השבוע הפטרת דברים בספר ישעיהו, פרק א'. שבת דברים היא תמיד השבת שלפני תשעה באב, ומאחר והיא פותחת את ההפטרה ב- "חזון ישעיהו", השבת מכונה "שבת חזון".
חלוקת ההפטרות במתווה של הרמב"ם כוללת הפטרת תוכחה ותשובה בשתי השבתות הראשונות של בין המצרים והפטרת אבלות בשבת הקודמת לתשעה באב.
דפנה ברק-ארז, שופטת בבית המשפט העליון, מסבירה- "הקריאה בפרק א' של ספר ישעיהו מעוררת צער עמוק והזדהות רבה כאחד. צער עמוק – בעקבות הקינה רוויית הרגש על ההתדרדרות המוסרית שפשתה בעם, וקודם כול בהנהגתו. הזדהות רבה – מאחר שהתביעה לצדק עם החלשים בחברה ("שיפטו יתום", "ריבו אלמנה") והרצון לבוא חשבון עם המושחתים ("קציני סדום" ו"מרצחים") הם נכונים ויפים בכל עת.
במקביל, בתום הקריאה בפרק נותרת גם חידה גדולה: כיצד התאפשרה התדרדרות כזו? כיצד "קריה נאמנה" "הייתה לזונה"? מה חולל את ההתדרדרות המוסרית של חברה שלמה? וחשוב אף יותר: כיצד ניתן להיחלץ מתוך התהומות של השחיתות והשפל המוסרי המתוארים. הנביא דורש במפגיע: "הסירו רוע מעללכם". אולם, מהי הדרך המובילה לשם? האם מספיקה התעוררות מוסרית, כלומר חשבון נפש אישי והתגייסות של כל פרט ופרט לתיקון?" הנביא ישעיהו מתאר את ממלכת יהודה כסדום ואמורה. הוא מתבטא בחריפות נגד קורבנות שנהפכו לטקס חיצוני בלבד, שאין בהם כוונה ומשמעות.
"למנהיגים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות והאווירה הציבורית." מסביר דוד נתיב, "בהתנהגותם הם משדרים נורמות המעצבות את פני החברה, לטוב ולרע. הנביא מתאר הנהגה מתנשאת ומושחתת, המנצלת את עמדות הכח שלה לטובת עצמה, תוך רמיסת השכבות החלשות. הרמאות מחלחלת מן ההנהגה לשווקים ולבתים:.. המסחר מתנהל ברמייה – מוכרים חומרים מזוייפים כמזוקקים, וקריה נאמנה מלאה מרצחים. התיקון יצלח בהחלפת המנהיגות המושחתת למנהיגות ראוייה: "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה – אחרי כן יקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה".
קריאתו של ישעיהו מהדהדת עד היום:
"(טז) רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי חִדְלוּ הָרֵעַ: (יז) … דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט … שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה:" (ישעיהו א') הנביא ישעיהו קורא לעם לחזור בתשובה. הבעיות הקשות הן בעיות חברתיות הקשורות במצוות בין אדם לחברו ולא רק בעבודה זרה. הנביא מבהיר את חומרת מעשיהם כשהם לא שופטים משפט צדק ומעוותים את הדין, הדבר דומה לשפיכות דמים ולרציחה.
זה התיקון שיביא מחורבן לבנין. כי יותר מששומרים אנו על מערכת בתי המשפט, שומרת היא עלינו.
מחדדת דפנה ברק, שופטת- "אכן, עד רמה מסוימת – כל חטא הוא אישי. כישלון מוסרי של פרט כזה או אחר הוא לעולם, קודם כול, של האדם הנוגע בדבר. אולם, בכך אין כדי לשמש הסבר למצב כללי של חברה שבה פושות התופעות של חוסר צדק ושחיתות. מבלי לגרוע מן האחריות האישית, המסר הברור העולה מן הפרק הוא, שהתדרדרות מן הסוג שמתואר בו מתאפשרת רק כאשר השחיתות והגזל הופכים לנורמה חברתית, וכאשר אלה מחלחלים אל ההנהגה. לכן, גם התיקון חייב להיות כללי ולא רק אישי. הנביא אינו קורא רק לחשבון נפש ותיקון במישור הפרטי, אלא קודם כול לתיקון חברתי: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
מערכת משפט המבוססת על עקרונות של צדק היא אחד התנאים לתיקון חברתי. בהמשך לכך, ברור מן הדברים, כמו מספרי הנביאים כולם, כי לשם ייסודה של חברה צודקת אין די בחוקים טובים, אלא צריך גם ליישמם באופן אפקטיבי וצודק. הדרישה "שפטו יתום" ו"ריבו אלמנה" מגיעה על רקע העובדה שהחוקים בנושא זה קיימים כבר בספרי התורה. הקושי מתמקד בפער שנותר, בניסוחו של המשפטן הנודע רוסקו פאונד, בין "המשפט שבספר" לבין "המשפט בפעולה". "
זוהי תזכורת לכולנו שמכירים את המשפט- "אבל כולם עושים את זה", במילים אחרות- יש כאן אולי בעיה ואפילו משהו לא בסדר, אבל כולם כאלה, ולכן אני לא יהיה זה שיתקן את העולם. כך אנו פוטרים את עצמנו מהצורך להוקיע את ההתנהגות או להימנע ממנה, כי אם כולם עושים את זה, אז למה לא להיות כמו כולם? ישנם סיבות רבות להצדיק התנהגות כזו או אחרת; אנחנו יכולים בקלות לא רק לפטור את עצמנו מהמחויבות אלא גם מתחושות האשם הנלוות. לכן, גם אם ההנהגה ואולי בפרט כשההנהגה לא מהווה דוגמא אישית ומממשת את ייעודה כראוי, התיקון האישי של כל אחד ואחת מאתנו נחוץ יותר מתמיד והוא שיביא בסופו של דבר לתיקון הכללי.
מי ייתן וממש בקרוב, בבחירות המחודשות נצליח לבחור הנהגה ראויה, משפיעה ומטיבה. אמכי"ר.
שבת מבורכת💗
אני רוצה לדעת את הנושאים של ההפטרה שלי שהיא ישעיהו פרק א פסוק א- כז ואין שום מקום לדעת מה הנושאים.