השבוע בפרשת קורח, החמישית בספר במדבר, אנו פוגשים את אחת המחלוקות הקשות בתולדות עם ישראל: מרד קורח ועדתו נגד משה ואהרן. זו לא הייתה מחלוקת עניינית או בירור רעיוני- אלא מאבק מונע מכעס, קנאה ותאוות כוח. חז"ל מבהירים:
"איזו מחלוקת לשם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמיים? זו מחלוקת קורח ועדתו." (אבות ה', יז)
במרכז פרשתנו מתואר מאבק על הנהגת עם ישראל, ומתוארת המחלוקת שעורר קרח על הנהגת משה רבנו ועל תפקידו של אהרון ככהן גדול. מחלוקת שהביאה לקבוצות שונות לחבור יחד ולנסות ולהדיח את משה מהנהגת העם ולתפוס את השלטון תחתיו.
לשלוש קבוצות השתייכו משתתפי המרד:
• מנהיג המרד, בן לשבט לוי – קרח, בן דודם של משה ואהרון, שגם הוא היה נכדו של לוי וראה את עצמו מתאים לתפקיד הכהן הגדול.
• ממנהיגי שבט ראובן – דתן, אבירם ואון בן פלת, שע"פ המדרש ניצל בזכות אשתו מגורלם הנורא של קורח, עדתו ותומכיו, ולכן, הוא מוזכר רק בתחילתה של הפרשה.
• 250 איש נשיאי העדה, מחשובי בני ישראל, שגויסו ע"י קורח כנגד משה ואהרון.
משה מנסה לדכא את המחלוקת בדרכי שלום, וקורח, לעומתו, ממשיך להסית את העם. קורח עטף את טענותיו במילים יפות: "כל העדה כולם קדושים", אך מאחורי הרטוריקה עמד רצון אישי- לתפוס את ההנהגה. משה, בתגובה, מזהה את המניע האמיתי:
"המעט מכם… וביקשתם גם כהונה?" (במדבר טז, ט)
המרד לא נבע מהתנגדות עניינית, אלא מכמיהה למעמד וכוח- על חשבון האמת ועל חשבון אחדות העם.
מה לנו ולזה היום?
במציאות של שסע חברתי עמוק, פוליטיקה מקטבת, חשדנות גוברת והיעדר הקשבה- פרשת קורח מהדהדת בעוצמה. היא קוראת לנו לבחון את השיח הציבורי שלנו, היום יותר מתמיד:
האם אנו מדברים כדי לבנות- או כדי לנצח?
האם אנו מתווכחים לשם בירור- או לשם ביצור העמדות?
כאן נכנסים מיזמים שונים רבים ומבורכים של מעגלי שיח שקמו בעקבות המצב והתקופה המאתגרת והממושכת, כמו למשל, "מעגלי זהב", מעגלי שיח-בוחרים ביחד", "הרבעון הרביעי" והמיזם ״גשר ישראלי״. לשמחתי, זכיתי להיות שותפה בהקמת המיזם "גשר ישראלי."
המיזם, ביוזמת מגשרים מכל הארץ, נועד להנכיח את הכלים הגישוריים בתוך מרקם החברה הישראלית. אנו מאמינים כי שינוי השיח הציבורי יתחיל מהשטח, מהבתים, מהשכנים- ולא מהפוליטיקאים.
לשם כך פיתחנו את המודל של ״גישור בסלון"- מפגשי שיח אינטימיים ועמוקים בהנחיית מגשרים מקצועיים.
במרחבים ביתיים או קהילתיים, נפגשים אזרחים מכל קצוות הקשת הישראלית- לדבר, להקשיב, לשתף. לא כדי להסכים- אלא כדי לראות את האדם שמאחורי העמדה.
אז מה החזון?
אלפי מעגלים של שיח גישור ברחבי הארץ, שיטפחו אמון מחודש, יחזירו את כבוד האדם, ויאפשרו שיח שיש בו הבדלים- ללא ניכור.
פרשת קורח מציבה בפנינו שני מודלים: בין קורח למשה: מודל ההנהגה הרצויה-
קורח- מגלם שאיפה לכוח תחת מסווה אידיאולוגי.
משה ואהרן- מגלמים ענווה ואחריות. לא תגובה כועסת, אלא נפילה על הפנים. לא נקמה- אלא רצון להציל.
כמו שכתב הרב קוק:
"השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי אם דוקא על ידי הערך של ריבוי השלום. הריבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים וכל השיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו… שרק על ידי קיבוץ כל החלקים וכל הפרטים וכל הדעות הנראות שונות … דוקא על ידם יראה אור האמת והצדק." (עולת ראיה כרך א' עמוד של-שלא).
במילים אחרות, לא לוותר על ההבדלים- להיפך, לדעת להכיל אותם מבלי להתפרק. פרשת קורח מזהירה אותנו ממה שקורה כשהמחלוקת כבר לא על רעיון- אלא על כוח, על שליטה, על מי ינצח.
והמסקנה- כולנו מפסידים!
אז מה זה דורש מאיתנו?
לשאול את עצמנו: האם אני נאבק על רעיון- או על האגו?
לבחור להקשיב- גם כשקשה.
להבין שגם כשיש פערים- אפשר לשמור על כבוד, מורכבות, ואחווה.
לסיום: לא נריב על הבית- נבנה אותו יחד.
פרשת קורח היא תמרור אזהרה, אבל גם קריאה לתיקון: לנהל מחלוקת לשם שמיים. לא כדי לבטל את מה שחשוב לנו- אלא כדי לגלות את האמת יחד. וזה בדיוק תפקידנו כמובילי שינוי: להפוך קונפליקט להזמנה לחיבור.
והבחירה – בידינו:
לבנות יחד קרקע יציבה ומצמיחה, או להישאב לבורות של מחלוקת ולהיבלע בהם.
בתוך כל זה, ליבנו עם החטופים שלנו שעדיין בעזה, עם הפצועים, עם המשפחות, עם הלוחמים שעדיין בשטח- ועם כולנו שנושאים את כאב התקופה.
יהי רצון שהמסע הקשה שעברנו בשנה וחצי האחרונות יוליד מתוכו מציאות של ערבות הדדית, כבוד, הקשבה, ואכפתיות- לא כאירוע חריג- אלא כדרך חיים.
שבת של שלום ובשורות טובות
לרפואתו המלאה של אילן בן חנה, חבר יקר.
לרפואתו המלאה של הרב מרדכי בן שרה מאשה שליט"א.
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר ממש במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון ❤️
