פרשות בהר ובחוקותי- איפוס מחדש

Image by Sasin Tipchai from Pixabay

אנחנו משקיעים משאבים ומתאמצים בעבודה לעיתים מתמשכת כדי להשיג את המטרות שהצבנו לעצמנו, ובכדי לברר את שליחותנו בעולם. לפעולות שלנו יש תוצאות ובכדי לקצור כולנו יודעים שיש לזרוע ולשתול בחריצות, בעוז ובעקביות. קיבלנו מתנות שמגיעות עם אחריות למימוש וליישום בעולם באופן שיעשיר וישפיע טוב עלינו ועל אנשים אחרים. אנו עושים את מיטב ההשתדלות תוך התגברות על הפחדים והחששות, ובכל זאת לעיתים התוצאה לא בהלימה עם הציפיות שהיו לנו. עד להגעת המגיפה לאחרונה היינו כולנו במרוץ מטורף להספיק ולנסות לייצר ולהספיק עוד ועוד, המחיר התבטא בעיקר בלחצים ומתחים גוברים. קיבלנו פסק זמן לחשב מחדש את הדרך, והשבוע בפרשות אנו מבינים שיש מרחב עצום לחלום, להאמין ולהבין שהכל עוד פתוח.
המערכת 929 מטיבה להסביר-
"כשקיבלנו עלינו את הברית בהר סיני התחייבנו להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". ספר ויקרא מעביר אותנו את כל הדרך מאנשים המשתוקקים אל הקודש ועד לזירה של חברה המתנהלת בקדושה.
הסעיף הראשון של פרשת בהר הוא מצוות השמיטה וממנה מצוות היובל. נושא זה הוא המפתח. החברה האנושית בת זמננו מטולטלת למעלה ממאה שנה בשאלה של הדרך הנכונה, שבה צריכה להתנהל חברת בני האדם. יש מתח בין הזרם הסוציאליסטי המבקש לצמצם את הפערים הכלכליים ולבסס את הסולידריות החברתית, לבין הזרם הקפיטליסטי, המבקש להוציא מהאדם את כל הפוטנציאל שנתן לו הבורא, ולאפשר לו להמריא לשגשוג ולהצלחה. ייתכן שהשמיטה מושכת אותנו לכיוון חדש – להבנה מלאה יותר בשאלת היחס שבין האדם בכלל וישראל בפרט עם הבריאה וממילא עם הבורא. מצוות השמיטה היא הזמנה רוחנית שבה האדם מחדד לעומק את מקומו הנכון בסיפור הבריאה, מצמצם את בעלותו ומפנה מקום לכל ההוויה כולה."
אומר חבר הכנסת בני גנץ-
"בכל חברה היו ויהיו עשירים ועניים, עבדים ומעסיקים, גֵרים וקבועים. השאלה היא איך מבססים בה הוגנות?
יש מעמדות, יש עשירים ויש עניים, מתקיימת דינמיקה של מסחר בין הנושאים והנותנים, יש הזדמנויות עסקיות ויש אילוצים כלכליים.
פרק כה' בספר ויקרא מבסס כלי למיסוד הערכים והעקרונות של האדם ביחס לארצו וסביבתו, לשימורה של ההגינות העסקית בין הגורמים הפעילים בחברה כלכלית (וכל חברה היא כלכלית), ולאורה – ההוגנות החברתית המתבקשת." (מצוות כמו- סיוע לאדם שירד מנכסיו, מתן הלוואה ללא ריבית, וכל מה שנלווה לשמיטה וליובל ועוד).
האלוף מאיר אשל, מפקד חיל האויר לשעבר, מוסיף-
" ההבנה כי טבעי לאדם לצבור נכסים, עבדים ולחוש שליטה במשאב האדמה, לצרכיו, חייבה מעשה משנה מסלול, מרחיק מרע ומציב פרופורציות. רגלי האדם חייבות להיות נטועות בקרקע באופן שלא יגבה לבבו ויבין את מקומו…"

התורה איננה נמנעת מחוקים אידאולוגיים שמטרתם להדגיש ערכים שלאורם יש לחנך את החברה. השמיטה והיובל, הינם ביטוי לשאיפה לצדק חברתי וחשיבות צמצום הפערים הכלכליים. השמיטה והיובל מעניקים הזדמנות חדשה, כך שכל 50 שנה, כל אדם בישראל מוצא את עצמו חופשי ובעל אדמה, שב לביתו. יש שיגידו שהיובל הינו רעיון אוטופי ולא מעשי.
נח חיות מרצה מבהיר-
"נראה שהדבר בידינו. אם נדע להיצמד לרוח החוק ולערכיו, יוכל החוק לתת לנו השראה ותנופה לחברה מתוקנת. יש לקלף את הקליפה, לאסוף את הרוח הנפלאה של השמיטה והיובל ולקרוא לחלקים חלוציים בחברה לפעול בהשראתם. הרעיון הקורא לצמצום הפער החברתי אינו אוטופי, הוא צו השעה. "
הלכות השמיטה המדוברות חלות רק בארץ ישראל, הכול מתחיל שוב מהנקודה הראשונה שבה חולקה הארץ לשבטים ולמשפחות. תנועת הנפש כאן היא שחרור מבעלות, הרפיה מאחיזה, צמצום האני והרחבת המרחב של האחר בעולמו.

לאור זאת, קראתי על עמותת “שמיטה ישראלית” שהיא יוזמה חברתית הכוללת ארגונים, עסקים ומוסדות ציבור. היוזמה נועדה להחזיר את השמיטה ללוח השנה של כולנו במדינת ישראל, כשנה של התבוננות עצמית ועיסוק מוגבר בנושאים של חברה, סביבה, קהילה ורוח. שאיפתם היא שכל אדם בישראל ידע כי השנה הינה שנת שמיטה, וכי כל מי שרוצה בכך יוכל לממש את שנת השמיטה בחייו, בדרך המתאימה לו ולתפיסת עולמו.

לפניכם אמנת עמותת שמיטה ישראלית-
"מצוות השמיטה שהנחילה תורת ישראל לעם היהודי חייבה כל חקלאי בארץ-ישראל
לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה ולבעלי החיים מנוחה
ולאפשר לכל אדם להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה. בשנה זו גם התבטלו החובות הכספיים, והאנשים קיבלו הזדמנות ל”התחלה חדשה” במישור הכלכלי והחברתי.
קשה שלא להתרשם מעומק האידֵאה ומגובה השאיפות שמציגה לפנינו שנת שמיטה.
בשנה הזו הרכוש אינו חזות הכול, הזמן אינו דוחק והטבע הינו הרבה יותר ממשאבים לניצול.
שנת השמיטה מציגה לפנינו חלופה רווית אהבת ישראל ואהבת ארץ ישראל, המבקשת לחדש את איכות החיים בכלל המערכות, במאמץ ציבורי מיוחד במינו.
שנה של מעורבות חברתית, של התחדשות רוחנית ומוסרית ושל התבוננות סביבתית מעמיקה.
שנה של אחווה, תרבות, רוח, משפחה וקהילה.
שער בזמן הנפער אחת לשבע שנים וקורא לחידוש הברית בין האדם, החברה והאדמה.
שנה המשאירה את רישומה על שש השנים שלאחריה.
מתוך הכרה כי שנת השמיטה היא ערך יסוד בחינוך האדם בישראל, ומתוך הבנה כי עם שיבת העם היהודי לציון מבקשת השמיטה את הגשמתה בזמן הזה, אנו מבקשים לפעול יחדיו על מנת להחיות את שנת השמיטה ולקיימה כשנה משמעותית בחיי היחיד, הקהילה, החברה והאומה."
שבת שלום ובשורות טובות❤️

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *