אברהם אבינו מתחנן בפני ה' ומפציר בו שלא ישמיד את סדום גם אם רוב אנשי העיירה רשעים ומושחתים… הרב יעקב קמינצקי מסביר שאברהם דואג מאוד לאנשים הרשעים הללו "ובכך מציגה התורה את רמתו המופלאה של אברהם אבינו במצוות ש"בין אדם לחברו". כי באופן רגיל, אדם המצטיין במיוחד בשטח או במידה מסוימים, מקפיד ביותר על הנהגתם של אנשים אחרים דווקא בתחום זה. כתוצאה מכך הוא נוטה לשפוט אותם בחומרה יתרה על חולשתם וחוסר הבנתם בנושא זה."
ואילו אברהם הפציר ב-ה' ללא הרף שיתייחס ברחמים לאנשי סדום. ולא החמיר בשפיטת יתר של אנשים אחרים למרות שהנושא היה קרוב לליבו. מסביר הרב יעקב קמינצקי- "התהום העמוקה הפעורה בין מידת חסדו של אברהם לבין שפלותם של אנשי סדום לא מנעה ממנו לדאוג בצורה כנה להם ולחייהם."
במילים אחרות, לא קל לראות בעין טובה את חולשתם של אנשים אחרים, בפרט כשהחולשה הזו היא החוזקה שלנו. מדוע?
כשאני מקפידה לדייק ולהגיע בזמן, יקשה עלי להבין ולקבל אנשים שנוטים לאחר שוב ושוב, ולא לראות בכך הפגנת חוסר התחשבות בזמן שלי. כך גם עם התנהלות יסודית וירידה לפרטים לעומת התנהלות חפיפניקית וקלילה. דוגמא נוספת היא סדר ונקיון, חשוב ביותר אבל כשחיים עם אחרים, חבר, משפחה וכו עלול להיווצר פערים בציפיות ובשאיפה לרמת הניקיון והסדר. מה שיכול לגרום לכעסים וחיכוכים. כדאי לזכור שלכל אדם יש מעלות וחסרונות, חולשות וחוזקות, התלויות בגורמים שונים, ולכן לא נכון לשפוט לחומרה את חולשותיו של הזולת.
הרב נתנאל ספרן מסביר- "כאשר אנחנו מוכנים להשקיע ולחפש את התכונות הטובות שחבויות בזולת (וגם בתוך עצמינו), אנחנו לא רק עוזרים להכניס אל העולם הרבה טוב וחסד, אלא אנו גם יכולים לעזור לאנשים להשתנות ולשפר את דרכיהם."
לסיום, הרב יהונתן גפן מסכם- "בפרשתנו מתוארת מידת חסדו המופלאה של אברהם אבינו באריכות רבה. הר' קמינצקי האיר היבט נוסף בהנהגתו המיוחדת ב"בין אדם לחברו" – הוא לא כפה את דרגותיו הגבוהות על אחרים, ולא שפט את מעשיהם בחומרה, למרות גדולתו בנושא זה. יהי רצון שנזכה כולנו להשתמש במידותינו הטובות – אך לטוב." אמכי"ר