פרשת במדבר, כשמה כן הספר – עוסקים בחיי עם ישראל במדבר. חומש במדבר פותח במניין השבטים המצטרף למניין העם, עוברת לסדר המחנה, ומיקומו של כל שבט ושבט. מה עיניין תיאור הסדר בפירוט כה רב?
גם אלו שבינינו אוהבים סדר והוא חשוב להם, לרוב נעדיף שלא לעסוק בו. מן נטייה טבעית לדחות את העיסוק בסדר עד שאין ברירה, כמובן כל אחד ע"פ המדד שלו:-) לסדר את הבית, לערוך שולחן, לסדר את הניירת, את הדואר שנערם, את ארון הבגדים… סדר מסתבר יוצר סוג של שליטה וארגון חיצוני ופנימי בתוכנו. פתאום לכל דבר יש מקום. כשיש סדר בבית ובסביבה הפיזית, יש סדר בראש ובחיים בכלל, נראה גם שסביבה מסודרת משפיעה לטובה על השלווה והרוגע של כל אחד מאיתנו.
יחד עם זאת, אומר ד"ר משה מאיר- "הסדר הוא מושג חשוב, אך גם מסוכן. הוא יכול להיות הפוך לספונטאני, לכנה, לאמיתי. אני זוכר כי למדתי פעם את פרשת יתרו עם בני כשהיה בן שלוש. הסברתי לו את הבעיה שאבחן יתרו, ואת שיטת השרים – שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות – שהציע. הוא הקשיב לי ואז אמר: 'העצה של יתרו לא טובה'. 'למה?!' שאלתי בפליאה. 'יותר מידי סדר' הוא השיב לי. זאת בדיוק היתה חרדתו של משה, הבירוקרטיה תבלע את בקשת אלוהים של הבאים לשאול. הסדר יכול להביא לידי ניוון אנושי ומוסרי, יכול להרוס את היצירתיות את הגאונות. כמו בכל דבר, בעולם הערכים, צריך לשמור על האיזון." לכן, הסדר שמקיף ומקדם אותנו הוא כזה שמשפיע על הסדר שאנו חווים מבפנים, שיוצר סדר במרחב הפיזי שלנו, שמוביל לסדר פנימי ולשיפור במצבנו הרגשי, שיפור במערכות היחסים שלנו עם בני הבית, והסביבה, מפיג לחץ ותסכול, ומייצר מקום גם ליצירתיות ולמימוש עצמי.
המדבר הינו מקום ללא הסחות דעת, ללא תחושת ביטחון ומוגנות. במדבר יש חוסר במים ,במזון וחוסר הגנה מפני החום הגדול ביום והקור מנגד בלילה, מסביר הרב ד"ר יונתן זקס-
"המדבר הוא מקום של דממה. אין בו מראות המסיחים את העין, ואין בו רעש סביבתי הממסך את הקולות. נכון, בעת מתן תורה היו בהר חורב ברקים ורעמים וקול שופר ומוסדי הארץ רעדו; אבל כעבור שנים רבות, כשאליהו הנביא הגיע לאותו הר חורב, לאחר העימות שלו עם נביאי הבעל, הוא מצא את ה' לא ברעש ולא באש ולא בסופה אלא ב"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". ודוק: לא דממה סתם, לא אין־קול, אלא קולה של הדממה, קול קטן ודק ודומם. נראה לי כי קול הדממה הדקה הוא הקול שאפשר לשמוע רק כאשר מקשיבים. בדממת המִדְבָּר אפשר לשמוע את המְדַבֵּר ואת המְדֻבָּר. כדי לשמוע את קול האלוקים דרושה לאדם דממת־קשב בנפש."
למעשה, במדבר עם ישראל מקבל הזדמנות להתחיל ממקום נקי, ללא הסחות דעת, אחרי 210 שנים במצרים, לאחר שספג תרבות אלילית, היה צורך בארגון וחיווט מחדש. כדי לייצר שינוי יש לסדר ולארגן ברמת השבט והפרט. היכולת והחוש לסדר, לארגן ולמיין חשובים לתחומים רבים במהלך החיים. זוהי אולי תכונה מולדת, אבל אין ספק שניתן לשפר אותה ולפתח אותה באמצעות דוגמא אישית, התמדה וחינוך נכון. לרוב תלמיד מסודר לא ישכח מחברת או ספר וידע היכן הקלמר שלו וכמה זמן נותר לו במבחן וכו'. היכולת לסדר, לארגן ולמיין בצורה טובה ויעילה תשפיע בביצוע המשימות השונות בחיינו, כבר מהגן, בבית הספר וגם לאחר מכן – בצבא, אוניברסיטה ובעבודות השונות.
סדר וארגון מגדירים גבולות שהן משמעותיות וחיוניות בכדי להקנות מוגנות וביטחון, ובכדי למקד ולדייק את העשייה שלנו ולא להתפזר. הם שמאפשרים לנו מרחב ראייה בהיר, רחב, מאפשרים הבנה והפנמה של היכולות שלנו כפרט וכקבוצה ומעודדים אותנו לממש את הפוטנציאל שבנו.
המדבר באמצעות הסדר והארגון מאפשרים את ההכנה הרוחנית-נפשית של הכלל והפרט – לקראת הדבר גדול: להיות עם חופשי, מעול עבדות ותרבות זרים, בארץ ישראל תוך מימוש הפוטנציאל שבנו.
שבת שלום❤️
פרשת במדבר- תקציר!
השבוע פרשת במדבר, הפרשה הראשונה בספר במדבר, שהוא הספר הרביעי בתורה. הספר נקרא גם "חומש הפקודים" כיוון שיש בו שני מפקדים, אחד של בני ישראל ומפקד נוסף ללויים.
הפרשה מתחילה ב-" וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר…" (במדבר א')
בני ישראל נמצאים במדבר סיני כבר בשנה השנייה למסעותיהם אל עבר ארץ ישראל, והגיע העת לערוך מפקד. המחנה גדול ומורכב ממשפחות רבות, ילדים, מבוגרים וזקנים. ה' מצווה את משה לספור את כל הגברים מגיל עשרים ומעלה (לא כולל את בני שבט לוי). משה, אהרון והנשיאים של כל שבט ושבט יוצאים למשימת הספירה, והם בודקים את גודלו של כל אחד מהשבטים.
בהמשך הפרשה מתמקדים בשבט לוי שלא נכלל במפקד הכללי כיוון שמוטל עליו תפקיד ייחודי- הלויים מוקדשים לעבודת המשכן, נשיאת המשכן, פירוקו ובנייתו מחדש. שבט לוי כולל 3 משפחות מרכזיות, משפחת גרשון, משפחת קהת, ומשפחת מררי, כשלכל משפחה קיים תפקיד ייחודי בעבודת המשכן.
עבודת קודש זו הוטלה לאחר יציאת מצרים על כל בכור בעם ישראל, אך בפרשת במדבר מתקבלת ההחלטה להחליף את הבכורות בשבט לוי.
הפרשה מספרת לנו שחניית השבטים הייתה לפי סדר קבוע מראש, כשלכל שבט מקום משלו. כך גם התנהלה התנועה במדבר על פי סדר קבוע-
שבט לוי במרכז המחנה ושאר השבטים המחולקים ל 4 קבוצות המקיפות אותו מארבעת רוחות שמים:
במזרח – יהודה, יששכר וזבולון,
בדרום- ראובן, שמעון וגד
במערב – אפרים, בנימין ומנשה,
בצפון – דן, אשר ונפתלי.
למעשה, בסוף הפרשה אנו יודעים- כמה אנשים יוצאים למסע, מי האחראים על המשכן, וסדר החנייה והתנועה של עם ישראל במדבר.
השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, דוד בן מיכל, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה. המשך שבוע טוב🌼