איפה כתוב בידוד בתורה? בפרשה השבוע, פרשת תזריע, פרק יג' – "(מה) וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר-בּוֹ הַנֶּגַע, …(מו) … בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ." (ויקרא)
מדוע באה צרעת על האדם? בתלמוד ובמדרש יש רשימה ארוכה של חטאים שבעקבותם עלול האדם להיענש בצרעת- שפיכות דמים, שבועת שווא, גילוי עריות, גסות רוח, צרות עין ועוד; אך יותר מכל, הצרעת מזוהה תמיד עם עונש על אמירת לשון הרע כי יש לה השפעה כל כך עצומה ומזיקה עלינו, בני האדם.
פרשתנו מתארת את דיני הצרעת, והפרשה מיד אחריה, 'מצורע', מתארת את דרכי ההיטהרות ממנה. ידוע כי נגע הצרעת המקראי אינו מחלה ככל המחלות, אלא נגע המגיע בעקבות מצבו הרוחני של האדם. חז"ל הסבירו כי הצרעת נובעת מדיבור שאינו ראוי, ´מצורע´ – מלשון ´מוציא רע´. כיום איננו רואים אנשים הנגועים בצרעת. האם זה סימן שמצבנו הרוחני טוב יותר מתקופות קודמות? מה עניין המחלה המקראית צרעת וכיצד התמודדו איתה, ומדוע זה ממש רלוונטי גם להיום?
מסתבר שמיד כאשר מופיעה הצרעת האדם כבר מתחיל במסע שלו אל התיקון והשיפור העצמי. הצרעת היא החצנה של הלכי נפש פנימיים, שלעתים אנו עיוורים מלהבחין בהם לבד, לכן יש צורך בעזרה מהכהן.
למעשה הפרשה מסבירה לנו שבעבר אדם שפגש את חברו ודיבר לשון הרע גם בלי לשים לב, היה מגיע לביתו ורואה כתמי צרעת על קירות ביתו, ואם לא תיקן את דרכיו הוא היה רואה כתמי צרעת בבגדיו. ואם גם זה לא עזר הצרעת הייתה מופיעה על גופו. וזה כבר העיר אותו לעשות תשובה ולהטהר. במילים אחרות, הצרעת, מסביר הרב זמיר כהן- "היא היוותה נורית אזהרה לאדם, ובכך היתה מעוררת אותו לחשבון נפש, מטהרת אותו באמצעות הייסורים הכרוכים בה, ומחייבת אותו לשהות מחוץ למחנה שבעה ימים ובכך לערוך חשבון נפש ולתקן את דרכיו.
כיום, מה לא נאמר כבר על המגפה שתפסה את כולנו לא מוכנים. אמרו שהיא התחילה במרק עטלפים, שמדובר באיום ביולוגי, שזו קונספירציה, שאסור לפתוח חבילות שמגיעות מסין, שהיא מועברת טיפתית, ואולי גם באוויר… ועוד ועוד
כמובן יחד עם זה מגיעות גם הצעות שונות לסילוק הנגיף, לאכול שום, לקחת ויטמין C, לגלח זקן/שפם, לנקות הכל באלכוהול ועוד, הפחד מסתבר הוא הממציא האנושי היצירתי ביותר.
במקומות של אי וודאות, שההשלכות מחייבות בידוד בכדי למזער את אסון המגיפה, אנו נוטים לחפש שביב תקווה בכל מיני מקומות, ולהיות קשובים ודרוכים לכל ידיעה. הפאניקה בעיצומה וכל עדכון נמדד ברצינות תהומית. כמובן, שבשעה כזו נמצא את אלו שנהנים לזרוע פאניקה וחרדה בציבור, ובמקביל יהיו גם אלו שהסאטירה וההומור ישמשו אותם כעין לוחמה פסיכולוגית כנגד ההפחדה.
מסתבר שבידוד הוא לא המצאה חדשה שננקטת במטרה לנסות לשלוט במגפה, כאמור עוד בימי התנ"ך בודדו את המצורעים במחנה נפרד כדי שלא ידביקו את העם, ומי שהבריא נאלץ לעבור טקסים מיוחדים ע"י הכהן לפני שהורשה לחזור לביתו.
מדהים לראות איך המגפה הזו הכתה בעולם כולו, בכל כך הרבה אנשים ועדיין כל אחד ואחת נפגש עימה באופן שונה וייחודי. המגיפה הזו מפגישה כל אחד ואחת מאתנו עם התמודדויות שונות לגמרי, ולא בהכרח רק עם דברים רעים. פתאום יש לנו את כל הזמן שבעולם, זמן להתכנס, להתנהל ברוגע מבלי למהר למקום כזה או אחר. כל הדברים שתמיד רציתי להגיע אליהם אבל לא הצלחתי להתפנות ומסתבר שעדיין גם בבידוד לא התפנתי עבורם. לפתע מתברר שישנן כנראה סיבות אחרות שהם לא מחסור בזמן ופניות… הבנה ששולחת אותי לעשות ברור פנימי, להתבונן לאן אני הולכת? ולאן אני רוצה להגיע?
שימו לב, דרכי הטיפול בצרעת הן אבחון, הרחקה מן המחנה ואז עוד אבחון אשר בסופו מוכרע אם להמשיך את ההרחקה או להפסיק אותה. מעבר לזה אין הצעת תרופות או טיפול אחר, ובאווירת הקורונה נראה כי עיקר ההרחקה היא למנוע את העברת המחלה לאנשים אחרים.
בד"כ אנו מנסים להסביר מחלות בתהליכים פיזיולוגים בגוף הקשורים בחיידקים ובווירוסים, במערכת חיסונית וכדומה, יחד עם זאת ידוע כי הגוף והנפש שלנו משפיעים אחד על השנייה באופן הדדי. הגוף והנפש עובדים יחדיו, וכשהאחד סובל מהשפעות שליליות גם האחר סובל, לכן כדי לשמור על הבריאות הגופנית והנפשית שלנו עלינו לדאוג לשניהם. כלומר, השורש של כל מחלה הינו רוחני. גם הצרעת שמתבטאת בגוף, תרופתה רוחנית המצריכה בידוד.
השעות שלנו בבידוד מאלצים אותנו לבחון את משמעות חיינו, את מטרתנו בעולם כיצד ואיך אנו פועלים למימושם. היכן מצויים מעגלי ההשתייכות שלנו? אל מי ולמה אנחנו מתגעגעים? היכן אנו עובדים ואיזה נפח תופסת התעסוקה בחיינו? האם אנו מרוצים ממנה? מה עושה לנו ההגדרה 'עובד חיוני' בפרט כשאנו לא מוגדרים חיוניים? השעות המאתגרות הללו מחייבות אותנו להתכנס ולשוחח עם עצמנו והקרובים לנו ממש. כמו המצורעים גם אנחנו עתידים לשוב בתוך זמן מסוים ובאופן הדרגתי לחיים רגילים נורמטיביים, אך היציאה החוצה, הלבדיות, הניתוק ממרכז החיים, נקודת המבט החיצונית על עצמנו המתחייבת מן המצב, הדין, חשבון הנפש והסיכומים הם חלק מתהליך שהאדם חייב לעבור לעיתים, ובשגרה השוטפת אנו לא זוכים לחוות זאת. יוצא שהתורה לא רק מרחיקה ודוחה את המצורע, אלא היא בעצם גם מקרבת, ובעצם שולחת אותו, אל עצמו.
נראה כי תחילת ההתבוננות והעבודה הזו עיקרה בעין טובה ובגובה העיניים. עיקר עבודה זו היא בליבנו ולא רק בפינו. עיקרה של עבודה זו לראות "במעלות חברינו ולא בחסרונם" (כלשון ר' אלימלך מליז'נסק בתפילתו הידועה).
מאחלת לכולנו בריאות הנפש והגוף, שנזכה למנף את שעות הבידוד וההתכנסות להסתכל לליבנו פנימה, לפתח עין טובה, ושנצליח לראות במעלות משפחתינו, חברינו, שכנינו, ובכלל סביבתינו, ולא פחות חשוב שנדע לחבר בלשונינו. ושנצליח לממש את ההזדמנות לדייק את הוויז האישי של כל אחד מאתנו. אמכי"ר.
שבת שלום❤️
פורים- מה מגלה המגילה?
פורים- מה מגלה המגילה?
"משרד הבריאות פרסם את ההנחיות המלאות עבור מאות אלפי הישראלים ששבו מחו"ל בשבועיים האחרונים. מחלת הקורונה הגיעה בחודש האחרון לישראל, והשבוע הוחלט על שליחת כל הישראלים שחוזרים למדינה לבידוד ביתי במשך 14 ימים… " כך פורסם השבוע במעריב.
נגיף הקורונה הגיע בתחילת מרץ כבר למעל 100 מדינות ועורר בהלה עולמית .מוסיף הגלובס- "וירוס הקורונה פגש את הכלכלה העולמית ואת השווקים במצב טוב, מהטובים אי פעם… תחושת עושר ותיאבון צרכני מוגבר…" כעת, התגובה לקורונה גם עלולה ליצור משבר כלכלי עד מיתון עולמי.
זהו מצב שמעורר שאלות כמו- איך ניתן לצמצם את היקף המחלה? איך מתמודדים ומהם סימני המחלה? האם עובדים יפוצו על היעדרות מעבודה? וכיצד יש לנהוג במקרה של בידוד בית? ועוד ועוד.
לרבים מאתנו קרה וקורה שאנחנו מתכננים תכניות, והכל נראה ברור ולעיתים אף מרגש, ואז מגיעים כל אותם אירועים לא צפויים המגלגלים אותנו לכל מיני מקומות הכי לא מתוכננים; מן רגע כזה בחיים שצפה השאלה איפה אני נמצא, ואיך מתקדמים מפה? במגילה מסופר לנו כיצד מלכת אסתר חווה חוויה זו ובעוצמות, איך היא, יהודייה יתומה, התגלגלה לארמון המלך הנוכרי, אחשוורוש? וכיצד גורל עם ישראל לפתע בידיה?
בלבול עצום, והרצון שלנו להבין, לקבל הסבר, למצוא הגיון בשיגעון, והצורך המיידי להשתלט על המצב. סיפור מגילת אסתר התרחש לאחר חורבן בית ראשון, כשעם ישראל כבר לא זכה יותר לראות נסים, ועידן הנביאים גם כן כמעט ונעלם. הייתה זו תקופה של הסתר פנים. ותכלס כל אחד מאירועי המגילה נראה כטבעי בפני עצמו ונדמה שתוכנן בידי אדם-
1.) המלך השתכר והחליט לקרוא לאשתו שתופיע בפני אורחיו – לגיטימי.
2.) המלכה אשתו, ושתי, מסרבת להופיע לפניו, והוא כעצת חכמיו מענישה ומחליפה במלכה חדשה, אסתר המלכה – בהחלט יכול לקרות.
3.) המן מנסה להרוג את מרדכי תוך השגת רשותו של המלך – אפשרי.
4.) המלך סובל מנדודי שינה ונזכר בטובה ישנה שהוא חייב למרדכי – בהחלט יתכן.
העניין הוא שכל האירועים הללו מתרחשים בסמיכות זה לזה, חיבורם הוא "צירוף מקרים" ענק, ויחד הם יוצרים נס. כוח נסתר שמתגלה ברגע אחד. זוהי תקופה של "הסתר פנים", ובכל זאת יש יותר מדי "צירופי מקרים" שמתחברים זה לזה בפשטות רבה מדי. כשאנו נמצאים בעיצומו של מצב קשה, אנו רואים רק אפלה וחשים בלבול. לכן, המסר הייחודי של פורים הוא להבין שיש התערבות חיצונית, חזקה, כמו גם בחיינו ביומיומיים.
המילה "עולם" מלשון "העלם", "נעלם", מוסתר, חבוי. שמו של ה' אינו מופיע במגילה, אך לאחר שהכל כבר נאמר, נוכחותו מורגשת בכל מקום. בימים אלו, הוראות הבידוד הקפדניות, והדרישה לנתק מגע עם הסביבה הקרובה והרחוקה קוראים לכולנו להיות זהירים, ולקחת פסק זמן משמעותי מהשגרה העמוסה של כולנו. קוראים לנו להתפנות לבידוד, או לחילופין לעודד ולתמוך באלו שנאלצים להיות בבידוד, וזאת בצל אפשרות של חרדה וחשש מפני הנגיף המדבק. במילים אחרות, יש אומנם חיוב לבידוד אבל בפירוש קריאה בו זמנית למצוא את הדרך להתחבר ולחבר למרות ואף על פי האתגרים.
הדרך הטובה ביותר לצאת משגרת הלחץ היא התחדשות עצמית. כמה מאתנו מכניסים ללוז היומי שלנו מנוחה, התבודדות ורוגע, זמן משפחה, עיסוק בתחביבים וכו'. התבודדות חיצונית ופנימית מאפשרת לנו לנתח ולשפר את מעשינו, להבין מדוע אנו עושים את מה שאנו עושים דווקא כך ולא אחרת. התבוננות פנימית מאפשרת לנו להיות מודעים יותר להשלכות של הבחירות שלנו ולדייק אותם בהתאם. פינוי הזמן להתבוננות מאפשר לאלו שבבידוד ולסביבתם הדואגת לצורכיהם ללמוד מהחיים וליישם את מה שהרב נריה זצ"ל נהג לומר-
"אנשים כל כך מתאמצים להוסיף שנים לחיים שלהם במקום להוסיף חיים לשנים שלהם."
החוסר וודאות ובטח תחושת חוסר השליטה נוטים להציף אותנו בכעס ובתסכול. וכן, כנראה שאף פעם לא נדע או נבין באמת כיצד זה מצטרף לכל חלקי הפאזל של חיינו. האמונה, שהיא מעל הטבע, היא שנכנסת לחיינו בדיוק במקום שבו נגמרים ההסברים, היא זו שיכולה לתת לנו את הכוחות הנדרשים להמשיך הלאה ובכל העוצמה שבנו.
האמונה בהשגחה, והמעשים הטובים שלנו, כל מעשה טוב בין אדם לחברו- מילה טובה, מתן תשומת לב, עצם ראיית והרגשת האחר, יכולים לחזק אותנו כי בזכותם אנו יוצרים עולם טוב יותר. דווקא למרות ההתבודדות אנו מתאחדים ברצון המשותף למגר את הנגיף, ולסייע אחד לשנייה-
"(כח) וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל-דּוֹר וָדוֹר, מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה, מְדִינָה וּמְדִינָה, וְעִיר וָעִיר; וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם." (מגילת אסתר, פרק ט)
חג פורים שמח, בריא ובשורות טובות❤🎭