שבוע שעבר בפרשת ניצבים כולנו ניצבנו בפני ה' עם כל מחשבותינו, רצונותינו, עם כל הפנימיות שבנו, מה שנקרא עם כל החבילה שלנו בצילום רנטגן, שיקוף, קשובים לעצמנו. התכוננו למצווה המרכזית בראש השנה שהיא מצוות תקיעת ושמיעת שופר, מצווה שכולנו מחויבים בה,
ככתוב- "(כד) דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן–זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קֹדֶשׁ." (ויקרא כג), וגם – "(א) וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם–כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה, יִהְיֶה לָכֶם." (במדבר כט)
תקיעת השופר בראש-השנה מזכירה את מעמד הר סיני שהיה מלווה ב"קול שופר חזק מאד", מעמד מתן תורה – שבו כרת ה' ברית עם בני ישראל. בראש השנה אנו מצווים לעצור, לבחון כיצד אנו מקשיבים, לבחון את נקיות ליבנו, לא לשמוע את כל הרעשים שסביבנו והסחות הדעת. כלומר, ביום זה אנו מתבוננים ומתחברים לפנימיות שבנו, למחשבות, לרצונות, לתהיות וכו'. אנחנו לא מזכירים את חטאינו, זוהי נקודה של בירור איפה אני נמצא כדי שאדע לכוון את עצמי למקום הנכון, להתמקד ולדייק. איפה המקום שלי שבו אני מרגישה קרובה לראש השנה, איפה זה קרוב אלי? כתוב בפי ובלבבי, איפה החיבור הרגשי/המעשי/הרוחני שלי שזה אכן לא בשמים ולא מעבר לים?
שמו של "שופר" מלמד אותנו על הצורך להתעורר. "שופר" מלשון "שיפור"! "שפרו מעשיכם" כלשון חז"ל, מקורו במדרש (ויקרא רבה פרשה כ"ט) "תקעו בחדש שופר, בחודש – חדשו מעשיכם. שופר – שפרו מעשיכם". לטוב אין-גבול, הרי תמיד יש מה להוסיף ולשפר. כפיפות השופר היא ביטוי למידת הענווה, הכוונה שבליבנו, כשאנו מנקים את ליבנו אנו עושים מקום, יוצרים פניות שמאפשרת צמיחה.
השבוע פרשת וילך שכבר מכינה אותנו לתנועה, ללכת ולעשות, ליצור, לא להישאר סטטי, ליזום מהלכים, להתחדש ולצעוד לקראת מציאות טובה ומשודרגת יותר. השילוב של 'ניצבים' 'וילך' משמעותו שהתורה נותנת לנו מצוות לחיים יציבים, גבולות ברורים ויחד עם זה התורה מזכירה לנו שעלינו במקביל להתחדש, ליזום לצמוח ולהתקדם. היהדות זו לא שמיכה שאם מושכים לצד אחד אני נאלץ לוותר על הצד האחר, כי ביהדות יש את הניגודיות, מצד אחד- האדם נדרש וצריך לשמור על היציבות, לבסס ולבנות מקום בלב ובנפש, ומצד שני, התורה מאפשרת, ונותנת לנו מקום לצמוח, להתקדם ולגדול. למעשה, אנחנו מחויבים להוסיף ולחדש. זהו שילוב מנצח שהאיזון ביניהם הוא שיוביל אותנו לשנה החדשה, טיפוח ושימור הקיים יחד עם התפתחות של הוספה וחידוש ללא פחד שמצר ומגביל אותנו.
שנזכה לשלב את הניגודים שבחיינו, להתגבר על הפחד וליצור איזון, שנשוב להתחבר אל עצמנו, לשורש נשמתנו, שנזכה לתשובה מאהבה. שנצליח לעצור להתבונן, להקשיב, לשמר, וגם לחדש ולצמוח. אמכי"ר
חג שמח ושנה טובה🍎🍯❤