חומש בראשית- פרשת וישב- התא המשפחתי

השבוע בפרשה אנו קוראים על מערכת היחסים המאתגרת של בני יעקב. כאשר במרכז הפרשה- מכירת יוסף, המובילה בהמשך לירידת המשפחה למצרים. ברקע האירועים יש מאבק על הכרה והנהגת המשפחה. מאבק שילווה אותנו לדורות. יחסי שנים עשר האחים מורכבים. הם בנים לשתי אמהות שונות ושתי שפחות. רחל היא המועדפת על יעקב, ובכורה, יוסף, גם כן אהוב על יעקב מכל בניו. לכן, בניה של לאה, שישה בנים, חשים דחויים.

מסביר אביעד הכהן, פרופסור למשפטים ועורך דין ישראלי-
"כל בני האדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם". כך פותחת ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. והדברים עתיקים, וכבר אמרם הנביא מלאכי: "הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו" (מלאכי ב, י). והוסיפו חכמים: "לפיכך נברא האדם יחידי… שלא יאמר אדם לחברו 'אבי גדול מאביך!".
מילים לחוד ומציאות לחוד…
אכן, "הפליה, ידענו, היא הרע-מכל-רע. הפליה מכרסמת עד כלות ביחסים בין בני -אנוש, ביניהם לבין עצמם", כתב השופט מישאל חשין, והוסיף: "הפליה תפרק משפחה. בהפליה מתמשכת יאבד עם ותשבות ממלכה…"

יעקב אבינו, שלא מדעת, מעצים את איבתם של האחים כלפי יוסף, אחיהם, בהעניקו לו כותנת פסים. והנתק בין יוסף לאחיו הולך וגדל ככל שהשנאה מתעצמת. יוסף איננו מצליח לזהות את התחושות הנרקמות סביבו, ולכן, בטבעיות ללא השהיות הוא משתף את אחיו בחלומותיו הכוללים התנשאות ואפליה. הניכור מחמיר עד שהם מדברים על האפשרות להרוג אותו, ומחליטים לזרוק אותו לבור. בעת שיוסף זועק לעזרה, אחיו אדישים לבכיו, יושבים לאכול ולטכס עצה מה לספר ליעקב אביהם.  
השיא מתבטא בטבילת כותנת הפסים בדם, באומרם לאביהם כי "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" (בראשית לז, לג), ובכך גוזרים עליו עצב כבד ואבל מתמשך.

מסבירה אפרת גרבר-ארן, אנליסטית ומנחה-
"זה מתחיל בקין שהורג את אחיו, אחר כך לוט שמפקיר את בנותיו, אברהם שמגרש בן אחד וכמעט עוקד את השני, יעקב שגונב לעשו את הברכה ועשו שרוצה להרוג אותו בחזרה. בהמשך שתי אחיות שמתחתנות עם אותו גבר ומקנאות זו בזו, והנה הגענו לשיא – עשרה אחים שזורקים את אחיהם הקטן לבור, רוצים להרוג אותו ולבסוף מוכרים אותו ומספרים לאביהם שהוא מת. משפחה לתפארת.
מה יש להן, למשפחות המייסדות של האומה, שהן כל כך סבוכות, אלימות, טראגיות? איפה ה"אחווה" המפורסמת בין אחים? האהבה היוקדת של הורים לילדיהם?
כנראה יש משהו מאד מסובך בתשתית המשפחתית. להיות אח לא בהכרח אומר לאהוב. לפעמים זה אומר לשנוא עד כדי לרצות להרוג. קנאה בין אחים היא תופעה כל כך נפוצה, וההדחקה שלה רק מגבירה את הסיכון שהיא יוצרת.
סיפורי התנך לא באים לצייר תמונה אידילית של אנשים או של משפחות. סיפורי התנך מציפים את הרגשות האנושיים הכי בסיסיים ואומרים לנו – אל תתעלמו מהם. אל תחשבי שאם יש לך שני ילדים הם בהכרח יאהבו אחד את השני… משפחה לא בוחרים, את זה כבר אמרו לפני, אבל כן בוחרים איך לנהל אותה." 

במילים אחרות, סיפורי התנך מבטאים את היכולת לשוב, לתקן, ולהודות בטעות גם בעת מאתגרת ביותר, ואת היכולת לקום מחדש. אין הסתרה של המעידות. יציאתו של יוסף מהבור על כל ההשתלשלות שלה בהמשך מבטאת את העוצמה האנושית. מערכות יחסים טובות בתוך המשפחה גורמות לילדים לחוש בטוחים ואהובים, ומסייעות להתפתחות בריאה והתגברות שלהם על קשיים.
למעשה, התא המשפחתי הינו התא החברתי הבסיסי והחשוב ביותר אשר יכול להוות דוגמא לאופן שבו צריכות להתקיים מערכות יחסים גם בתאים החברתיים הגדולים יותר- בקהילה, במדינה, ובאנושות כולה. את כללי החיים במשפחה לא מנסחים שום משפטנים. לכל משפחה יש את "האני מאמין", האידיאולוגיה שלה, ויש בעצם קשר אינטימי וקרוב בין חבריה. לכן, אנחנו נזהרים יותר בחיי המשפחה כי הקשר בין התנהגות ותוצאתה, החיובית או השלילית, ברורים יותר. מסתבר, שבחוץ אנו מתנהגים אחרת, "ידנו קלה על ההדק", אינספור מקרי אלימות ששמענו לאחרונה עם אפס הכלה הינם ביטוי לכך שבחוץ יש לנו פחות תחושת מחויבות ואחריות. כולנו מכירים את היעד- 'משפחה מתפקדת', הלוואי ונצליח להעמיד בפנינו גם יעד של חברה 'מתפקדת'.

מה הקשר בין פרשת "וישב" לחג החנוכה שיחול בערב יום ראשון הקרוב? נרות חנוכה מפרסמים באורם את נס הניצחון הברור בהתמודדות שלנו מחוץ לביתנו. נרות החנוכה מקרינים את האור הפנימי שלנו החוצה כשגרירי אור שזוהרים למרחוק. אך, לשם פרסום הנס, יש להאיר תחילה את הבית מבפנים באור השלום, השלווה, השמחה, התקשורת המטיבה וכו'. נרות החנוכה מוצבים על אדן החלון או ליד משקוף הדלת ותפקידם להאיר את ה"חוץ". בעוד נרות השבת מטרתם להאיר את הבית מבפנים.  

מסכם המגשר והיועץ הזוגי, עמי ברעם,
"כל אחד הוא נר בפני עצמו ואת כוחו של העם מייצגים כל סוגיו וכל חלקיו, על כל גווניהם והייחודיות שלהם. השלום והשלמות הפנימיים של כל אדם עם הדרך שלו, ויחד עם זאת בלי לכפות את עצמו על אחרים – הם אלו שיאירו לבסוף החוצה, ואותם יספגו הילדים והמשפחה. זהו פרסום הנס. נס הגדלות והשלום שבלב המקרין לכל הבית ומחוצה לו."

שבת שלום וחנוכה מאיר ושמח💞🕎