השבוע פרשת שופטים שהיא הפרשה החמישית בספר דברים. בפרשת שופטים אנו מוצאים מצוות וחוקים נוספים שבני ישראל מקבלים ממשה רבנו לפני כניסתם לארץ; חוקים שידריכו את חייהם בארץ.
נראה כי פרשת שופטים נוגעת בלב-ליבה של הזהות המוסרית של עם ישראל. בתוך מכלול החוקים וההנחיות המופיעים בה, מתבלט ערך אחד החוזר ונשנה: קדושת החיים וחשיבותם. התורה מציבה את חיי האדם כיסוד שאין לערער עליו, כקו אדום שאין לחצותו.
כך למשל, מצוות ערי המקלט מלמדת אותנו להבחין בין הרג בשוגג לרצח בזדון. האדם שהרג בשגגה זוכה למקלט שיגן עליו. יש כאן אמירה ברורה: גם כאשר התרחש אסון כבד, התורה מצווה לנהוג במידת הרחמים, ולמנוע מעגל נוסף של דמים.
בדומה לכך, דין עדים זוממים משקף אחריות כבדה כלפי חיי אדם. עדות שקר שמטרתה להמיט עונש מוות על חף מפשע איננה רק פגיעה באמת, אלא ניסיון ישיר לחסל חיים. התורה מגיבה בחומרה- "וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. (דברים יט, יט), כדי להרתיע ולשמור על כבוד החיים מפני עיוות הדין.
גם בהקשר של המלחמה, המקום שבו חיי אדם מונחים על כף המאזניים, התורה אינה מתעלמת מערכם. היא מצווה להציע שלום לפני פתיחת קרב, להעניק פטורים למי שחייו האישיים עדיין לא התממשו (מי שבנה בית ולא חנכו, נטע כרם ולא חללו, ארס אישה ולא נשאה). בטרם יציאה לקרב, הכהן ידבר באוזני הלוחמים ויחזק את ליבם. בראש הלוחמים יעמדו מפקדים שיפיחו בהם רוח קרב איתנה. התורה אף אוסרת השחתה מיותרת של הטבע- " כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה (דברים כ, יט)”. התורה מכוונת אותנו להבין שגם בעתות קשות, אין להתעלם מן הערך העליון של החיים והצמיחה.
ולבסוף- דיני המשפט והשופטים: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ." (דברים טז, כ). הצדק איננו רק ערך משפטי. הוא התנאי המוסרי לחיים עצמם. חברה שלא שואפת לצדק פוגעת בחיים, מחלישה את החוסן המוסרי שלה, ומביאה חלילה לפירוד וקרע.
ערך החיים במציאות הישראלית:
בימים אלו, פרשת שופטים מהדהדת ביתר שאת. אנו נמצאים כבר קרוב לשנתיים בתוך המלחמה הארורה שהחלה באוקטובר 2023. חיי האדם הפכו לשבריריים, כל יום מביא עימו כאב חדש: חטופים שעדיין לא שבו, משפחות, חברים ובכלל מדינה שלמה שממתינה לשובם, חיילים היוצאים לקרב, פצועים המתמודדים עם מסע שיקום ארוך, ומשפחות שכולות שמנסות לחיות עם חלל שנפער בנפשם.
דווקא עכשיו, התורה קוראת לנו לראות ולהטמיע: חיי האדם אינם הפקר. כל נשמה היא עולם ומלואו. לא ניתן להשלים עם אובדן נוסף, לא במלחמה מיותרת ולא בהזנחה פנימית. האחריות לחיים- של כל אחד ואחת, וגם של האומה- מוטלת עלינו כחברה וכפרטים.
ערי המקלט מלמדות אותנו שהמציאות מורכבת: לא כל טעות היא פשע, ולא כל אשמה מצדיקה נקמה. גם אנו כעם צריכים לשמור על מורכבות זו- לדעת להיאבק באויב מתוך עוצמה ונחישות, אך בו-בזמן להמשיך להוקיר את החיים, להגן על החיילים, ולפעול בכל כוחנו להשבת השבויים הביתה וחיזוק המשפחות שאיבדו את יקירהם ואלו הממתינות לשובם.
אלי שתיוי, אביו של עידן שנחטף, נרצח וגופתו מוחזקת בעזה, פתח את ליבו והתבטא בכאב נגד צורת המחאה ב"יום העצירה". "חסימות כבישים והשבתת המדינה לא יחזירו את החטופים," אמר, "זה רק מציק לאזרח הקטן."
מתוך עומק השבר האישי שלו, הוא שיתף גם את חששו מהדהוד קולות חמאס בתוך החברה הישראלית- קריאות להפיל את הממשלה ולדרוש עסקה שתכלול גם הקמת מדינה פלשתינית. "אני לא מסכים שמדינה פלשתינית תקום על הדם של הילד שלי," הדגיש.
מאחורי הדברים נשמעת זעקת אב שכול: בקשה שלא לאבד את המיקוד. לא להסיט את המאבק למחוזות פוליטיים, אלא להשאיר את הלב, המחשבה והכוח מרוכזים במשימה האחת- החזרת כל החטופים הביתה, כאן ועכשיו.
חודש אלול – מבט פנימה
השבת הקרובה היא כבר בתוך חודש אלול- זמן של חשבון נפש ותשובה. פרשת שופטים מלמדת אותנו שהחשבון הזה איננו רק בין אדם למקום, אלא גם בין אדם לחברו. האם אנחנו יודעים לכבד חיים גם כשהם שונים משלנו? האם אנו בוחרים בצדק, או מתפתים לקצרי-רוח של נקמה, כעס ושיפוטיות?
אלול מזמין אותנו למנות “שופטים ושוטרים” פנימיים- להציב לעצמנו גבולות, לבחון את מעשינו, לשמור על מחשבותינו. כמו ששופט נקרא לא לעוות משפט, כך גם אנחנו נקראים לא לעוות את התמונה הפנימית: לא לתת לייאוש, לציניות או לפחד להאפיל על האמת הפשוטה- שחיי האדם יקרים מכל.
לסיכום
מסביר הרב חגי לונדין,
"פרשת שופטים מלמדת אותנו לבנות חברה עם משפט ומלוכה, חברה שמונהגת בידי גורמים אחראיים ומתנהלת בצדק… הפרשה פונה גם אלינו, אל כל אחד ואחת מאתנו, היושב בשער ההחלטות והבחירות על עצמו. עלינו לפסוק ולהכריע, לפעול ולהלחם. לא להתפתות אחר קוסמים וחוזים שיבטיחו את עתידנו, ולא לתלות את האשמה והאחריות בגורמים חיצוניים…"
אכן, פרשת שופטים מציבה בפנינו מראה ברורה: חברה נמדדת ביכולת שלה להגן על חיי אנשיה ולהוקיר אותם. בין אם באמצעות משפט צדק, כללי מלחמה או מניעת נקמה- המסר אחד הוא: חיי אדם אינם הפקר.
במציאות הישראלית של ימינו, המסר הזה בוער מתמיד. האחריות לשמירה על החיים- של החטופים, הלוחמים, הפצועים והמשפחות שנושאות את כאב המלחמה- מונחת על כתפינו כולנו.
חודש אלול מזמין אותנו להפנות מבט פנימה, לשוב ליסודות של צדק, רגישות ואנושיות, ולבחור בחיים כדי שנוכל יחד לעצב עתיד משותף של חוסן, תקווה ומשמעות.
שבת של שלום
לרפואתו המלאה של אילן בן חנה, חבר יקר.
לרפואתו המלאה של הרב מרדכי בן שרה מאשה שליט"א.
לעילוי נשמתו של הרב היקר והאהוב מיכאל מיוסט בן אסתר בינה. יהי זכרו ברוך.
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר ממש במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון ❤️
