תגית: מדבר

פרשת במדבר, כשמה כן הספר – עוסקים בחיי עם ישראל במדבר. חומש במדבר פותח במניין השבטים המצטרף למניין העם, עוברת לסדר המחנה, ומיקומו של כל שבט ושבט. מה עיניין תיאור הסדר בפירוט כה רב?
גם אלו שבינינו אוהבים סדר והוא חשוב להם, לרוב נעדיף שלא לעסוק בו. מן נטייה טבעית לדחות את העיסוק בסדר עד שאין ברירה, כמובן כל אחד ע"פ המדד שלו:-) לסדר את הבית, לערוך שולחן, לסדר את הניירת, את הדואר שנערם, את ארון הבגדים… סדר מסתבר יוצר סוג של שליטה וארגון חיצוני ופנימי בתוכנו. פתאום לכל דבר יש מקום. כשיש סדר בבית ובסביבה הפיזית, יש סדר בראש ובחיים בכלל, נראה גם שסביבה מסודרת משפיעה לטובה על השלווה והרוגע של כל אחד מאיתנו.

יחד עם זאת, אומר ד"ר משה מאיר- "הסדר הוא מושג חשוב, אך גם מסוכן. הוא יכול להיות הפוך לספונטאני, לכנה, לאמיתי. אני זוכר כי למדתי פעם את פרשת יתרו עם בני כשהיה בן שלוש. הסברתי לו את הבעיה שאבחן יתרו, ואת שיטת השרים – שרי אלפים, שרי מאות ושרי עשרות – שהציע. הוא הקשיב לי ואז אמר: 'העצה של יתרו לא טובה'. 'למה?!' שאלתי בפליאה. 'יותר מידי סדר' הוא השיב לי. זאת בדיוק היתה חרדתו של משה, הבירוקרטיה תבלע את בקשת אלוהים של הבאים לשאול. הסדר יכול להביא לידי ניוון אנושי ומוסרי, יכול להרוס את היצירתיות את הגאונות. כמו בכל דבר, בעולם הערכים, צריך לשמור על האיזון." לכן, הסדר שמקיף ומקדם אותנו הוא כזה שמשפיע על הסדר שאנו חווים מבפנים, שיוצר סדר במרחב הפיזי שלנו, שמוביל לסדר פנימי ולשיפור במצבנו הרגשי, שיפור במערכות היחסים שלנו עם בני הבית, והסביבה, מפיג לחץ ותסכול, ומייצר מקום גם ליצירתיות ולמימוש עצמי.

המדבר הינו מקום ללא הסחות דעת, ללא תחושת ביטחון ומוגנות. במדבר יש חוסר במים ,במזון וחוסר הגנה מפני החום הגדול ביום והקור מנגד בלילה, מסביר הרב ד"ר יונתן זקס-
"המדבר הוא מקום של דממה. אין בו מראות המסיחים את העין, ואין בו רעש סביבתי הממסך את הקולות. נכון, בעת מתן תורה היו בהר חורב ברקים ורעמים וקול שופר ומוסדי הארץ רעדו; אבל כעבור שנים רבות, כשאליהו הנביא הגיע לאותו הר חורב, לאחר העימות שלו עם נביאי הבעל, הוא מצא את ה' לא ברעש ולא באש ולא בסופה אלא ב"קוֹל דְּמָמָה דַקָּה". ודוק: לא דממה סתם, לא אין־קול, אלא קולה של הדממה, קול קטן ודק ודומם. נראה לי כי קול הדממה הדקה הוא הקול שאפשר לשמוע רק כאשר מקשיבים. בדממת המִדְבָּר אפשר לשמוע את המְדַבֵּר ואת המְדֻבָּר. כדי לשמוע את קול האלוקים דרושה לאדם דממת־קשב בנפש."

למעשה, במדבר עם ישראל מקבל הזדמנות להתחיל ממקום נקי, ללא הסחות דעת, אחרי 210 שנים במצרים, לאחר שספג תרבות אלילית, היה צורך בארגון וחיווט מחדש. כדי לייצר שינוי יש לסדר ולארגן ברמת השבט והפרט. היכולת והחוש לסדר, לארגן ולמיין חשובים לתחומים רבים במהלך החיים. זוהי אולי תכונה מולדת, אבל אין ספק שניתן לשפר אותה ולפתח אותה באמצעות דוגמא אישית, התמדה וחינוך נכון. לרוב תלמיד מסודר לא ישכח מחברת או ספר וידע היכן הקלמר שלו וכמה זמן נותר לו במבחן וכו'. היכולת לסדר, לארגן ולמיין בצורה טובה ויעילה תשפיע בביצוע המשימות השונות בחיינו, כבר מהגן, בבית הספר וגם לאחר מכן – בצבא, אוניברסיטה ובעבודות השונות.

סדר וארגון מגדירים גבולות שהן משמעותיות וחיוניות בכדי להקנות מוגנות וביטחון, ובכדי למקד ולדייק את העשייה שלנו ולא להתפזר. הם שמאפשרים לנו מרחב ראייה בהיר, רחב, מאפשרים הבנה והפנמה של היכולות שלנו כפרט וכקבוצה ומעודדים אותנו לממש את הפוטנציאל שבנו.
המדבר באמצעות הסדר והארגון מאפשרים את ההכנה הרוחנית-נפשית של הכלל והפרט – לקראת הדבר גדול: להיות עם חופשי, מעול עבדות ותרבות זרים, בארץ ישראל תוך מימוש הפוטנציאל שבנו.

שבת שלום❤️

השבוע פרשת מטות שהיא הפרשה התשיעית, ופרשת מסעי שהיא הפרשה העשירית והאחרונה בספר במדבר. בד"כ קוראים את הפרשות הללו יחד באותו שבוע בשנים שאינן מעוברות, בשנים שאין בהן אדר א' ואדר ב', כי אז יש פחות שבועות ויש צורך לצרף כמה פרשות לאותה השבת.
אנו כאמור בסופו של ספר במדבר, סופם של ארבעים שנות נדודים ארוכות וקשות והארץ המובטחת כבר לגמרי נראית באופק.
הפרשה פותחת בנדרים ושבועות, כלומר, ההתחייבויות שאנחנו לוקחים על עצמנו. משה מלמד את עם ישראל הלכות נדרים והפרתם, תוך הדגשה שיש משמעות לכל מלה שאנו מדברים, וכל התחייבות או שבועה שלנו עלינו לקיים.
בפרשות הקודמות ניסו המדיינים לפגוע בבני ישראל, והפעם בני ישראל יוצאים למלחמת נקמה בהם. המלחמה מסתיימת בניצחון בני ישראל ושלל רב נופל בחלקם של בני ישראל בעקבות המלחמה. בני ישראל הורגים את הזכרים, את חמשת מלכי מדיין ואת בלעם. ואת הנשים, ילדים, הבהמות, המקנה וכל רכושם הם לוקחים בשבי ובוזזים. משה כועס על מפקדי הצבא שהביאו למחנה את בנות מדיין, אותן נשים שהחטיאו את בני ישראל בפרשה הקודמת, אל המחנה. לכן משה מצווה להרוג את כל הנשים הבוגרות וכן את כל הזכרים. לאחר מכן, יש ציווי על היטהרות, טבילת הכלים והגעלתם בכדי להכשיר אותם. בהמשך, יש תיאור מפורט של כיצד יש לחלק את השלל והקדשת חלק ממנו לה', לכוהנים וללויים.
הפרשה הראשונה מסתיימת בסיפורם של שבטי ראובן גד וחצי משבט מנשה. לאחר שבני-ישראל כובשים את צידו המזרחי של הירדן, שהיה בו שפע של שטחי מרעה וכרי דשא, מבקשים ראובן וגד את רשותו של משה ליישב את השטחים הללו שהיו ראויים לגידול צאנם. תחילה מסרב משה, בעיקר לאור העובדה ששאר שבטי ישראל עומדים לפני מלחמה קשה וששניים וחצי שבטים אלו רוצים להתיישב בשקט ושלווה עם משפחתם וצאנם ולא לעזור לאחיהם. השבטים מבינים את כעסו של משה ובפעם השנייה שהם פונים אליו, הם מציעים– שהם, שבטי ראובן, גד וחצי משבט מנשה, שבחרו להתיישב בעבר הירדן המזרחי, לא יעזבו וייתנו לשאר השבטים להילחם לבד. למעשה, הם מציעים להשאיר את משפחתם וצאנם בעבר הירדן בעוד הם, הגברים, ייצאו בראש כוחות הצבא למלחמת כיבוש הארץ. משה נענה לבקשתם אך מזהיר אותם שאם לא יקיימו את הבטחתם, הם יקבלו חלק ונחלה בארץ כנען ככל שבטי ישראל.
לאחר מכן, פרשת מסעי שהיא הפרשה האחרונה העוסקת במסע בני ישראל במדבר סיני. פרשה זו הינה סיכום של המסע כולו, 40 שנה, וההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל. בפרשה מופיעה רשימה מפורטת של התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע, מיציאת מצרים ועד נהר הירדן מול יריחו. בפרשה מופיעות סך הכל 42 תחנות. ברוב התחנות מוזכר רק שמה של התחנה, כשבתחנה שבה מת אהרון, בשנה הארבעים לצאתם מארץ מצרים, בראש חודש אב, מוזכר גם תקציר סיפור קורות בני ישראל באותה תחנה.
בהקשר להכנות לכניסה לארץ ישראל הפרשה מתארת גם את רשימת גבולות הארץ ורשימת מנהיגי ישראל בכניסה לארץ. עם סיום המסע וחניית בני ישראל בעבר הירדן מול יריחו למעשה מסתיימת תקופה ומתחלף דור. דור יוצאי מצרים הלך לעולמו וההנהגה עוברת לדור ילידי המדבר, והם אלו שיכניסו את בני ישראל לארץ ישראל.
משה רבנו כידוע לא זוכה להיכנס לארץ ישראל אך גורל עמו חשוב לו וכמנהיג מסור הוא דואג לכל הפרטים לפני מותו. ההכנות לכניסה לארץ נמשכות גם בשאר הפרשה, והציוויים לקראת הכניסה לארץ כוללים:
• ציווי על השמדת עבודת האלילים וכל הפסלים, ואו כל עבודה זרה בארץ ישראל
• יש תיאור של גבולות הארץ
• הארץ תחולק ל-12 חלקים, נחלה אחת לכל שבט, חוץ מלשבט לוי שיקבל 48 ערים.
• 6 מתוך 48 ערים אלו מיועדות לא רק ללויים אלא הן משמשות גם כערי מקלט לרוצחים בשגגה (מי שהרג אדם אחר בטעות, בלי שהתכוון לכך) בערים אלה ההורג-בטעות מוגן מפני כעסם ונקמתם של בני משפחתו של ההרוג.
• דיני רוצח בשגגה- התורה עושה אבחנה בין רוצח בכוונה תחילה, לבין הורג בשגגה.
• יש מינוי נשיאים לשבטים

ובסוף הפרשה, בהמשך לסיפור בנות צלפחד בפרשת פנחס, הפרשה הקודמת, מתלוננים בני שבט מנשה, שבטו של צלפחד, שהעברת הנחלה לבנות עלולה להוציא את הנחלה מחזקת השבט ע"י נישואים לבן שבט אחר. טענתם מתקבלת ומחייבת את בנות צלפחד, כמו גם בנות אחרות במצב דומה, להינשא לגברים מבני שבטן בלבד. ככתוב-
"(ח) וְכָל-בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל–לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ, תִּהְיֶה לְאִשָּׁה: לְמַעַן, יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ, נַחֲלַת אֲבֹתָיו. (ט) וְלֹא-תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה, לְמַטֶּה אַחֵר: כִּי-אִישׁ, בְּנַחֲלָתוֹ, יִדְבְּקוּ, מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל." (במדבר לו)

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, פסיה אורי בת שרה איילה, דוד בן מיכל, רבקה בת תמרה, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, דניאל דב בער בן רבקה זלדה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, שושנה יוסלין בת מזל, גל חיים בן פזית ציפורה, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.
שבת מבורכת🌼