בהמשך למעמד הר סיני ומתן תורה הפרשה פותחת- " (א) וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם." (שמות כ"ב)
מסביר רש"י 'וְ-אֵלֶּה'- "מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני." הרב זלמן ברוך מסביר- "…המשפטים הללו הם עיקרה של תורה. סדר המשפט בישראל הוא מיסוד התורה. עניינה של התורה הוא שיהיה משפט בישראל על פי חוקיה…"
כלומר, המצוות שאנו מקיימים בחיים השוטפים, חיי היום יום, מלמדים אותנו שעשרת הדיברות ניתנו בהר סיני וגם פירוט המצוות של פרשת משפטים ניתן בהר סיני, והם עיקרה של תורה. המציאות הטבעית והאנושית קוראת לנו לברר ולפרוט כיצד עלינו לנהל את חיינו בשגרה, תוך הטמעת מוסר ועבודת מידות. מיד לאחר המשפטים, החוקים, והמצוות, מתוארת לנו שוב, בסוף הפרשה, עלייתו של משה להר סיני. במילים אחרות, חיי הרוח ביום-יום מבקשים מאתנו גם לעלות לעיתים לפסגת ההר, לשאוף לנשום אויר של חוויה רוחנית, רגע לפני שאנו יורדים שוב אל מישור החיים הארצי והחומרי.
מוסיף הרב זלמן- "עוד אומר רש"י, "'אשר תשים לפניהם' – … לא נאמר כאן 'אשר תלמדם' אלא 'אשר תשים' – "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם". צריך ללמד את התורה בצורה מלאה, מושלמת, כל דבר בטעמו. לא רק לשנות פעמיים-שלוש עד שידעו את הדברים כלשונם, אלא שיבינו את טעמיהם."
התורה פונה אל הדיין, השופט ובכלל אל כלל עם ישראל באותה הלשון ובאותו נוסח ציווים, כמו שמבהיר הרב יובל שרלו-
"אין חלוקת מעמדות בפני החוק- חוקי התורה מנוסחים בלשון שווה ואחידה לכול: "מכה איש ומת מות יומת", "וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת", וכו'. כל מי שרוצח אדם אחר או גונב רכוש לאדם אחר – נענש. אין זה משנה אם הרוצח או הגנב הוא בן מעמד כזה או אחר, וגם אין זה משנה מה מעמדו של הנרצח או הנגנב – תורה אחת ודין אחד לכולם"
נראה שמטרת ניסוח סגנון זה נועדה בכדי להעביר לכל איש מישראל את תחושת האחריות לניהולה התקין של מערכת המשפט כי גם כל אחד ואחת מאתנו מחויב לנהוג על פי הציוויים המתייחסים לדיינים/שופטים. במילים אחרות, יש פה קריאה מפורשת ללקיחת אחריות אישית בהנהגת דרך ארץ ומשפט צדק. התורה מייחדת ציוויים ואיסורים בכדי להגן על החלשים, ובהם גר, אלמנה, יתום, עני, דל ואביון. היחס המיוחד לחלשים נדרש כחלק מהאחריות הקולקטיבית שיש לכל אחד ואחת מאתנו, הצורך לגלות איכפתיות, להבחין בחסר של האחר, ולסייע במידת הצורך, זה המוסר האלוקי. יחד עם זאת מצוות אלו מלמדות אותנו יסוד הלכתי פשוט וברור- האדם אחראי. הוא אחראי לשורו ולחמורו שלא יזיקו, הוא אחראי לאש היוצאת מתוך שדהו; הוא אחראי לבהמותיו שלא תנגחנה; ובעיקר – הוא אחראי למעשיו שלו עצמו. זהו העיקרון היסודי של ההלכה. המשפטים פותחים בדיני עבד עברי, ולא בכדי, כעבדים שהיינו אנו בעצמנו במצרים, 210 שנים. מדובר ברגישות חברתית המצריכה מאיתנו כוחות נפש גדולים של עבודת מידות. הכי טבעי לכעוס ולמהר לסגור חשבון עם מי שגונב מאתנו את רכושנו. התסכול, והנקמנות הם רגשות טבעיים המתעוררים בנו כשאנו מרגישים שנעשה לנו עוול. לכן, התורה מקדימה ואומרת לנו- "ואלה המשפטים שעלינו לשים לפנינו, כלומר, מסביר לנו המחנך אלכס גליקסברג- "התורה מבקשת מאתנו עבודה כפולה ומשולשת על מידותינו: אחת – לסלוח לגנב, שנית – להעסיק אותו כפועל על חשבון ערך הגניבה, שלישית – להעניק לו בסיום עבודתו זכויות סוציאליות… כשאדם עומד במשימה המשולשת הנובעת מדיני עבד עברי, הוא בעל חוסן נפשי עצום. הוא מסוגל להתמודד עם רגש הנקמנות ונטירת שנאה, ולמרות העבר הוא מודע למצוקה של הזולת שפגע בו… המציאות החברתית של עבד עברי מבוססת על שיקומו של הגנב. מעין סוג של "עבודות שירות" לטובת הנגזל. במקרה זה לא מרחיקים אותו מהחברה (בניגוד להרחקת רוצח לעיר מקלט). מבחינה זו, דיני עבד עברי מבטאים נאמנה סוג של סבלנות וסובלנות אישית וציבורית." האדם שגנב, עשק וכד' מחויב לתת את הדין על מעשיו, ועם זאת המענה החברתי הוא 'משפחה אומנת' ומשקמת לאותו בעל חוב. זוהי יצירת מציאות של ערבות הדדית, ובניית בסיס איתן לחברה בריאה ויציבה באמצעות בניית יחסים בינאישיים תקינים המבוססים על צדק ומוסר בתחום הממוני ובתחום הערכי- רגשי.
אחריות משמעותה נכונות לוותר על האגו האישי למען מטרה אנושית, מוסרית וערכית, והיא פיתוח הרגש לזולת וצרכיו מתוך עבודת מידות אישית. התורה כולה נלמדת בכלל ופרט. כך גם ניתנה התורה, עשרת הדברות הם – הכלל, ופרשת משפטים נועדה לפרט את אותם העשרה הכללים היסודיים.
חברה מתוקנת חייבת להתבסס תחילה על החוקים ה"אזרחיים" שבין האדם לזולתו במטרה ליצור מערכת משפטית ראויה ומכבדת. רק על בסיס שכזה יכול האדם לשאוף לרמות מוסריות גבוהות יותר, ולפגוש את הנקודה האלוקית שבו. הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל מסכם- "היהדות כוללת אמונה ומעשה…"נעשה ונשמע", בהתבארו כ"נעשה ונבין", פירושו: נעשה כולנו באותה דרך, אך נבין כל אחד בדרכו. אני מאמין שהמעשה מאחד אותנו, ומותיר לנו מרחב למצוא איש איש את דרכו לאמונה."
שבת שלום❤️
לרפואתה השלמה של מזל בת עליזה בתוך שאר חולי ישראל.