השבוע פרשת תולדות, הפרשה השישית בספר בראשית. הפרשה הקודמת, חיי שרה, סיפרה על נישואי יצחק ורבקה.
פרשת תולדות מתמקדת בחייהם המשותפים של יצחק ורבקה וחייהם של ילדיהם התאומים, עשיו ויעקב, שנולדו להם – ושבחרו בדרכים שונות מאוד בחיים.
הנושא שבחרתי השבוע- כיצד אנו מתמודדים עם חינוך ילדינו ?
העימות בין יעקב ועשיו התאומים שמגלים כבר מגיל צעיר אופי שונה. עשיו היה איש ציד שבילה את רוב זמנו בשדה, ואילו יעקב היה איש תמים יושב אוהלים, חכמינו מפרשים את "ישב אהלים" כרועה צאן.
יום אחד, כשעשיו שב עייף מן השדה, הוא מצא את יעקב מבשל נזיד עדשים.
"הלעיטני נא מן האדום האדום הזה כי עיף אנוכי!" (כה, ל) הוא קרא לאחיו. יעקב הסכים לתת לו את הנזיד אך בתנאי שעשיו ימכור לו את בכורתו (עשיו נולד ראשון ולכן הוא נחשב הבן הבכור). עשיו הרעב ממהר לקבל את ההצעה בשבועה, והוא מלגלג על הבכורה.
בהמשך יצחק מבקש לברך את בנו הגדול עשיו, אך אשתו רבקה קוראת ליעקב ומצווה עליו להתחזות לעשיו כדי לקבל את הברכות. רגעים ספורים לפני שהוא נכנס לאביו, מלבישה אותו רבקה את בגדיו של עשיו.
" כז,טו וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת-בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ, בַּבָּיִת; וַתַּלְבֵּשׁ אֶת-יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן.."
ממש סיפור מתח. בתנ"ך יש לא מעט סיפורים של מאבקים משפחתיים, קריאת פרשה זו מיד הציפה לי את סיפורם של קין והבל שגם שם- יש עימות בין האחים.
העימות בין עשיו ליעקב מתואר באופן כמעט זהה לזה של קין והבל. תחילה לידתם של האחים ונתינת שמם, עשיו ויעקב, ובשלב השני בחירת המקצוע: "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (כה:כז). זהו תיאור ייחודי, שניתן למצוא לו מקבילה רק אצל קין והבל: "וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה" (ד:ב).
קין שהיה איכר – עובד אדמה, החליט להקריב מנחה לפני אלוהים מתנובת שדהו, וכמוהו הבל- רועה צאן, שהקריב את בעלי החיים המשובחים ביותר שבמרעהו. ה' קיבל את מנחתו של הבל ולא את מנחתו של קין.
קין לא יכול היה לשאת את העובדה שדווקא מנחת אחיו הקטן התקבלה והועדפה, בעוד שהוא נדחה, והדבר ממלא אותו בכעס ובקנאה. ה' פנה אליו ומסביר לו כי אם ינהג בדרך הנכונה, ויתגבר על יצרו הוא גם יצליח אך קין אינו שועה לדבריו, הוא קם והורג את אחיו בהיותם בשדה.
למעשה בפרשת קין והבל נפתח דף חדש בתולדות העולם. יש אומרים- קנאה, שנאה, מלחמה ורצח ירדו לעולם.
הזהות הנוספת היא בתיאור העדפת ההורים. כלומר, כשמנתחים את הסיפורים בניסיון למצוא מכנה משותף הדבר הראשון הבולט לעין הינו לכאורה העדפת ההורה את אחד הילדים וזאת בצורה מופגנת לעיני האח/ים האחר/ים.
קין והבל- "האב" מעדיף את האח הצעיר ובכך יוצר קנאה ומתח בין השניים המובילה לרצח אח(במקרה זה דמות האב מגולמת ע"י ה').
יעקב ועשיו- העדפה בולטת והפעם כל הורה מעדיף ילד אחר ובכך יוצר מתח, תחרות וקנאה בין השניים:
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב:" (בראשית פרק כה, כח).
כאן המקרא אומר לנו במפורש על העדפת ההורים. תחרות וקנאה המביאה לרצון לרצח אח.
"וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי:" (בראשית פרק כז, מא).
סיטואציות שמופיעות ביחסי ילדים במשפחה, רצון עז של אח להיפטר מאחיו על ידי מוות או מסירתו.
הפרשות הללו מעוררות אותנו לחשוב ולהבין מדוע ילדים מקנאים וקורא לנו לשים לב הן לפעולות שלנו שמגבירות קנאה, והן לביטויים של קנאה חריגה.
יש אומרים שעשיו ויעקב הם תיקון לבנים של אדם וחווה, קין והבל. מה שברור הוא שבשני המקרים יש מסר מאוד חזק- שני אחים שדרכיהם ובחירותיהם שונות באופן מהותי אחד מרעהו; השניים נמצאים בקונפליקט שלא מאפשר להם לחיות אחד עם השני. ואימותינו ואבותינו הגדולים שעשו כמיטב יכולתם, כל מחשבותיהם, פעולותיהם, ומעשיהם נעשו עם חשיבה עמוקה וראייה לטווח הרחוק לא מנעו את הפירוד שאגב נראה בלתי נמנע, אז נשאלת השאלה כיצד אנו יכולים? והאם אנו יכולים למנוע את הפירוד? עפ הכתוב יכול להשתמע חלילה שמלכתחילה לא היה מצב ליצירת אחדות של האחים.
כתוב בספר משלי כב', חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". הגר"א כתב שאי אפשר לאדם לשבור לו את דרכו ומזלו, וע"פ הגמרא מי שנולד עם ייעוד של עיסוק בדם למשל… יהיה שוחט, רוצח או מוהל. כלומר, עיסוקו יהיה ודאי בדם, אך יש לו דרכים שונות למימוש יעודו מותנה בבחירות שיעשה. ואם ננסה להפנות אותו לאפיק שונה מטבעו, הדבר לא יצלח. ולכן, נאמר חנוך אותו עפ"י דרכו, ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה. כשאני מכריחו נגד טבעו, הילד ישמע לי מיראתו, אך כשלא יחשוש והפחד ייעלם, הילד יסור מהדרך שנוגדת את טבעו, כי אי אפשר להכריחו בניגוד לטבעו, ולדרך ההנהגה שאליה הוא נוטה.
עפ"י עקרון זה, כתב הרש"ר הירש בפרשה, שיש לכוון את החניך בהתאם לדרכו המיוחדת לו, ההולמת את תכונותיו ונטיותיו הרדומות בנפשו. "כשם שאין פרצופיהם שווים כך אין דעותיהם שוות."
אבל הלקח החשוב ביותר הוא אולי שהבטחות גדולות — ארץ, ילדים, משפחה… תולדות— מתממשות באמצעות התחלות קטנות. המנהיגים מתחילים בחזון גדול לעתיד, אבל בהבנה ובמודעות שהמסע ליעד ארוך. זה מסע של צעד אחר צעד, מעשה אחר מעשה, יום אחר יום. אין קיצורי דרך או קפיצת דרך, ומוטב שכך. אברהם קנה רק שדה קטן, והוליד רק בן אחד שימשיך את בריתו, ולא התלונן על כך שלא קיבל את כל מה שהובטח לו, אלא הלך לעולמו בגיל 175 שלֵו ושבע רצון. למה? כי הוא התחיל. הוא- כמו שאר אבותינו ואימותינו, השאירו לדורות העתיד תשתית שנוכל לבנות על גביה. שינוי גדול ומשמעותי הוא תמיד תוצר של כמה דורות. אף אחד מאתנו לא יזכה לראות בחייו את רוב התולדות והפירות של עמל דורנו. ע"פ הרב קוק, מבוגר שמתבונן בילד, לא תמיד מצליח להבין את המניע למעשיו, יש שינויים תרבותיים שאנחנו לא מסוגלים להבין, הפער בין הדורות הוא עצום. קצב ההתפתחות העולמית הוא מהיר וגורם לכך שכל שלוש שנים נדמה לנו כאילו התפתח כאן דור חדש.
עלינו ללמוד את הנפש של הילד, בלי זה לא נוכל לחנך אותו. עלינו לזהות מהו המזון הרוחני, התרבותי והמנטלי שהילד זקוק לו, וכך הילד יוכל לקבל את הכלים הדרושים לו ולהתקדם קדימה. ויחד עם זאת עלינו להפנים ולהבין שכל מהות הבחירה מתבטאת בסוף בבחירה שיעשה הילד. בכוחנו וביכולתנו לתת ארגז כלים שיסייע וישפיע בבחירה הסופית, אך בסופו של יום הבחירה תעשה ע"י הילד אם ללכת בדרך זו או אחרת.
כמעט בכל מערכות היחסים שאנו מנהלים, החל מהמערכת הזוגית בתא המשפחתי, דרך היחסים בעבודה ובקהילה ועד ניהול יחסים בינלאומיים, כולנו נתקלים בקונפליקטים וחיכוכים ומתקשים להגיע להסכמות. התורה איננה אוסף של סיפורי אגדות. תולדות הם ההתפתחויות וההשלכות למעשיו והישגיו של האדם. גם בתוכנו קיים העולם הקטן שבו מתרחשת מלחמה דומה. סוד הבחירה משמעותו שיש בתוכנו פנימה כל הזמן מלחמה בין הטוב לרע, בין האגו והאנוכיות לוויתור וסובלנות. גם פה נדרש מאתנו לנצח, לתת לטוב שבתוכנו לצאת החוצה ולהשתלט על מעשינו ורגשותינו. לתת לחסד שבנו לגבור על אנוכיות ואגו מזיקים. והבחירה בסופו של דבר תהיה של כל אחד ואחת מאתנו.
מי ייתן ונצליח לבחור בטוב שבתוכנו, ולצייד את ילדינו בארגז כלים שיסייע להם גם כשיתבגרו לבחור בטוב בפרט במצבים מאתגרים, ושנצליח לתקן את הפירוד באחדות. אמן כן יהי רצון.
שבת שלום ומבורך
השיעור מוקדש לרפואתם המלאה של רבקה בת תמרה ומיכאל בן אסתר בינה בתוך שאר חולי ישראל