תגית: פנוייפ

 

אני קוראת את הפרשה ומגיעה לפסוק הבא – " (ט) וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." (שמות פרק ו') משה מדבר אל העם, אך הם עייפים, ומקוצר רוח ועבודה קשה הם לא פנויים להקשיב לו.

מיד נדדתי עם המחשבות כמה מובן ומוכר, אני נוסעת עם ילדי ברכב והם משתפים בחוויות, תכניות, אפילו התלבטויות… ואני לצערי לא פעם לא שם! מחשבותיי נודדות לרשימת הצ'ק ליסט, אילו עוד מחויבויות נותרו לי והאם אני עומדת בזמנים…האם אני אספיק? כל ביפ בטלפון מקפיץ אותי ושולח אותי לבדוק מה העדכון, והאם התווספה משימה נוספת לרשימה? בכלל, המכשיר הקטן הזה שמאחסן למעשה את חיינו בו, הודעות, מיילים, מספרי טלפון, הקלטות, תאריכים ופגישות אבוי לנו כשמתקלקל, נשבר ואו חלילה אבד שלא נדע, נשמע מוכר? ליחידי הסגולה שבינינו שהסיטואציה הזו זרה להם, אשריכם, אבל נראה לי שאתם במיעוט.

כולנו שקועים בשעבוד השוטף שלנו, מי יותר מי פחות, ועם הקידמה לעניות דעתי השעבוד גדל, מערכת הציפיות גדלה, ההתפתחות והשפע מאפשרים לנו לתת מענה מהיר ויעיל יותר אך יחד עם זאת כובל אותנו לעוד משימות, אטרקציות, ורצון להישאר בעניינים-כביכול מחוברים ומעודכנים! לכן, רבים מאתנו מתקשים להיות פנויים פיזית, רגשית, מנטלית ובאמת להיות קשובים לדברי אחרים (משה רבינו, ילדינו, הורינו, חבירנו…וכ'ו) אנו בקושי פנויים להקשיב לעצמנו.

משה מילא את בקשתו של ה' ודיבר לבני ישראל, היה לו עדכון משמח, קץ לעבדות והשיבה לארץ ישראל, אבל העם שהיה מוטרד, ומותש-  לא היה פנוי להקשיב. פירוש אור החיים מאיר היבט אחר בהקשר זה. "בני ישראל לא הוכרעו רק על ידי צער העבודה לבדו, אלא גם בשל העומס הנפשי. ייתכן כי מה שדרוש הוא לפנות לבני ישראל בדברים, אך לא בדברים של שינוי חברתי אלא בדברי תורה שנועדו להרחבת דעת. ייתכן כי הצעד הנכון היה "לשים בצד" את חזון השינוי ולפנות לבני ישראל מהמקום שבו הם נמצאים." על מנת שתהא הקשבה על משה לדחוק הצדה את המטרות שבשמן הוא פועל ולהתפנות להכלה ומתן מענה לצרכים של בני ישראל. הרצון למלא את שליחותו התנגש עם הצורך בהכלה ומתן מענה לצרכים של העם.

טרדות יום כמו, רעב, עייפות, ייאוש, רשימת מטלות, יעדים וכו' גורמים לנו להתרכז בעיקר בהם, ומסיחים את דעתנו ומחשבותינו. הם מצמצמים לנו את היכולת להיות קשובים ומחוברים להווה, להיות כאן ועכשיו. מצד שני, כשאנו נחושים להעביר את המסר לאחרים האם אנו רגישים ומבחינים במצבים הללו ומכילים אותם גם כשאנו ממוקדים במסר שאנו מבקשים להעביר? לעיתים אנו נוטים להיות "נעולים" על מסר או על מטרה, ואיננו פנויים לראות את מי שעומד מולנו: מצוקות, השקפות עולם, צרכים ועוד. מה שנקרא חומר למחשבה!

 אז למה אתם מתחברים?

• "יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות; הנאמן לעצמיותו – בן חורין הוא, ומי שכל חייו הם רק במה שטוב ויפה בעיני אחרים – הוא עבד"- הרב קוק
• "מעולם לא פגשתי אדם שהיה רוצה להיות עבד." ~ אברהם לינקולן
• "כשם שאינני רוצה להיות עבד, כך אינני רוצה להיות אדון" ~ אברהם לינקולן
• "מוטב חירות דלת בשר מאשר עבדות שמנה" ~ תומאס פולר
• "הכסף מייצג צורה חדשה של עבדות במקומה של העבדות העתיקה." ~ לב טולסטוי
• "בתקופתנו העבדות הגיעה לשיאה בצורת שכר עבודה." ~ ג'ורג' ברנרד שו
• "ההרגל הוא הסיבה הראשונה לעבדות מרצון." ~ אטיין דה לה בואטי
• "כאשר אני מתבונן בהיסטוריה, אני רואה שעות של חירות ומאות שנים של עבדות." ~ מיוחס לז'וזף ז'ובר
• "אין בנמצא צרה גדולה יותר מאשר העבדות." ~ סופוקלס"מי שמחפש עריץ, הופך לעבד." ~ סופוקלס
• "עבד בגופו, חופשי ברוחו." ~ סופוקלס
• "אלה הכופרים בזכותם של אחרים לחירות אינם ראויים לה בעצמם." ~ אברהם לינקולן
• "ברגע שבו העבד מחליט שלא ימשיך להיות עבד, הוא משתחרר מכבליו." ~ מהטמה גנדי
• "העבדות איננה מחזיקה אלא במעטים, אך רבים מחזיקים בה." ~ סנקה
• מי לעולם לא יוכל להקרא בן-חורין? זה המשמש כעבד לתשוקותיו. – אפיקטטוס
• "כל מקצוע שאיננו גורם לשכוח את העבודה, הוא עבדות." ~ אנרי ז'נסון