פרשת כי תבוא- תודה!

 

בפרשה השבוע יש תוכחה משמעותית אך היא בכדי לעורר אותנו שנבחן ונבדוק מה יש לנו, מה צריך ומה אין, שנעשה חשבון נפש והתבוננות לקראת היום הגדול, יום הדין. אבל שימו לב, הפרשה פותחת במצוות הביכורים, לא בתוכחה- מה שנקרא הכנה ממשית לקראת ראש השנה פתיחה בהודיה. הפרשה קוראת לנו לראות ולשים לב שיש לנו גם על מה להוקיר. מסביר הרב דוד אגמון- "ישנה נטיה לאדם שכאשר הוא עושה חשבון נפש ורואה רק את החסרונות, הוא עלול ליפול לייאוש. לכן הפרשה מזכירה לנו את שני העניינים, כשיש חסרונות ואין פירות צריך גם לזכור לראות את חצי הכוס המלאה, להודות ולהלל על כל מה שכן יש. כך גם ההכנה לראש השנה צריכה להתנהל בדרך מאוזנת." זו משמעותה של מצות הביכורים שמופיעה בתחילת פרשתנו, החקלאי שהביא מתנובת שדהו היה קורא נוסח קצר, שעיקרו קורות עם ישראל ותודה על ברכת ה'.

ביהדות, מודה אני היא תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם תחילת היום בהשכמת הבוקר: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃" דברים אלו מלווים אותנו כל היום, הכרת הטוב זו מידה חשובה ביותר לאדם, ומי שלא רואה את הטובה, לרוב יהיה אדם פסימי. לעניות דעתי, ההודיה היא חובה מוסרית והבעת אנושית בסיסית, אך מסיבות שונות אנו לא תמיד נותנים את הדעת להביע בפינו את ההוקרה שאנו חשים למרות שנהיה מוכנים להשיב טובה לזולת לא בהכרח נזכור להביע אותה גם מילולית.לקופאית בחנות, לפקידה בבנק, למוכר ביריד, למורה בכיתה וכו' לכולם מגיעה ”תודה רבה“ בהארת פנים ובהערכה כי אפילו שזוהי עבודתם והם משולמים עבורה, זה לא מוריד או מעלה מחשיבות הטובה שנעשתה עבורנו.

ובל נשכח את מקורה של המילה יהודי. בשם יהודי מצויה המהות שלנו. המהות שלנו זו הכרת הטוב. אנחנו לומדים את זה מיהודה שהרי לאה אימנו קראה את שמו יהודה מלשון הודיה לה'.

רבי ירוחם ליבוביץ מסכם- "רבות נכתב על המילה הפשוטה -’תודה‘. אמירת התודה בצורתה הראויה – בהכרת טובה עמוקה ואמיתית, עם חיוך על הפנים – גורמת טוב גם לאומרה וגם לשומעיה. לו נתכוון גם במסגרת עבודתנו לגמול חסד, ולאלו שגומלים עמנו חסד נוקיר תודה בפה מלא – והיה זה שכרנו. פתגם רווח בעולם גורס: ”עם חסד – לא קונים במכולת“. ואנו נאמר: אולי לא קונים עם חסד, אבל בהחלט מוכרים איתו…"

בסוף היום, המטרה שלנו, לנתק את עצמנו מתוך ההסתכלות של הדברים המובנים מאליהם ולהתחיל, בצורה מודעת, לפתח חשיבה שיוצאת מתוך נקודת הנחה שאף אחד לא חייב לנו כלום. ברגע שנצליח להיות מודעים כלפי כל דבר שעושים למעננו, גם נתחיל להגיב לו על ידי הכרת תודה כנה.

מחקרים רבים מראים כי לאנשים אסירי תודה יש תחושת רווחה גדולה יותר בחיים ובריאות נפשית מוגברת- הם חווים יותר שמחה, שביעות רצון מחייהם ומהקשרים החברתיים שלהם, התפתחות אישית, תחושת ייעוד בחיים וקבלה עצמית, הם אפילו ישנים טוב יותר וחווים פחות דכאון ולחץ.

בקיצור, אל תמתינו, כבר עכשיו זו הזדמנות להבחין, לראות ולהכיר בברכות המדהימות שיש לנו בחיינו. שנזכה לקראת השנה החדשה להוקיר על כל הטוב שיש לנו, ולעשות זאת בשמחה ומהלב, אמכי"ר.

שבת מבורכת

השיעור מוקדש לרפואתם המלאה והשלמה של מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רחל בת לאה, רבקה בת תמרה, פרידה כהן בת יטי, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, חיים בן בלומה, רינה בת יהודית, ומיזנה בת מסעודה בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה, ולשלומם וביטחונם המלא של כל תושבי הדרום ורצועת עזה שנאלצים להיות בקו הספיגה תקופה כה ארוכה וממושכת.

שבועות- אחדות לא אחידות

חג שבועות הוא ביטוי לכוחה של אחדות, כאיש אחד בלב אחד, רגע לפני שמקבלים את השבת … ואת חג השבועות, אני רוצה לשתף אתכן מה זו אחדות וארץ ישראל היפה- אמש קיבלתי הודעה מחברה שמנהלת גן ויצו בדרום נתניה וזו לשונה-
"…יש לי אם חד הורית שביתה נשרף… יש לה 3 ילדים, 3,6,ו-11 זקוקה להרבה דברים …."
ללא שהיות מיותרות הפצתי מיד לחברות, וחברתי אורלי מיהרה ופרסמה בפייסבוק את ההודעה. בהמשך, עוד באותו יום, קיבלתי את ההודעה הבאה- …" המשפחה מסודרת עם בגדים, מגבות, שמיכות, מצעים… קניות לשבת ולחג ושוברי קניה…" חברה של אורלי, שרונה, שהיא מאמנת ג'ודו, גייסה את כל ההורים! מרגש ומחמם (ולא בגלל מזג האויר היום😉)  את ה-❤ לדעת ולחוות אהבת חינם, רגש לזולת ואכפתיות, הידיעה שאנחנו לא לבד!
בהשראת גיסתי היקרה, טובי, הקטע הבא-
מתן-תורה לא היה אירוע רוחני. הוא היה אירוע של חיבור הרוחניות והקדושה האלוקית עם החומריות המציאותית של העולם. לכן, ההתכוננות אליו צריכה להיות בצורה של עשייה ממשית, כשהגוף הגשמי פועל לפי הנחיות רוחניות שהוא מקבל מהנשמה.
במילים אחרות, הקירבה להר סיני יצרה אצל עם ישראל מציאות נפשית ופיזית של התכוננות לקראת קבלת התורה שלולא ההכנה הפיזית והנפשית שלנו, של עם ישראל, לא היינו יכולים לקבל את התורה  מכל הלב ובעוצמה הרוחנית שלה נזקקנו כולנו.
הקירבה להר סיני היא ביטוי לצורך של כל אחת ואחד מאתנו להיות כלי שיכיל, חום, אהבה, גבולות, סמכות, דרך ארץ ותורה. כולנו זקוקים לקירבה הזו הבסיסית שתאפשר לנו לקבל את התורה ופנימיותה באהבה וביראה הנדרשים בכדי להתפתח, לצמוח, ולפתח את הרגש לזולת, ולראות את האחר כך שיחד נוכל לבנות חברה בריאה, תומכת המסייעת לכל אחת ואחד לממש את ייעודם ושליחותם בעולם. כהורים וכמחנכים עלינו לזכור שיש לנו את הזכות שמגיעה יחד עם החובה להקנות את הכלים הנדרשים ליצור ולפתח לדור הצעיר את היכולת לקרבה מלאה שיזכה להכיל ולקבל את התורה ושפע האהבה…  שידע שהוא ראוי!
חג שמח😍
עשי בי קירבה / חלי ראובן
עשי קירבה בליבי
אמא
שלא אצטרך אחר כך
חיים שלמים
לחפש אותה
בלב של אחרים,
עשי בי קירבה שלמה
אמא
שלא אלמד בטעות
שמגיעים לי רק פירורי אהבה
ושנים ארוכות
אהלך מפירור לפירור,
רעבה כל כך להרגיש
ושבעה כל כך מלא להצליח,
עשי קירבה בחום גופי
שאדע אחר כך
כל ימיי
לחבק חזק
בלי רווחים של פחד,
שאדע
כל חיי
שאני ראויה
כל כך ראויה

פסח- רגע לפני ליל הסדר

הערב נשב ליד שולחן הסדר, ה-חגיגה ה-גדולה של השנה, מתכונים ומאכלים ייחודיים, סידור ועריכה מיוחדת של השולחן, כלים מחודשים, דרוכים ומוכנים ל- מפגש המשפחתי והחברי ה-חגיגי של השנה. מה שנקרא ביטוי ממשי להעברת המסורת והמורשת לדור הבא. הכנות רבות, ממש התכוננות והשקעות בכיצד השנה נעביר את הסדר, מה המסרים והסיפורים שאנו רוצים להדגיש ולבטא במהלך הסדר וכו'…. אבל לפחות מהניסיון האישי שלי כשמתחיל הסדר יש שיבושים, הסחות דעת של ילדים, רעש, איבוד סובלנות של מבוגרים וילדים גם יחד, חלק אפילו משתעממים והרעב מתחיל להשמיע קולות…. בשורה התחתונה, לא מממשים את אותה ציפייה גדולה שפיתחנו לליל הסדר🤓 והשאלה איך הופכים את אירוע ליל הסדר השנה לאירוע כייפי ומהנה, ואכן מממשים את העברת המורשת, ערכים, ומסורת לדור הבא ומחזקים את כולנו. הרב שניאור אשכנזי הטיב לתאר את חג הפסח- מסיבת יום הולדת של העם היהודי, במצרים נולד עם חדש, עם ישראל, עם שיצא מעבדות לחרות בכדי לקבל את התורה לאחר שהות של 210 שנים במצרים. היום שבו התחלנו את דרכנו כעם, ההתחלה של הכל.
כמו כל תהליך בריא ונכון כך גם ליל הסדר- ממושך, לילה ארוך, מצריך סבלנות ויצירתיות, לצאת מהקופסה. לוודא שלא הגענו מורעבים לליל הסדר, לבחון כיצד אנו מספרים את הסיפורים, שרים שירים, מוסיפים הסברים קלילים ואקטואליים, משחקים ומפעילים את המשתתפים במהלך הערב:-) והכי חשוב שואלים שאלות- כולם שואלים שאלות!!! שאלות מעוררות את המחשבה, מכניסות חיות והכי חשוב מחברות. שאלות הקשורות ישירות בהגדה יכולות להיות גם שאלות אקטואליות והכי רלוונטיות להיום. למשל,
• מה נשתנה הלילה הזה עבורי מכל הלילות? איזה שינוי/חידוש/הרגל אני מאמצת השנה?
• מה מצרים (מלשון מיצרים, קשיים, אתגרים וכו') עבורי ( עבור כל אחד ואחת מהמשתתפים בסדר) היום?
• מה זו חירות עבורי ? לאיזו חירות אני יוצאת השנה ( חברתית, פיזית, רוחנית מנטלית וכו׳)?
חכמינו אמרו- "פה סח", "והגדת לבנך…" , ה-חג שבו סחים, מגידים, מהורה לילד/ה ומנחילים את העבר. זמן ומקום הם מרחבים וצירים שבהם נעה הזהות של כולנו במסע החיים. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", זו אותה תחושה כשאנו מנסים לברר לעצמנו את זהותנו, ולחפש אותה בין הזמן למקום. פסח מזכיר לנו את חשיבות הדיבור, השיתוף, האמונה וההוקרה שלנו, ממש תיקון הדיבור. "וכל המרבה לספר את סיפור יציאת מצריים הרי זה משובח", היכולת לדבר בחופשיות וללא פחד להביע את דעתנו זו חירות. סוג הדיבור שלי מבהיר האם זהו דיבור של בן חורין או עבד.
סיפור יציאת מצרים מלמד כי היציאה משעבוד לחירות היה תהליך הכרחי להתהוותו של העם היהודי. חירות רוחנית מתייחסת לשחרור משעבוד לחומר, למאוויים ולמרדף אחר העונג, וכפי שאמר הרב קוק "יש בן חורין שרוחו רוח של עבד, ויש עבד שרוחו מלאה חירות…" חשוב שנכיר ונבחין למה אנו משועבדים, ממה כדאי להשתחרר כדי שנוכל להתפתח, להתקדם ולצמוח.
חירות היא גם ההתמקדות באחר, "הא לחמא עניא די אכלו …" המצה היא לחם עוני שאכלו אבותינו… כך פותחת ההגדה, כשאני מתגבר על האגואיזם שלי, לא משועבד לתאוות, והמאוויים שלי, אלא רואה את האחר, זו חירות. אני שם את הזולת במרכז. המסע שלנו כעם הוא שלימד אותנו את חשיבות הצדקה והחסד ופיתוח הרגש לאחר.
אין מתאים יותר מחג זה כדי לשאול את עצמנו: האם אנו אכן בני-חורין? האם אנו מתנהגים כרצוננו, או רצים אחרי האופנה והפרסומות האחרונות? האם חיינו נקבעים לפי נורמות מוסריות, או לפי נורמות חברתיות? וכו׳
חג הפסח הוא הזדמנות נפלאה לצאת ל"חופש הגדול". חופש בו נהיה, סוף-סוף, אנו עצמנו.

ואסיים עם הגדרה לחירות של ליאורה ציון-תאיר,
"- מי לא רוצה להיות בת חורין? להשתחרר מהעבר, מהסביבה שחוסמת אותי, מהמחשבות שמגבילות אותי, מהתאוות ומחוסר הביטחון שלי… אנחנו חושבות שחירות היא זכות, פריבילגיה ומחכות שהמחשבות שחוסמות אותנו ייעלמו ושהסובבים אותנו יעניקו לנו את החירות הנכספת.
לאחר שעם ישראל יצא ממצרים הקב"ה הוביל אותו במדבר, אל עבר הארץ המובטחת. אני חושבת שאפשר לראות בהליכה דווקא במדבר ובשממה רמז למסירות נפש הנדרשת כדי לבחור ולהפוך לבני חורין באמת לאחר עבדות של 210 שנים.
ואני שואלת את עצמי האם אני מוכנה לצאת מהמצרים שלי , ולחצות את המדבר שלי."

שנזכה הפסח הזה לצאת לחירות, להתגמש עם התכניות שלנו לליל הסדר ולהתחבר לחברים, למשפחה ולמי שאנחנו. שיהיה לכולנו ליל סדר מהנה, מעשיר ומחזק. אמכי"ר.

יום הולדת וחג פסח שמח❤