השבוע חגגנו את פורים וקראנו את מגילת אסתר. תקופת הסתר פנים, ללא נביאים או גילויים ישירים של ה' וכך זה בעצם גם בימינו.
מסביר הרב אמנון דוקוב-
"…רק 40 יום חלפו מאז אמר הקול "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" וכבר הכול כאילו נשכח. נראה אם כך שמעשה העגל בא ללמד אותנו משהו חשוב על החיסרון הגדול של ההתגלות – בסופו של דבר היא באה לאדם מן החוץ. בעוצמה שלה היא אמנם משאירה אותו ללא מילים, והוא לא יכול לסרב לה, אבל היא לא צמחה מתוכו.
בסופו של יום ההתגלות תחלוף, ואז הכוחות הפנימיים של האדם יתעוררו מחדש ויתחילו להתקומם ולדרוש ממנו לחזור אל הרגליו הישנים. ככל שיעבור הזמן הזיכרון הטרי של ההתגלות ילך ויתעמעם, ילך ויתארגן מחדש על ידי הזיכרון הפעיל, יקבל פרשנויות חדשות, שמבקשות ליישב אותו עם תמונת העולם הרגילה והמקובלת.
חטא העגל מלמד מדוע אין טעם להפוך את ההתגלות לאירוע חוזר. התגלות יכולה להיות אירוע מכונן, בסיס להתחיל ממנו. אבל אחר כך חייב לבוא תהליך ארוך של צמיחה שבו האדם יעבור שינוי פנימי ויגלה את הא-לוהי מתוך עצמו."
המסר די ברור, 'ההסתר פנים' בניגוד ל'התגלות' הוא בעצם המרחב שמאפשר לנו את הבחירה, ההשתדלות, ההתפתחות והצמיחה שלנו.
למעשה, השינוי הפנימי נובע מתוך חדרי המשכן, הקודש, וקודש הקודשים, שהם חדרי הלב הכי פנימיים שלנו, אומרת מרלין וניג, סופרת ומשוררת, "הקודש הוא פנייה ישירה שלנו אל ה' באמצעות הפעולות שלנו… היכולת שלנו לעבד תהליכים ולהניע אותם הלאה טמונה בתחושת השייכות, בהיותנו חלק, ובמחויבות שלנו לכל אלו". במילים אחרות, הטמעת העבודה הפנימית שלנו כרוכה גם בתחושת השייכות שלנו לכלל, וכן, זה כולל אהבת חינם.
בנוסף לעבודה הפנימית, בפרשה השבוע קוראים לנו לברר את האיזונים בחיינו, שאלת היחס בין הרוח לחומר, האם לנו יש פסלים או תמונות בחיינו או כל עבודה זרה אחרת (המחשב, הטלויזיה, הטלפון, הכסף וכו')?
החומרים- זהב, אבן, כסף, נחושת וכו' שנאספו להכנת כלי המשכן וגם להכנת עגל הזהב, יכולים לעלות מעלה למקום רוחני גבוה ולקדש את אותם חומרים, כמו כלי המשכן, מה שנקרא "קידוש החומר", או פשוט להשאיר אותם מטה, גשמיים, בצורה של עגל ללא כל רוחניות. תכלס, לעולם, החומר כשלעצמו אין לו משמעות אלא אם הוא משרת ערכים רוחניים.
שנזכה לקדש את החומר בחיינו, ולגלות את האלוקות שבתוכנו. אמכי"ר.
שבת בריאה ומבורכת💞