חומש בראשית- פרשת ויצא- מה הקשר בין תפילה לסולם?

Photo by Armand Khoury on Unsplash

השבוע פרשת ויצא שהיא הפרשה השביעית בספר בראשית, והיא מתארת את קורותיו של יעקב אבינו משעת צאתו במקלו בעוני ובחוסר-כל כגולה ופליט מבית אביו, עד הגיעו אל חרן. בעצתה של רבקה, אמו, ובברכת יצחק, אביו, יוצא יעקב אל משפחת דודו, לבן.
עשיו, אחיו של יעקב, כועס עליו ומתכוון להורגו לאחר שלקח ממנו את ברכות הבכורה, ולכן יעקב נשלח לחרן. מתוארת התמודדותו ושהותו בבית לבן הארמי הרמאי, נישואיו ללאה ולרחל, שתי נשותיו, ובעקבותיהן גם לבלהה וזילפה, הולדת ילדיו ועד לשיבתו לארץ ישראל.
בדרכו לחָרָן יעקב ישן בשדה וחולם חלום. כאשר אדם עומד על סולם כמו בחלום 'סולם יעקב', הוא איננו עוצר באמצע אלא מתקדם בתנועת עלייה או ירידה. כך גם בחיינו. המסר ליעקב הוא כי היציאה ל"עולם הגדול", מבית הוריו לעבר חיים עצמאיים, מבטא מצב שבו יש תנועה מתמדת למעלה או למטה.

וכך מסביר הרב חגי גרוס, "סולם יעקב"
"יעקב בורח מאחיו עשיו והולך אל הלא נודע. בלילה הראשון מחוץ לבית הוא חולם: "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".
חז"ל לימדו אותנו בגמרא "שאין מראים לו לאדם [בחלום] אלא מהרהורי ליבו" (ברכות נה:). יעקב נמצא כרגע בנקודת שפל. הוא נמלט על נפשו, ללא בית חם ומגונן, ללא משפחה, ללא וודאות מה ילד יום. יש לו שאיפות גדולות, אבל הלילה חשוך ואין אור בקצה המנהרה. החלום משקף את הרהורי ליבו, את השאיפות הכמוסות. יעקב מבין שכרגע הוא נמצא על הקרקע מכוסה בחול, מוקף באבנים, אבל השאיפות שלו הן בשמים. לצמוח לטפס להגיע מעלה מעלה.
הבחירה בסולם אינה מקרית. סולם הוא משל לעליה הדרגתית, לטיפוס עיקש אך עקבי, לחריקת שיניים עם כיוון ברור. מלאכי האלוקים העולים ויורדים בסולם מביעים את החששות של יעקב: יש כאלו העולים אולם יש כאלו אשר יורדים. בכל טיפוס עלולה להיות נפילה. יעקב מודע לכך שהכיוון הכללי הוא למעלה, אך הוא יודע כי יתכנו עיכובים. יתכנו מחסומים ותיתכנה גם נפילות. כל זה לא משנה כל עוד הכיוון הכללי הוא למעלה.
ה"שפת אמת" מחדש דבר נפלא, האדם העולה למעלה לא נשאר אותו אדם. הוא משתנה עם כל שלב בעליה והשינוי הזה בכוחו להביא את האדם לגבהים אדירים…"

בכל אחד מאיתנו יש משהו מחלומו של יעקב, כולנו חולמים להגיע רחוק, גבוה. בימים אלו, כאשר חלומות רבים התנפצו לרסיסים, עדיין בין כולנו מסתובב לו 'יעקב' עם סולם על הגב ומתחנן בפנינו אל תפסיקו לחלום תמשיכו לשאוף תמשיכו להתקדם. כל כך הרבה אנשים טובים מעניקים, מסייעים תומכים, ומרימים את כולנו מעלה.
החולם הגדול היה הרצל. על אף האכזבות שנחל בדרך, היה הרצל משוכנע כי חזון המדינה היהודית יתגשם, וכך אמר-"דבר מופלא הוא שאנו היהודים חלמנו את החלום המלכותי הזה במשך כל הלילה של תולדותינו. עתה מאפיר היום. אין אנו צריכים אלא להעביר את השינה מעל עינינו, למתוח את איברינו החסונים, ויש בידינו להפוך את החלום למציאות" (בפני עם ועולם, 1896).
ואומנם, זכינו להקים מדינה עצמאית ריבונית והפכנו את החלום למציאות אך במקביל אנו מתמודדים עם אינספור אתגרים ומשברים. בפרט בימים אלו, אנו מדינה ועם הנלחמים על קיומם. אנו חווים חוסר ודאות, תחושת כאוס וחוסר אונים מול כוחות גדולים מאתנו שפועלים לגמרי במנותק מהמציאות בה היינו רוצים לחיות. השבר החברתי, הכלכלי, הביטחוני והפוליטי העמיקו. ולכן, דווקא היום, הפעולות שלנו חשובות מתמיד. מרגש ומעצים לראות כיצד העם שלנו כולו מגויס למלחמה אם בשדה הקרב בחזית ואם בעורף במתן אספקה, בישולים, קטיף, הסעות וכ"ו, והכל בהתנדבויות מעוררות השראה. רבים מאתנו נאחזים גם בתפילות וזעקות לשמים שישיבו את החטופים בריאים ושלמים, שהחיילים והחיילות יצאו לשלום וישובו לשלום, בריאים ושלמים, ולרפואתם השלמה של כל הפצועים.

מסביר הרב שמואל רבינוביץ- "תפילת ערבית"
"חכמי המדרש מצאו בתחילתה של פרשה זו רמז לתפילת ערבית, אותה חידש יעקב בדרכו לחרן. תפילת ערבית היא תפילה שנאמרת בשעות הערב, לאחר שהחשיך היום. לא במקרה תלו חכמים את חידושה של תפילה זו ביעקב, ודווקא ברגעים אלו, כאשר יעקב עושה את דרכו מבית אביו לחרן…
התפילה השלישית, תפילת ערבית, נאמרת בלילה. הלילה מבטא מצב של חושך, של ספק וטשטוש. בלילה האדם מתכנס אל תוך עצמו והפעילות האנושית מתמעטת. כאשר האדם שרוי בחושך, פנימי וחיצוני, הוא עשוי לתהות: האם החושך הזה ייפסק? האם בסופו של הלילה יאיר היום?
זהו מצבו של יעקב. הוא בורח מבית אביו, כאשר איננו בטוח כלל שאי-פעם יוכל לחזור לשם. אחיו הגדול והחזק, עשיו, זועם עליו וממתין להזדמנות להורגו. הוא נמלט אל מקום בלתי ידוע. שם, הוא יודע, הוא יחפש אישה להינשא לה, ומי יודע האם יעמוד במשימה זו. וגם אם ימצא, יהיה עליו להתחיל את חייו לבד, ללא כל תמיכה משפחתית וחברתית, ולבנות את ביתו בארץ לא מוכרת.
יעקב נמצא כעת במצב של חושך. השמש ששקעה ונעלמה ממחישה לו את מצבו הקיומי. הוא תוהה על דרכו, להיכן הוא ממשיך מכאן, ואיננו יודע מה צופן לו העתיד. מתוך עמדה זו הוא יוצר תפילה חדשה, תפילה שמבטאת את מצוקת האדם השרוי בחושך.
אדם השרוי בחושך, לפעמים איננו מוצא בעצמו את הכוח להתפלל. מי שומע אותי, ולמה מגיע לי, והאם קיים מוצא ממצב זה. יעקב מלמד אותנו שאין מצב שבו אין משמעות לתפילה. אין רגע חשוך מדי שממנו אי אפשר לצאת. תפילת ערבית היא תפילה של תקווה, של אמונה…"

בימים טרופים אלו, כוחה של התפילה ברורה. בעל הסולם, הרב אשל"ג, והמטפלת ימימה אביטל מסבירים כי ההרגשה שהגענו לקרקעית החשכה, הגענו ממש לקצה, זה ביטוי לחיסרון בשיאו שפוגש את הרצון לגדול מהמשבר. כלומר, ניתן לייצר מהפך. מהחושך הזה שמעורר בנפשנו סערת רגשות ומאיים להציף ולשאוב אותנו, ניתן לעורר את ההכרה שלנו לכוח מהותי הטמון בתוכנו.
ההנחת יסוד, מסבירים הרב אשל"ג וגם ימימה, שהאדם הוא טוב ורצונו להטיב עם עצמו ועם הזולת, מה שמסביר את כל העשייה החברתית המרגשת והיוצאת דופן בימים אלו של המלחמה. זו המהות שבאדם, הנקודה הפנימית, שבאמצעותה אנו יוצרים קשר עם הטוב שלא תמיד גלוי ואף נשכח. האמונה בטוב מרגיעה את הנפש ומחזקת את רוחנו בהתגברות על החשכה בימים אלו. החיבור לטוב משריש בנו שמחה ואנרגיות לפעול. והחיזוק הזה מאפשר לנו לשלוח ולהפיץ אנרגיות של אור שהן כה חשובות ומשמעותיות במלחמה זו כנגד אויב שאיבד צלם אנוש וכולו חשכה ורוע בהתגלמותו.

וכך שיתף ויקטור פרנקל-
"אנחנו שהיינו במחנות ריכוז, זוכרים את האנשים אשר היו עוברים בצריף לצריף כדי לעודד רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים אך די בהם להוכיח, כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש – לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבחור את דרכו. ותמיד היו הזדמנויות לבחירה. יום יום, שעה שעה, נקראת לחתוך הכרעות, הכרעות שקבעו, אם תיכנע או לא תיכנע לכוחות שאיימו לשלול ממך את עצם יישותך, את חירותך הפנימית…"

החיים שלנו דינמיים, וממילא אנו רואים ומדמיינים את עצמנו עומדים על "סולם", עולים, יורדים ובתקווה שוב עולים. מאחלת לנו שנהיה בשאיפה מתמדת מעלה לעבר עוד צעד בסולם, למרות ואף על פי הזוועות והחשכה שאנו נאלצים לחוות, שנמשיך להיות שם אחד עבור השנייה, להגשים חלומות של צמיחה והתפתחות, ושנצליח לעלות ולהתקדם לחיים מלאים וגדושים באור. אמכי"ר.

שבת שלום💞

לעילוי נשמתם של כל חללי מלחמת "חרבות ברזל". יהי זכרם ברוך.
ולרפואתם המלאה של כל החיילים/החיילות והפצועים/הפצועות, ליציאתם לשלום ולחזרתם לשלום של כל חיילים/חיילות צה"ל, לשובם המלא והבריא של כל החטופים במהרה בימינו, ולביטחונם של כל תושבי ישראל. אמן כן יהי רצון.