השבוע הפרשה התשיעית בספר שמות. פרשת כי תשא שפותחת בפסוק : (יב) "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם .." (שמות, ל) עם ישראל מקבל את פקודת ההתפקדות הראשונה שלו שמתבצעת ע"י נתינת מטבע של מחצית השקל. התורה אומרת לנו שהקב"ה רוצה שנמנה כל אדם ואדם, כי כל פרט חשוב. הכסף שנאסף נספר, ולאחר מכן נתרם למטרה לאומית – בניין המשכן.
בתחילה הפרשה עדיין עוסקת בנושאים הקשורים במשכן אוהל מועד, מחצית השקל, קטורת הסמים, בניית כיור רחצה לכוהנים, השֶמֶן למשיחת כלי המשכן, ואזהרה על שמירת השבת.
בהמשך מתואר כיצד עם ישראל מחכה למשה רבנו שירד מהר סיני, ולתחושתם משה רבינו מתעכב. היעדרותו הממושכת של משה מערערת את אמונתם, והם חוששים שמשה כבר לא ישוב. (א) "וַיַּרְא הָעָם, כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר; וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ–כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ." (שמות, פרק לב) לכן, בני ישראל יוצרים את עגל הזהב שישמש אותם לעבודת ה'.
הקב"ה מספר למשה על החטא של בני ישראל, ומאיים להשמידם. משה מתחנן לפני ה' ומגן על עם ישראל, אך כשהוא יורד אל העם עם לוחות הברית, הוא רואה את עגל הזהב והמחולות סביבו; משה משליך את הלוחות ושובר אותם, אחר כך הוא משמיד את עגל הזהב, ומצווה להרוג את עובדי העגל. משה מודיע לעם שעליו לשאת באחריות על מעשיו. שבט לוי הוא השבט היחיד שלא היה מעורב בחטא העגל. ה' נענה לבקשת משה וסולח לבני ישראל, ומשה עולה שוב אל ההר, וכותב שם את הלוחות השְנִיִים. הפרשה עוסקת בעיקרה בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.
זמנה של הפרשה הוא כשלושה חודשים, מרדת משה רבינו מהר סיני בפעם הראשונה – ט"ז תמוז – עד קבלת הלוחות השניים ביום כיפור – י' תשרי.
בפרשה מוזכרים גם דינים הקשורים בשלושת הרְגָלִים.