תגית: ואהבת לרעך כמוך

השבוע חג ט"ו באב, חג האהבה שכנראה מביא עימו אנרגיות עצומות שרק לאהבה יש להציע, והן מתבטאות לאחרונה בכל גילויי הערבות ההדדית. הפרשה השבוע מדברת על התוצאה וההשלכה של המעשים, הפעולות, הבחירות וכו' שלנו בחיים. כשאנו מקיימים הלכה למעשה את דברי חז"ל – "כל ישראל ערבים זה לזה", ומגלים ערבות הדדית אנחנו מגבירים את הרגש לזולת, ומוצאים מענה ראוי לצרכי הסביבה בפרט בתקופה מאתגרת זו שבה רבים איבדו את פרנסתם, חווים בדידות ומשברים, וכו' התוצאה- הפצת שפע של אור וטוב.

מאז פורסמה תכנית המענקים בה כל אזרח מעל גיל 18 זכאי למענק כשסכומים גדולים יותר יועברו למשפחות עם ילדים, נשמעה ביקורת רבה לצד תמיכה במהלך. אחת התגובות השכיחות לגבי חלוקת הכסף לכולם היא חלוקה ללא הבדלה בין אלו שבאמת נפגעו ממשבר הקורונה וזקוקים למענק, לבין אלו שיכולים להסתדר בלעדיו. רבים טענו כי המשק משווע לסיוע כלכלי- יש להניע את גלגלי המשק, לכבות שריפות וכד', ולכן, נכון לחלק לכולם. בו בזמן, רבים טענו כי יש למקד את המענקים רק לאלו שנפגעו מהמשבר מה שיאפשר מתן מענקים גדולים יותר, ומה שהוביל ועורר יזומות רבות מאנשים פרטיים, גופים ציבוריים ועד אישי ציבור לקרוא לאלו שיכולים לעמוד בכך – לתרום את המענק שקיבלו לאלו שבאמת זקוקים לו.

מרגש לשמוע ולראות יוזמות חברתיות רבות שמתארגנות 'לחלק' באופן עצמאי את הכספים לאלו שיותר זקוקים לכסף. מספר עיריות יצאו ביוזמה תוך מתן דוגמא אישית של ההנהלה שתרמה את המענקים שקיבלו. ח״כ עפר שלח (כחול לבן) יצא בפרוייקט מיוחד לחיבור בין חברות גדולות במשק, שלא נפגעו, לבין ארגונים שעוזרים לאנשים שנפגעו אנושות מהמשבר. גם מולי אדן, יזם היי-טק וסגן נשיא אינטל העולמית לשעבר, מספר על הפרויקט החדש של הקרן הישראלית לערבות הדדית. "הפרויקט הוקם על ידי אנשי היי-טק, ראשי חברות ואנשי מפתח בכלכלה ובתעשייה הישראלית, במטרה לגייס כספים לטובת אלו שנפגעו משמעותית ממשבר הקורונה. הקרן מתמקדת במענקים שחולקו במסגרת פרויקט "צ'ק לכל אזרח", ומזמינה לתרום גם מעבר לסכום שקיבלו. "היוזמה הזאת באה ואומרת דבר כזה: אם ילד הולך לגן בלי סנדביץ', זה לא מעניין אם האבא שלו ימני או שמאלני, ואם הילדה חוזרת מהגן ואין לה ארוחה חמה, זה לא רלוונטי אם אמא שלה היא דתייה או חילונית, ואם משפחה שלמה נזרקת לרחוב כי הצ'ק של שכר הדירה חזר, זה לא רלוונטי אם המשפחה היא ערביה או יהודית. זה לא צודק, זה לא נכון וזה לא צריך לקרות", ואדן מוסיף- "סוכם בנוסף שאותן חברות שיצטרפו ליוזמה יכפילו את הכסף על כל עובד שיתרום, ואני מקווה שזה יהיה ויראלי. לא רק וירוס הקורונה, אלא גם וירוס של המעשים הטובים".

פרויקט מדובר נוסף הוא של 'הצינור'- שהכותרת שלו ברשת מכריזה-
"לא עוצרים כאן! ממשיכים בכל הכח. זה הזמן לסולידריות.
בואו נעזור למענקים הממשלתיים להגיע לאנשים שבאמת צריכים אותם! לאלו שמנותקים מחשמל, לאלו שעומדים להיות מפונים מדירות. לאלו שרעבים ללחם. אנחנו נפזר את הכסף שיאסף כאן בין כמה שיותר משפחות נזקקות. נדאג שהכסף ילך רק לצרכים מיידיים ולכיסוי חובות בוערים. נציג כאן בשקיפות מה נעשה עם הכסף."
מחמם לא פחות התגובות של התורמים- ״… ובִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ב, משנה ה), 'כל הכבוד על היוזמה ועל הסולידריות הישראלית', יוזמה מבורכת… בריאות ורפואה שלמה לכולם ושנדע ימים יפים וטובים יותר'…… ועוד ועוד.

אין ספק, שמטרת המענקים הינה לתת מענה למי שזקוק לו אך חשוב לזכור שקביעת קריטריונים יכולה לגרום לעיכובים ואולי אף למסמוס התוכנית. ולכן, התארגנות היוזמות החברתיות להעברת הכסף לאלו שנפגעו מהמשבר וזקוקים לו, היא ביטוי מובהק ללקיחת אחריות למעורבות חברתית רחבה, שמביעה איכפתיות, וקימה מהכורסה שלפני המסך, ובמקום לתת ביקורת והצעות ייעול, עם ישראל במיטבו החליט לפעול ולא להמתין למענה שיגיע מלמעלה.

נכון לכתיבת שורות אלו, פרויקט הצינור, "תעבירו את זה הלאה",  כבר גייס מעל  10,500,000 ₪.  קיימות גם יזומות נוספות כמו חלוקת מזון, וביקור קשישים בודדים ועוד.  התקשורת לא נוטה לתת זמן מסך ממושך למעשים הטובים שסביבנו למרות שיש הרבה עשייה של טוב. החשיפה הזו חשובה כי היא מדבקת. ואולי היא שתמגר את הנגיף המדבק שהחליט לערער את העולם כולו. כתוב בפרשה- "(יז) כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם–הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים:  הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר, וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. (יח) עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם, וְאַלְמָנָה; וְאֹהֵב גֵּר, לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה." (דברים י')

במילים אחרות, אנו מצווים- שלא לשאת פנים, לא לקחת שוחד, לזכור את כל אלו בחברה הזקוקים לתמיכה ועזרה, לעשות חסד וצדקה, כפי שזלדה הטיבה לתאר- "שלומי קשור בחוט אל שלומך." להוות דוגמא אישית וללמד גם את הדורות הבאים כפי שמודגש ומצווה בפרשה את מהותה של היהדות- "… וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹך, אֲנִי ה'" (ויקרא יט', יח').
שבת שלום🥰

אבל כיצד אני מתמלא באהבה ובטח באהבה שאינה תלויה בדבר? כל שכן בעוצמות המתוארות לעייל… ?

אחד הכלים הידועים הוא "ואהבת לרעך כמוך”-

הרב אברהם גריינמן – מפרט- "זה אומר – לאהוב את עצמי עם השם יתברך, ואת אותה אהבה להביא לזולת. לאהוב את עצמי כמו שהשם שם אותי ברגע זה, עם כל התכונות שלי והחוויות שלי וההישגים שלי, ולאהוב את זה שלידי כמו שהשם שם אותו ברגע זה, עם כל התכונות שלו והחוויות שלו וההישגים שלו!

התכונות, והחוויות וההישגים הם עיצוב חיצוני גרידא לאני האמיתי, וכאשר אני לומד לזהות את האני האמיתי, שהוא עצם הטוב, אני מתמלא באהבה אליו, ואת התפיסה הזאת אני מעביר מול כל יהודי באשר הוא, כאשר אני מזהה את התוך הפנימי שלו בתור עצם הטוב ואת ההתנהגות שלו בתור עטיפה חיצונית בלבד."

ומאחר שחיבור הוא “דו צדדי”, לכן עוד לפני שאתה בודק האם אתה מחובר לזולתך באמת או מתנגד אליו, תבדוק – האם אתה מחובר לעצמך או מתנגד אליך, כי אם אתה אוסף התנגדויות מהלך, איך אפשר להתחבר אליך?!

בשביל להתחבר, לאהוב ולהיות אהוב – צריך ללמוד לוותר על התנגדות. וההתנגדות הראשונה שצריך לוותר עליה היא ההתנגדות שלי לעצמי.

לקבל באהבה את מי שאני עכשיו ואת מה שאני עכשיו, גם את מה שעדיין לא מדויק בי. מה שאני עכשיו זה מה שצריך להיות, וזה בסדר! זו המציאות שהשם יתברך ייעד לי, נכון לרגע זה, כדי שמכאן אתקדם לצעד הבא שלי.

התורה קוראת לזה במילים פשוטות: “ואהבת לרעך – כמוך”. אהוב את עצמך, ומשם סלולה הדרך לאהבת הזולת."

כלי נוסף שמתאר הרב שניאור אשכנזי הוא הכרת הטוב שבחיינו, הטבע שלנו אגואיסטי, כפוי תודה, ולא פעם אנו לא יודעים ליהנות מהטוב שמצוי בחיינו. חז"ל מזכיר לנו להוקיר על כל הטוב, שעל פי השקפת התורה, הכרת הטוב צריכה להיות מושרשת באדם, לא רק כלפי בורא עולם ואנשים, אלא כלפי כל דבר, לחי לצומח ואף לדומם.. בכל בוקר, כשאנו קמים ופוקחים עיניים אנו אומרים- "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך", "תפילת שמונה-עשרה" הנאמרת מספר פעמים ביום מסתיימת  בברכות הודאה (הודיה). בנוסף יש לנו את ברכת המזון וברכת הנהנין, ברכת "שהחיינו", ברכת הגומל למי שחייו ניצלו ועוד.
כל העשייה וההתנהלות שלנו במהלך היום נובעת מההודאה על כוחות החיים שניתנים לנו, שממש לא מובנים מאליו. היהדות רואה בהודיה את אחד מערכי היסוד שלה, והיא נחשבת לערך עליון שחוצה דורות.

אז מדוע אנו מתקשים להוקיר? מדוע אנו לא זוכרים לומר תודה?

• כי אנו נוטים להפוך את המצוי לשגרה, למובן מאליו, אנחנו מדברים רק על החידוש שבחיינו לא על המובן מאליו.
• כי כל אמירת תודה היא סוג של הכנעה, (הודאה, הודיה) ואנחנו לא אוהבים להרגיש שאנו חייבים למישהו, שמישהו אחר עשה לנו טובה, לכן לא פעם נעדיף לטשטש את הטובה.
• כי הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד במקומות בהם ההשוואה היא לא לטובתנו. וככול שאנו מתמקדים יותר במה שחסר לנו, כך אנו מושכים עוד מהמחסור הזה, ומנציחים אותו, וכך גם מקשה עלינו להכיר תודה על מה שיש לנו.
• כי אנשים רבים חשים שחייהם רצופים בקשיים. שאין להם מזל, ולכן אין להם על מה להוקיר תודה.
• כי יש אנשים שחושבים שהכרת התודה היא נחלתם של אנשים מאמינים, שיש להם למי להודות (לאלוקות או לכוח עליון). לתפיסתם, כל מה שיש להם הגיע בעבודה קשה, התמדה וכישורים, ואף אחד לא שלח להם "מתנות" או ניסים מלמעלה, כך שאין להם על מה, או למי להודות.

אבל למעשה כשאנו מעצימים את הטוב שיש בחיינו ומציפים אותו, כמו למשל בכל לילה לפני השינה נזכרים במשהו טוב שקרה היום, ומבקשים גם מילדינו לשתף ולומר תודה, זה כבר מציף את התודעה שלנו בטוב. וזו המטרה שלנו, לנתק את עצמנו מתוך ההסתכלות של הדברים המובנים מאליהם ולהתחיל, בצורה מודעת, לפתח חשיבה שיוצאת מתוך נקודת הנחה שאף אחד לא חייב לנו כלום. ברגע שנצליח להיות מודעים כלפי כל דבר שעושים למעננו, גם נתחיל להגיב לו על ידי הכרת תודה.

מחקרים רבים בפסיכולוגיה חיובית, מוכיחים שהכרת תודה, היא אחד מהכלים היעילים להגברת תחושת האושר, הסיפוק והשייכות שלנו, מעורר שמחה פנימית ובכך מאפשר לנו לאהוב אהבה שאינה תלויה בדבר פשוט כי טוב לנו.
הכרת הטוב תורמת לבריאות, למערכות יחסים טובות יותר, לשקט נפשי; הופכת את כל מה שלקחנו עד כה, כמובן מאליו, לדבר יקר ערך.

אם נחפש על מה להודות, תמיד נמצא עוד דברים שניתן להודות עליהם, כפי שאם נחפש על מה להתלונן – תמיד נמצא גם עוד תלונות. אין ספק, הכרת תודה דורשת מאתנו אימון והטמעה, לסגל לעצמנו הרגל, שפשוט ישדרג לנו את החיים.

הרגל של הכרת תודה, יתמקד על "מה שיש "ולא על מה שחסר בחיינו. ככל שנחפש יותר מה להעריך ויותר על מה להודות, כך נמצא ש-יש הרבה טוב בחיינו, ונוכל למשוך עוד ממנו. הכרת תודה, איננה טריטוריה של אנשים מאמינים בלבד. המדע חקר וחוקר בערך הרב של הכרת התודה על איכות החיים שלנו. אם אינכם מאמינים באלוקות, בכוח עליון, תמיד ניתן להודות ליקום, למזל, לטבע, לאנשים, לחי לצומח או לדומם. ולזכור גם את עצמנו להוקיר- אחרי הכל, אנחנו השורש שמשך אליו את אותם דברים שעליהם אנחנו מוקירים תודה.

ממחקרים שנעשו, מסתבר שהתודה, משפיעה לטובה, לא רק על מי שמקבל אותה. היא מועילה לא פחות, גם לתחושת העצמי של מי שמודה. נמצא שאנשים שהתאמנו בהכרת תודה יומיומית, העלו את רמת האושר שלהם משמעותית והם זכו לתמיכה גדולה יותר מהסביבה, בשל ההשפעה החיובית של התודה על הנותן ועל המקבל, הגישה וההסתכלות שלהם על מצבים ואירועים השתנתה, הדימוי העצמי שלהם השתפר, ובאופן טבעי רמות הלחץ והחרדה שלהם, ירדו.
תרגול קבוע, תורם לתחושת אופטימיות ותקווה, לחיזוק הביטחון העצמי ולתחושת הסיפוק והאושר האישי. הכרת תודה מעוררת ומעצימה את שמחת החיים, הטוב והאהבה שבחיינו, וכך הציווי בפרשה שלנו השבוע על לאהוב נראה לפתע אפשרי, נגיש, בריא, מקדם ומחבר.

מי ייתן ונצליח להכיר תודה וטובה על כל מה שיש בחיינו, ונצליח להגביר ולחזק את האהבה שלנו לכל דבר ודבר כפי שמצווה עלינו בפרשה זו. אמכי"ר.

שבת מבורכת❤

השיעור מוקדש לרפואתם המלאה והשלמה של מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רחל בת לאה, אבי בן מלכה, רבקה בת תמרה, פרידה כהן בת יטי, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, חיים בן בלומה, רינה בת יהודית, ומיזנה בת מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, ולהצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה.