השבת נקרא את ההפטרה הרביעית מ"שבעה דנחמתא", הפטרת פרשת שופטים שממשיכה את נבואות הנחמה בספר ישעיהו פרקים נ"א – נ"ב. בנבואה הנחמה הזו ישנם ביטויים רבים שמופיעים בפיוט הנפלא לשבת "לכה דודי".
"(א) עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֻזֵּךְ צִיּוֹן לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַם עִיר הַקֹּדֶשׁ כִּי לֹא יוֹסִיף יָבֹא-בָךְ עוֹד עָרֵל וְטָמֵא: (ב) הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָם (הִתְפַּתְּחִו) [הִתְפַּתְּחִי] מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת-צִיּוֹן:" (ישעיהו נ"ב)
השבוע פרשת שופטים עוסקת ב-מצוות שמוטלות על העם ומעצבות את דרכי התנהלותו במצבי רגיעה, בשוטף ובמצבי חירום, ובהתייחסות למעבר מחיי המדבר למציאות של חיי קבע בארץ המחייבת הדרכה והיערכות מיוחדים. כך גם בהפטרה השבוע, הממשיכה את רצף נבואות הנחמה והגאולה של העם, ממציאות של חירום וחורבן, למציאות של אומה על אדמתה, עוסקת גם היא במעבר מחיי גלות, מקום ארעי, לחיי קבע בארץ ומחייבת הנחייה מיוחדת.
פרשת השבוע