגלמותו, לא ישברו ולא יחלישו אותנו. זה לגמרי הזמן לגלות את כוחות הריפוי שבנו, ולהיאחז בכל נקודת אור שיש, ויש. לגלות את היכולת לקבל את עצמנו עם כל המורכבות של חושך ואור גם יחד, נשיאת הפכים שהיא גם ביטוי לחוסן. ובמציאות הפנימית שלנו גם לבנות מרחב מוגן שישמור עלינו. השבוע בפרשה יש קריאה לאחריות הדדית, "לך לך"- כפרט וכציבור, הניכרים בשבועות אלו בערבות הדדית ומסירות אין קץ לזולת. השנה, ה"לך לך" כולל תמיכה, אהבה, ותפילה לשובם ולשלומם המהיר והמלא של השבויים, הלוחמים והנעדרים, וביטחונם של כל תושבי ישראל. אמן כן יהי רצון.

בשורות טובות ושבת שלום💞

חומש בראשית- פרשת נח- חמאס בדורותינו וצדיקים רבים מתגלים באחדותנו

Image by KATHRYN ROZIER from Pixabay

השבוע פרשת נח שהיא הפרשה השנייה בספר בראשית, והיא מספרת לנו שהעולם הפך להיות מושחת ובני האדם נהגו ברוע וברשעות- "(ט) אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו… (יא) וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס… (יג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת-הָאָרֶץ." (בראשית פרק ו').
ה' מחליט להביא מבול על העולם ולהשמידו בעקבות השחיתות ו-"רק רע כל-היום". בנוסף, ה' מצווה על
נח לבנות תיבת עץ. מבול הגשם נמשך ארבעים יום, והשהות הכוללת בתיבה היא שנה. במשך המבול נכחדו כל האנשים ובעלי החיים שהיו בארץ. המבול מחריב את העולם. רק אלו שנכנסו אל התיבה ניצלו- נח, אשתו, שלושת בניו, שם, חם ויפת, ונשותיהם, יחד עם כל בעלי החיים שנכנסו לתיבה.

בסיומה של פרשת נח יש את סיפור מגדל בבל. יחודו של הדור ההוא היה באחדותו שהתבטאה בכך שהייתה להם שפה אחת ויחידה. לאחר השואה, הסביר הרבי מליובאוויטש זצ"ל,  "כשאנו בוחנים את מטרת הקמת העיר והמגדל, אנו רואים כי בוני המגדל היו מעוניינים במטרה אחת בלבד, פרסום ושימור שמם, האדרה עצמית בלבד. הם היו מאוחדים למטרה אחת, אך לא הייתה זו מטרה נעלית ומרוממת.. אחדות שכזו, סופה להתרסק. אם אין לבני האדם אידיאל נעלה ורוחני, אם האנשים פועלים מסיבות אנוכיות בלבד, לא רק שהדבר לא יאחד אותם אלא בסופו של דבר אף יגרום להם לפירוד גדול יותר כפי שאירע במגדל בבל.
"כך גם אנו" סיים הרבי את דבריו. "אנו נמצאים בדור שבונה את העולם מחדש אחר החורבן האיום שהמיטה השואה עלינו. עלינו להתאחד, עלינו לבנות מחדש, אך אנו חייבים ליצוק את הרוחניות ואת האלוקות בתוך הבניה מחדש, אחרת לא תהיה זו אחדות אמיתית."

המלחמה בימים אלו, מלחמת "חרבות ברזל", תפסה את כולנו בהפתעה. המראות קשים, אזרחים רבים נעקרו מביתם, חוו תופת שלא תתואר ומדינת ישראל כבר לא תהיה כמו שהייתה. אחת מנקודות האור בחושך הגדול שפקד את מדינת ישראל היא פעילות העורף, הרוח ההתנדבותית שהציגו אזרחים פרטיים וגם מספר לא מבוטל של חברות, עמותות וארגונים שנרתמו באופן מיידי למלא את כל צרכיהם של מפוני יישובי עוטף עזה ואת החוסרים של החיילים בחזית.
מה זו הרוחניות והאלוקות שעלינו ליצוק, ומה משמעותן? בנוסף, עיסוק בדמותו של נח מעלה תהיות נוספות, האם היה צדיק גדול, או צדיק רק בהשוואה לבני דורו ("בדורותיו")? האם ניסה להציל את בני דורו, או שהיה אדיש לגורלם? על פי ויקיפדיה, "צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר. לרוב נעשה שימוש בתואר זה כדי לציין שמדובר באדם מורם מעם, הפועל לפנים משורת הדין והנהגותיו נעלות מהסטנדרט החברתי." נראה שמאז השבת של ה-7 באוקטובר 2023, זכינו לראות ולחוות בדורנו צדיקים רבים מסביבנו, ולא רק נח יחיד.
 יש מפרשים שיבארו את המילה, "בדורותיו" בפשטות לשבח. כלומר, הבהרה הבאה להעצים את נח ולומר שהוא היה צדיק אפילו בדור הזה ולבטח בולט בדורות אחרים. נח לא איבד את מצפונו הפנימי, נח שמר על ערכיו ונותר צדיק למרות הסדום והחמס ששכן סביבו.
לעומת זאת, רש"י מביא פירוש נוסף מהמדרש והתלמוד, כי התורה באה לסייג את גדלותו של נח ולומר שהוא היה צדיק רק בדורותיו, דרישה לגנאי. הוא היה גדול רק ביחס לדור שלו. ובמושגים של אנשים גדולים וצדיקים באמת, נח לא היה נחשב לכלום.

שואל הרב שניאור אשכנזי,"…כאן עולה תמיהה כפולה:
א. למה? מדוע לקלקל? הרי החכמים הללו לא חיו בדורו של נח ולא הכיר אותו באופן אישי, ומדוע לקחת ממנו את חזקת הכשרות ולטעון שהיה צדיק רק בדורו?
ב. יתירה מכך: איזו מטרה ויעד חינוכי יש לתורה בכך שהיא מצמצמת וממעיטה את צדקותו של נח?
נראה שהתורה רוצה ללמד אותנו משהו על "צדיקים" ועל "צדקות". חשוב להקשיב למסר הזה, כי "ועמך כולם צדיקים" וכולנו מחפשים את הדרך לעשות את השנה הבאה טובה וצודקת יותר. התורה מתארת כי אבא של נח, למך, בחר לקרוא לו בשם היפה הזה, משום שצפה לו עתיד מזהיר:
בראשית ה,כט: ויקרא את שמו נח, לאמור: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'. רש"י: נח הוא מלשון נחמה ומלשון מנוחה
נראה כי הגרסא הראשונה של בני האדם פישלה בענק, עד שה' נאלץ להשמיד את פס הייצור הזה ולהתחיל הכול מחדש. מה שקרה בכמה מילים הוא, שהעולם לא עבד. המערכת הפסיקה לתפקד. אנשים חיו בצורה מושחתת ומופקרת כל כך, עד שלא היה אפשר לחיות כאן… מדרשי התורה מאריכים לתאר, איך העולם הפך להיות מקום שבו הכול מותר והחזק שורד. החזקים גזלו את הנשים מידי החלשים וגנבו רכוש זה מזה… האם אפשר להמעיט בערכו של אדם כזה? לחיות בזמן ותקופה שהכול מותר ואפשרי – ועדיין להישאר צדיק שלם? יתירה מכך: נח לא שמר רק על גדלותו האישית, אלא אף גידל משפחה יפה בתנאים כאלו… במיוחד לפי הדגשת הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו, על כך שהאדם הוא יצור "חברתי" ומושפע באופן עמוק מחבריו… מהי הסיבה, אם כן, שהתורה רואה צורך להוסיף 'כוכבית קטנה' על יד השם של נח ולהדגיש כי הוא אמנם היה צדיק נפלא – אבל לא זה הצדיק שחולמים עליו! ובקיצור: מה לא נוח בהתנהגות של נח?

מה שומע נח?
נח שומע מהקב"ה שהוא עומד להחריב את העולם כולו ולהציל לתחייה רק את נח ובניו. מה נח מגיב על הבשורה הנוראה? כלום, הוא לוקח פטיש לבנות את התיבה. אך איפה הזעקה? איפה הזעזוע על מילוני בני אדם שייחנקו במים?
הרעיון הוא, שישנה ערבות הדדית בין בני האדם בכלל ובין עם ישראל בפרט. אנו לא חיים כאן כאנשים יחידים, נפרדים, אלא כולם מפליגים בספינה אחת וערבים שנעשה את עבודתנו. לכן, היהדות אינה מכירה במושג "זבש"ו", זאת הבעיה שלו, אלא הבעיה של הזולת היא גם הבעיה שלי.
והנה נח, שומע מהקב"ה, שהעולם עומד להיחרב ולקום מחדש מזרעו שלו, והוא אפילו לא מצייץ. "נו שוין, יהיו פחות כמה רשעים בעולם"… לכן מדגישה התורה, שאף שנח היה צדיק תמים ונפלא, אך אין זאת דמותו של הצדיק הרצויה. צדיק אמיתי לא רק שורד בעצמו, אלא מחויב אל הסביבה שלו. הוא לא רק לא לומד מהרשעים, אלא עושה הכול להשפיע עליהם את הטוב שלו…
הרבי הביא כמה פעמים וארט של הבעל שם טוב על הפסוק "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". יש צדיקים שהם בבחינת "ארז", הם מרשימים ומעוררים יראה, אך הם אינם נותנים פירות. הם אינם מועילים לסביבה שלהם. אך יש צדיקים שהם בבחינת "תמר", הם משפיעים את הטוב שלהם גם סביבם. הצדיק המושלם הוא זה שמשלב הן את התועלת של התמר והן את היופי האישי של הארז. הוא מצטיין הן בין אדם למקום והן בין אדם לחברו… וזאת הסיבה, מסביר הרבי, שיש דורשים את נח לגנאי: …כדי ללמד הוראה ברורה כיצד ראוי לנהוג.
נסיים בנקודה מעוררת, המובאת דווקא בספר לא חסידי: ה"משך חכמה" מבאר כי מן הסתם, כוונתו של נח הייתה לטובה. הוא רצה כנראה לשמור על מעלתו הרוחנית וטהרתם של בני ביתו, וחשש כי ההתקרבות לרשעים, תפגע בחוסנם הרוחני. אולם כאן מוצאים בתורה נקודה מעוררת מחשבה:
לפני המבול, נח נקרא בשם "צדיק תמים", אך אחרי המבול, הוא מתואר בתורה בשם פחות: "ויחל נח איש האדמה". כאילו מדובר בסתם "פלאח", עובד אדמה. ואילו אצל משה רבנו מוצאים את ההיפך הגמור: בתחילת דרכו הוא מתואר כ"איש מצרי" ואילו ביום האחרון שלו, הוא מתואר בכינוי הנעלה שנאמר אי פעם על אדם: "איש האלוקים". ללמדך כי לא מפסידים מהתמסרות לזולת. אדרבה, כאשר אדם עוסק בנתינה רוחנית, מוחו וליבו נעשים זכים אלף פעמים ככה והוא הולך ומתקדם למדרגות שלא היה מגיע אליהן בלעדי זה."

ימים לא פשוטים עוברים עלינו, ועל העם שלנו. ולכולנו יש מישהו או מישהי שאנחנו מכירים ודואגים להם, ואנו משתדלים להיות בעשייה מטיבה ומחזקת. בשבועיים האחרונים חוקי המוסר של האומה שלנו זועקים ומבטאים את כוחנו שהוא לגמרי באחדותנו. הערבות ההדדית התבטאה במיזמים אינסופיים של עשייה, נתינה והענקת סיוע, מצרפת מטה דוגמאות לחלק קטן מכלל העשייה. יש לנו עם נפלא ומרגש שהוכיח כי החמאס השוכן מסביבנו למרות האכזריות והרוע בהתגלמותו, לא ישבור ולא יחליש אותנו. אין עוד עם שיודע לבטא ערבות הדדית ומסירות אין קץ לזולת.  
מח"ט גולני, אלוף-משנה יאיר פלאי, מתאר- "הכאב גדול, איבדנו לוחמים גיבורים שלחמו בחירוף נפש עד הכדור האחרון ומנעו בגופם פגיעה קשה יותר באזרחים" הלוחמים המשיכו ליישובים וניהלו קרב בלימה. הייתה גבורה של לוחמים ומנענו נזק יותר גדול, ומצד שני במשימה שלי כתוב לי שאני צריך להגן על יישובים והם בסוף חטפו, מבחינתי נתחקר, נלמד ונשתפר מזה." החיילים והן האזרחים מעוררי ההשראה, גילו ומגלים מנהיגות ואומץ לב הנוטעים בליבנו תקווה לעתיד טוב יותר. אמן כן יהי רצון.

בשורות טובות ושבת שלום💞



עם ישראל חי! לפניכם רק קומץ מהמיזמים שקמו בשבוע וחצי האחרונים לסייע בעת הזו-
תאטרון אלמינא– הצגות דו לשוניות לילדים ונוער, פעילות הפוגה לקהילות.
בקשות לתרופות– קבוצת ווטסאפ לפרסום בקשות לכל מי שזקוק למרשם או תרופה ומתקשה להשיגם.
בית ישראלי– פלטפורמה לבתים מארחים, אתר המחבר בין מארחים למתארחים.
אוזן ללב– תמיכה נפשית, קו תמיכה נפשית ללא עלות. ניתן לבקש גם שיחת וידאו.
מיזם עזרה וליווי להלוויה ושבעה– בדרכם האחרונה- חללי חרבות ברזל- אתר שהוקם במטרה לרכז מידע על כלל החללים, מועדי הלוויה, מיקומי השבעה, במטרה לחלוק להם כבוד אחרון.
טובול– מערך הסעות כללי, הסעות לשלל צרכים- הובלת מזון, הסעה למילואים, לבית  חולים וכ"ד.
אתר המציע קבצים להורדה והדפסה של פוסטרים עם תמונות ושמות החטופים והחטופות להפצה ברחבי העולם.
קו סיוע ומוקד נפשי באמהרית ועברית.
החמ"ל למען אנשים עם מוגבלויות– לאלו שנפגעו מהמלחמה וזקוקים לסיוע.
ילדים מיוחדים – עמותת עדי מציעה מגוון פתרונות ותמיכה למשפחות לילדים עם מוגבלויות. הסיוע ניתן ללא תשלום ובכל שעות היום. בנוסף ניתן להצטרף למיזם "אירוח מיוחד למשפחות מיוחדות" קבוצת פייסבוק זמנית שפתחה העמותה בשל המצב הביטחוני. הקבוצה משמשת פלטפורמה לחיבור בין משפחות המבקשות לצאת למקום שקט ורגוע לבין משפחות שמציעות את ביתן לאירוח.
טקסטיל מוצרי היגיינה – ליאור כהן סמנכ"ל מכירות ערד טקסטיל: "עם תחילת הלחימה וההבנה של המצב בשטח פתחנו חמ"ל לטיפול בבקשות רבות לתרומות אותן קיבלנו ממגוון מועצות אזוריות המארחות את המפונים ומאנשים פרטיים. בעיקר נוצר צורך במגבות, מצעים ושמיכות וכן מוצרי היגיינה. עד היום תרמנו למעלה מ-20 אלף פריטים ואנחנו מוצפים בפניות וחוזרים לכל אחד במהירות האפשרית. בנוסף לאחר פנייה של הורים רבים לחיילים שרצו לצייד את ילדיהם לרגל הגיוס למילואים מהרגע להרגע פתחנו מספר מצומצם של חנויות (דימונה, פתח תקווה, עפולה, טבריה, עכו ומעלות) שיציעו מגוון פריטים במחירי עלות לטובת הצטיידות לכל מי שצריך".
אוכל לפצועים – עשרות עובדי תנובה מתנדבים מתחילת השבוע בחלוקת מוצרי חלב עבור חיילי צה"ל ולמען הפצועים ומשפחותיהם בבתי החולים.
ריכוז טכנולוגי – למעלה מ- 150 עובדי חברת ההייטק מאנדיי מסייעים בריכוז היוזמות האזרחיות בעורף ובבניית תשתית טכנולוגית נגישה כדי לאפשר סיוע יעיל וממוקד. חיבורים בין משפחות מהדרום ומשפחות מארחות מכל הארץ, חיבור מתנדבים למערך לקיחת דמים וטיפול במנות דם, סיוע לחמ"לים וביוזמות אזרחיות נוספות, תמיכה במשפחות הנעדרים, השלמות ציוד לוגיסטי, טרמפים לחיילים, סיוע למשפחות מילואים וחיבור אזרחים עם גופי חירום והצלה שונים.
מוצרים חיוניים – קניון הזהב בראשל"צ בשיתוף ועמותת שניר, פתחו במבצע מיוחד לאיסוף תרומות ומוצרי בסיס למען תושבי הדרום והלוחמים.
ללא ריבית – בנק דיסקונט מודיע על הקלות שיסייעו ללקוחותיו בתקופה הקרובה.
בחזרה מחו"ל – לשכת סוכני הביטוח משיקה קו חירום לייעוץ והכוונה עבור ישראלים שרכושם נפגע או ישראלים ששוהים בחו"ל ומעוניינים לשוב ארצה.
עוצרים חיובים על בידור – סלקום מעדכנת כי תעצור את חיובי הטלוויזיה והאינטרנט לכלל לקוחותיה תושבי הדרום שפונו מבתיהם עקב המלחמה. ההקפאה תתבצע באופן אוטומטי לחודש הקרוב.
ציודי, תרופות ודיור – חברת מובילאיי יוצאת בתוכנית סיוע לנפגעי המלחמה ותתרום סכום של כ-5 מיליון שקלים שיוענקו לארגונים ללא כוונת רווח אשר פעילותם ממוקדת במציאת קורת גג לתושבי קו הלחימה הזקוקים לדיור חלופי, סעד תרופות והשלמת ציוד חסר.
ממתיקים לחיילים – גלידה רשת הגלידריות "GOLDA" מוציאה בכל יום מהמפעל בכפר ויתקין ומהסניפים הפרוסים ברחבי הארץ. משאיות תרומה של גלידות ומוצרי שוקולד ומחלקת לחיילים ומילואימניקים הנמצאים בבסיסי צה"ל שונים בדרום. בימים קשים אלה אנו עושים כל שביכולתנו להעלות את המורל בקרב לוחמינו שבשטח ואזרחי הדרום. אם ידוע לכם על מקומות נוספים (בי"ח, בסיסים, שטחי כינוס, מפוני העוטף) שנוכל להגיע לשמח ולהעלות את המורל, אנא צרו עמנו קשר.
חברת HOT מודיעה על פתיחת מגוון ערוצים ותכנים חדשים ללקוחותיה ללא עלות.
מצדיעים למד"א לשכת סוכני הביטוח מתגייסת לטובת גיוס כספים לרכישת 4,000 ערכות חירום לצוותי למד"א הפועלים תחת אש.
מחמם את הגוף ואת הלב – דלתא תרמה ותורמת עשרות אלפי מוצרים לחיילים מתחילת המלחמה ונמצאת בקשר רציף עם המלונות אליהם הגיעו מפוני הדרום, על מנת לתרום ולעשות ככל הניתן.
בית ישראלי – חברת אברא השיקה את פלטפורמת "בית ישראלי". הפלטפורמה מאפשרת חיבור והתאמה בין משפחות שמחפשות פתרונות אירוח לתקופת המלחמה, למשפחות מארחות או לבתים הפנויים לאירוח. יחודיות הפלטפורמה הינה ביכולת התאמה בין המארח למתארח על פי צרכים מוגדרים.
אוכל של בית – מרכז הבנייה הישראלי בשיתוף עמותת מאורות נתן פתחו בית חם לחיילים בעיר נתיבות על מנת לספק ארוחות חמות לחיילים בכל רחבי העוטף. מדי יום מגיעים לבית החם מאות מתנדבים מכל רחבי הארץ בין אם חרדים, חילונים, אנשי מכינה, ימנים או שמאלנים נשים וגברים – כולם עובדים יחד ובמלוא המרץ על מנת לספק ולשנע לכל רחבי העוטף שלוש ארוחות ביום.
מנות לקראת הקרב – אלוניאל בע"מ, זכיינית מקדונלד'ס ישראל, תורמת מידי יום, מאז פרוץ המלחמה, אלפי ארוחות בחינם לחיילים, כוחות הבטחון וההצלה, תושבי העוטף ובתי החולים, בשווי של 5 מיליון שקלים. סה"כ מתכננת הזכיינית לתרום 100,000 ארוחות. בנוסף, הרשת מציעה בכל סניפיה 50% הנחה לכל כוחות הביטחון וההצלה במדים.

חומש בראשית- פרשת בראשית- חזרה בזמן

Image by Bruno from Pixabay

השבוע אותגרתי במיוחד לכתוב. אומנם אנחנו מתחילים את הלימוד של החומש מבראשית, וזו השנה השביעית לפרויקט פרשת השבוע אך ישראל, מדינתנו, נמצאת כעת בשעת צרה אמיתית. מרצחים שפלים חסרי צלם אנוש חדרו לשטחנו, אנסו, רצחו וחטפו קשישים, נשים, ילדים ותינוקות בביתם. לא מדובר בשדה קרב ובהתעמתות בין צבאות, אלא בפעילות טרור מזוויעה בארצנו היחידה, שכל בר דעת הזדעזע ממנה.
אז מה כותבים כשכולנו כואבים ואבלים; חווים אסון שהאמנו שכבר לא יקרה לנו, בטח לא בסדר גודל שכזה. בדיוק חמישים שנה אחרי אסון מלחמת יום כיפור. ועתה, היקרים לנו מכל עדיין מצויים בחזית, ויש הרבה אי בהירות, וכן, גם הרבה חששות. יחד עם זאת חשוב לי להדגיש כי "עם הנצח לא חושש מדרך ארוכה." עם ישראל, עם נדיר ויפה. והשבוע זכינו לראות את הביטויים לכך, תרומות במיליונים, מזון, ציוד, סיוע נפשי ורפואי, מקום מגורים חלופי, רכבים המשנעים באומץ את כל הטוב הזה שנאסף ליעדים השונים ברחבי הארץ ועוד. לאחר תקופה כה ארוכה של מחאה שהובילה אותנו לפירוד, עם ישראל מתאחד ונמצא שם כל כולו עבור תושבי עוטף עזה, חיילי צה"ל ונפגעי המלחמה. והכל יוזמות פרטיות, פשוט מרגש ומעורר השראה.
פרשת בראשית עוסקת בסיפורי הבריאה וראשית האנושות וכלל הנבראים. הבריאה החלה באור שכולו תקווה, ולאחר השלמת יצירת התשתית ובריאת בעלי החיים בורא האל את האדם בצלמו ומפקיד אותו על הבריאה כולה.

אייל חסאן, מנהל בית ספר באשקלון מחדד,
"הבה נתעכב קמעא במושג "צלם אלוקים" – הפרשן עובדיה ספורנו (1550-1475, איטליה) מסביר כי ייחודיות האדם כנברא בצלם האל הנה ביכולת הבחירה החופשית "הצלם האלוקי הוא הבחירה החופשית". מעבר לפירושים הנ"ל ברור שבריאת האדם בצלם אלוקים כמו גם הציווי "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" מטילה עליו שליחות גדולה, המקפלת בתוכה אחריות רבה. כך גם אומר רבן גמליאל (אמצע המאה ה-1 התחלת המאה ה-2) לתלמידיו, "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם!" כל אדם, כל מנהיג חייב לדעת כי כל מסע, כל שליחות טומנים אחריות, ואת זה שכחו אדם וחווה אז, וגם היום בני האדם וחלק ממנהיגנו שוכחים זאת. דוגמא אישית? רק המלצה. משמעת ואחריות? לא תמיד… " במילים אחרות, "אייכה?" מהדד ביתר שאת. ומה שעוד ברור שהאויב המדובר איננו בנאדם, אלא מפלצת נחותה ופרימיטיבית שאפילו לכנות אותה חיה פוגע בבע"ח.

פרשת בראשית מתחילה בהפרדה בין אור לחושך, הכוונה כמובן היא לא רק לאור הפיזי שמאיר לנו את הדרך אלא מדובר גם באור הרוחני. תודעתנו הרוחנית עוזרת לנו להימנע מלמעוד באתגרי החיים. האור כמייצג את האמת, את הערכים הנצחיים, את הרוחני שמתעלה מעל עולם החומר, השגרתי, והחולף. השבוע לצערנו, חווינו בעוצמות את האפלה והחשכה של אותם בני עוולות המכונים 'חמאס'. בשבת בבוקר7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, אירעה מתקפת פתע על ישראל שביצע ארגון הטרור חמאס. בעקבותיה נכפתה על מדינת ישראל מלחמת 'חרבות ברזל'. מתקפת הפתע כללה טבח ביישובים וקיבוצים רבים בעוטף עזה, טבח המונים במסיבה ליד רעים, והתקפות אכזריות על מוצבים צבאיים. מלבד הטבח, חטפו המחבלים מעל מאתיים בני אדם (עדיין לא ברור בכמה חטופים מדובר), חלקם חיילים ורובם אזרחים, גברים, נשים, ילדים וזקנים, בחלקם בעלי אזרחות זרה ממדינות שונות.

מסביר לנו ראובן (רובי) ריבלין, נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל "כאשר אלוהים אומר "יהי אור", הוא איננו מגרש את החושך. הוא מבדיל בין האור ובין החושך, לאור הוא קורא יום, ולחושך הוא קורא לילה. לא את האור מבקש מאיתנו התנך. התנך דורש מאתנו את הטוב, את המוסרי ואת הצודק. התנך מחפש את האדם הבוחר בכל יום. את האדם המתמודד עם הקושי, עם הרוע, ויכול לו…"

אז מה עושים כשנלחמים באפלה, ביצורים ללא ערכים הממוקדים בכוח המתבטא ב-הרג, הרס וחמס?

הרב ד"ר יונתן זקס מסביר,
"סיפור בראשית יצר דרך חדשה של חשיבה על העולם. בעולם העתיק של המיתוס, כמו גם בעולם המודרני של המדע, נודע מעמד מרכזי לרעיון הכוח, העוצמה, האנרגיה. וזהו הדבר שחסרונו מהדהד בפרק א' של ספר בראשית. אלוהים אומר "יהי" – ויש. שום דבר אינו מסופר פה על כוח, התנגדות, כיבוש או משחק כוחות. במקום כל זה, מילת המפתח של הסיפור, המופיעה בו שבע פעמים כדרכן של מילות מפתח בתורה, היא מילה לגמרי בלתי צפויה. המילה היא "טוב".
"טוב" היא מילה מוסרית. התורה אומרת לנו בפרקה הראשון דבר רדיקלי. משמעות המילה "תורה" היא הדרכה, הוראה – והמציאות שהתורה משמשת לה מדריכה ומורה היא מציאות מוסרית ואתית. השאלה שספר בראשית מבקש לענות עליה איננה "איך נוצר העולם?" אלא "איך אם כן ראוי שנחיה?". זהו שינוי הפרדיגמה המשמעותי ביותר שהתורה מחוללת. העולם שאלוהים ברא ושאנחנו מיישבים אינו סובב סביב כוח ושליטה אלא סביב האבחנה בין טוב ורע. לראשונה, הדת נעשתה אתית. אלוהים מתעניין בצדק, ברחמים, בנאמנות, בחסד, בכבודו של הפרט ובקדושת החיים… "
לשום טקסט אחר לא הייתה השפעה גדולה מזו על מחשבת המוסר, ושום ציוויליזציה אחרת לא אחזָה בחזון נשגב יותר על אודות מה שנקראנו להיות."

השבוע גם למי שהיה ספק, לא נותר ספק, ראינו את פרצופו האמיתי, המושחת והנתעב של האויב שחי לצידנו, החמאס ואת חזונו שאיננו כולל טוב או רע, אלא רק רוע בשיא התגלמותו. עזה ניתנה להם כתוכנית מקדימה להשכנת שלום, וכל מה שהם יצרו בכל התקופה הזו כולל הרס, אכזריות בלתי נתפסת, תלות כלכלית, נחשלות בהגדרה.
בימים אלו כשכל עם ישראל עסוק בעשייה ותרומה אני רוצה להודות על הזכות להיות חלק מהאומה הנפלאה הזו שמצליחה לתפקד באופן מעורר השראה ובאומץ לב גם כשהמנהיגות והכנסת כולה מדדה מאחור. אולי זה נובע בעיקר מתוך ההבנה שלנו האזרחים, אין משמעות לכוח, יוקרה ופרסום. אנו מבינים שאין לנו מדינה אחרת, אין לנו מקום אחר, זה ה-בית שלנו. אנו נלחמים על הבית שלנו!

"אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת-מְדִינַת-יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ וּפְרֹשׂ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ… מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַחָיָּילִים הַעוֹמְדִים עַל מִשְמַר אִרְצֵנוּ וְעַרֵי אֱלֹהֵינוּ. יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵנוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם" וְנֹאמַר אָמֵן.

שבת רגועה ושופעת בשורות טובות❤️

מוקדש לכל האזרחים שמגינים עלינו בגופם, כל האזרחים העסוקים בנתינה ובסיוע, ולכל חיילנו, הגיבורים שלנו, המגינים ונלחמים באומץ לב נדיר בכוחות הרשע עבור כולנו. ה' ישמור אותם🙏🏼אמן.

פרשת 'וזאת הברכה', ו'שמחת תורה'- סוף שהוא התחלה

Photo by DAVIDCOHEN on Unsplash

פרשת וזאת הברכה חותמת את ספר התורה, והיא צמודה לחג – שמחת תורה. למעשה, אנו מגיעים אל "התחנה האחרונה" – אל סופו של ספר "דברים". בחג "שמחת תורה" אנו זוכים לסיים שוב את קריאת כל התורה, ומיד מתחילים רשמית גם את סבב הקריאה החדש עם פרשת בראשית. הקריאה המחודשת מחברת את ההווה והעתיד שלנו יחד עם העבר, עם מה שכבר חלף. התורה מסייעת לנו לזכור מאיפה באנו, היכן אנו נמצאים, ומדייקת אותנו לאן אנו ממשיכים. פרשת 'וזאת הברכה' היא תזכורת למימוש ייעודנו ותכליתנו בעולם.

עם סיום קריאת התורה, הפרשה גם מתארת את יומו האחרון של משה רבנו המברך את שבטי ישראל לפני מותו. לכל שבט מייחד משה ברכה משלו. כל שבט והברכה לה יזדקק בעתיד, כשישב בנחלתו בארץ ישראל. כל ברכה, בהתאם לאופי ולתכונות, וע"פ התפקיד המיוחד של כל שבט במרקם הלאומי.

הסופרת יערה ענבר מסבירה, "הטבור שסביבו מחוללים דבריו של משה ערב היפרדו מן העם, הוא הדינמיקה ההכרחית בין היחיד והיחד, כאשר זה ניזון מזה ואין זה מבלעדי רעהו…
אך אם מציצים היטב אל נבכי חרכי הנאום, מגלים אלמנט נוסף הכמוס בו. בין כוח היחד לכוחם של היחידים, מגלים את לחישתו של משה, כי סוד הגבורה הוא דווקא ביכולת ההישענות.
בעוד אנו רגילים לחשוב כי בעל הכוח ניחן רק בכושר ההתנעה קדימה, ביכולת להיות עצמאי ובלתי תלוי עד כמה שאפשר, בהסתערות הזקופה וחסרת הפניות – הרי שכאן בא משה ואומר: "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ…" (דברים לג, כט).
התכונה המרימה את ישראל אל הפסגה היא היותו "עם נושע" – עם שבעצם הווייתו הנו משווע ונענה. כושר ההישענות אוצר בחובו הן את היכולת להרפות ולהפקיר עצמך לעתים לחסד – תכונה אשר נגזלת מאתנו תדיר ברגע שאנו מתבגרים, והן את האמונה באפשרות התשועה, שאף היא איננה מובנת מאליה. היודע להישען נפטר מן הדריכות המתמדת, מן המתח הבלתי פוסק, ולמעשה – מן הבדידות…"

בתרבות המערבית מחנכים אותנו כי משמעות יחסים בריאים היא לקיחת אחריות- כל אחד על הצרכים של עצמו. כל אחד דואג בעצמו לתחושת הביטחון שלו במערכת היחסים, ללא ציפייה מהאחר שיעשה זאת עבורו. ואכן, יש בזה צד ריאלי, כי רובד חשוב מיחסים בריאים הוא היכולת שלנו לראות, להקשיב, להבין, לדאוג, ולהרגיע בעצמנו את עצמנו. יחד עם זאת, ליחסים בריאים יש רבדים נוספים בקשר, כי הריי את כל זה אפשר גם לעשות לבד לגמרי… לכן, הרובד הנוסף שחשוב במערכת יחסים בריאה, הוא גם היכולת לדאוג, לשמור, לראות, להקשיב, להבין, להרגיע ולהישען האחד על השניה וכו׳. העצמאות חשובה אך הביחד חשוב לא פחות.

וכך מסביר הפסיכותרפיסט, עמיחי זלינקובסקי, "בקשר בריא חשוב כל כך לדעת גם לווסת את עצמנו בעצמנו, גם להתווסת ביחד ובעזרת האחר. חשוב כל כך שיש לנו את שתי היכולות האלה, וששתיהן זמינות ואפשריות לנו. תלות בריאה (היכולת להעזר, להשען, לשים ראש, לקבל, להיות מוזן, לקבל תמיכה והרגעה וכו׳) נתפסת כחולשה, ולא יודעים איך לווסת את עצמנו ביחד ובעזרת האחר.
קשר כזה הוא הוא קשר מרוחק, קשר בו אין השענות, אין מנוחה בתוך ואל תוך הביחד, אין הרגעות בתוך הביחד, אין תחושת מוגנות בתוך הביחד, הביחד מרגיש בעצם מאיים ולכן מתגוננים ממנו, ולכן אין מפגש בתוך פגיעות, ולכן אין קירבה ואינטימיות אמיתית. ולכן, אין באמת.. ביחד."

אז מה עיניין ההישענות ומדוע עלינו לחזור על קריאת התורה שוב ושוב במחזוריות אינסופית, ומדוע להתחיל מיד סבב חדש? עונה הרב אלדד יונה "לכל פעולה שאדם עושה ישנה תכלית, והתכלית מכתיבה את פרטי הפעולה. שואל האדם את עצמו את שאלת השאלות, מדוע הוא נברא. מה תכליתו של האדם עלי אדמות. כותב ה"מסילת ישרים" בתחילת פרק א' "יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו."
מאותה הסיבה כנראה, אנו גם קוראים את מגילת קהלת, 'מגילת חשבון הנפש הגדול', שבה נעשה ברור לגבי ערכי הקיום האנושי, הברור לגבי מהות האדם, תכליתו, והתוכן הערכי והמשמעות בקיומו.
בסוף קריאת התורה אנו מקבלים תזכורת לצורך וליתרונות של ההישענות אחד על השני, העבודה בשיתוף פעולה, והאמון שלנו אחד בשנייה. ההישענות מייצרת מרחב לאינטימיות ומזכירה לנו שכולנו אנושיים וזקוקים אחד לרעהו. רובנו רוצים לחיות חיים משמעותיים, מהסוג שיטביע חותם כלשהו בעולם. להטביע מזכרת לקיומנו בעולם, סוג של חיי נצח שהם חלק מתרומתנו למין האנושי. החותם הוא ביטוי לשליחותנו בעולם, ועוד יותר ביטוי לשליחות שלנו שהיא תמיד כלפי אחרים. כולנו כמו גוף אחד בעל איברים שונים הנשענים זה על זה, משמע, שהכל קשור לכל. אז איך מסייעת לנו התורה גם בימינו?

התורה מציעה לנו ארבעה רבדים שונים של התבוננות- פשט, רמז, דרש וסוד, (פרד"ס), וככל שנעמיק ונתבונן נגלה את הרלוונטיות שלה לחיינו, ואת יכולתה של התורה להביע מסר מורכב שהוא גם עכשווי.
צריך להבין את החידוש הגדול של התורה בהקשר התרבותי של העת העתיקה. זכויות הפרט והאזרח לא היו קיימות בתרבות הקדומה, והתורה חידשה אותן בתחומים רבים כמו היחס לעבדים ולעניים. רק אלפי שנים לאחר מתן תורה התקבלה בתרבות המערבית העמדה שכל אדם הוא סובייקט בעל זכויות, ולא רק אובייקט שאמור לשרת את צרכיו של המלך למשל.

ניכר כי התורה היא על-זמנית ורלוונטית לכל דור ודור ועד סוף כל הדורות. עצם העובדה שאנו קוראים, אומרים וכותבים כל שנה דבר תורה מחודש ושונה מעידה על החשיבות והנחיצות בקריאה החוזרת ונשנית. מה שמאפשר התבוננות מזוויות שונות ובהמשך להורות את התורה באופן חיובי, לנו ולדורות הבאים, באופן שמשקף ומדגיש את הברכה שבה. לעיתים, בסיום קריאה של ספר, ישנה תחושת מיצוי, ולפעמים אפילו עצבות שנגמר… יחד עם זאת, בסיום קריאת חומשי התורה, ישנה שמחה, על הסיום, אך בעיקר על האפשרות להתחדש, לגלות וללמוד עוד. וזוהי תכליתו של האדם, לחפש משמעות בכל דבר שהוא עושה, שורש הרעיון של הקריאה המחזורית, 'וזאת הברכה', ממש כפי שהמחיש לנו משה רבנו. זה לא מקרי שאת פרשת השבוע הזה, האחרונה בסבב השנתי, קוראים בשמחת תורה – באותו זמן שבו מתחילים לקרוא גם את פרשת בראשית, הפרשה הראשונה. גם זו תזכורת שכל סוף מביא עמו התחלה חדשה, לה אנו מצפים יחד וגם כיחידים בתקווה ומתוך תודעה שהישענות איננה מעידה על חולשה, והיא אף יכולה לייצר שיתופי פעולה וחיבורים מקרבים.

חזק חזק ונתחזק. חג שמח, גמר חתימה טובה ושבת שלום 💗