לכולנו יש עליות וירידות בחיים, וזה כולל גם רגעים של משברים. לעיתים נדמה לנו שהדרך נשמטת מתחת רגלנו, שכל מה שעבדנו עליו, כל מה שהאמנו בו, נשבר ומתמוסס. בפרשת כי תשא משה רבנו ועם ישראל עוברים משבר כזה. רגע אחד לאחר המעמד הרוחני הגדול בהר סיני, קבלת עשרת הדיברות, עם ישראל נופל עמוק אל התהום של חטא העגל. עם שלם שהגיע לאחדות עם האלוקות, מעמד רוחני כה גבוה, ואז נופל לתהום של עבודה זרה. כיצד אפשר ליפול ככה? והכי חשוב, איך אפשר לקום?
חני וינרוט ז"ל בספרה "שבת שלום חני" כותבת על פרשת כי תשא-
"משה יורד מהשמיים ורואה את המצב שעם ישראל עובדים עבודה זרה. מרוב צער משה שובר את הלוחות אבל לא עובר זמן רב עד שהמעשה נסלח ועם ישראל מקבלים לוחות חדשים. איך אפשר לסלוח ולעבור הלאה מהר כל כך? מסתבר שאפשר.
המציאות של הקיום הזה היא מציאות דינאמית. אני יכולה להתחיל את היום בעצבות ולסיים אותו בשמחה, אני יכולה להיות טובה לכולם ואז להתהפך להיות מגעילה, אך אלוקים יודע שככה הוא ברא אותנו ולכן הוא ממהר לסלוח ולתת לנו לוחות חדשים אבל יש לו ציפייה מאיתנו, שנשמור את שברי הלוחות ונישא אותם איתנו. עם ישראל הלכו לכל מקום עם הלוחות השבורים והשלמים וזה כדי שיזכרו תמיד באיזה קלות נופלים ושייזהרו מנפילות רוחניות להבא.
מה הם הלוחות השבורים שלנו? איפה נפלנו? איפה אנחנו עלולים למעוד שוב? אצלי הלוחות השבורים הם הפחדים שמשתקים ואני נושאת אותם על לוח ליבי, מזכירה לעצמי מה הפסדתי בגללם, כמה כוח הם גזלו ממני, כמה חיים הם שדדו ממני. ומה שמנחם אותי זה שכמה שאני אנושית וטועה, ככה אלוקים הוא גדול וסולח.
אני מתפללת שהלוחות השלמים והשבורים גם יחד ינחו אותנו בבחירות שלנו וילוו את צעדנו." אמכי"ר.
שבת מבורכת ורגועה💐