פרשת מקץ, העשירית בספר בראשית, ממשיכה את סיפורו המרתק של יוסף ומביאה אותנו לנקודת מפנה משמעותית בחייו. יוסף, שישב שתים-עשרה שנים בכלא המצרי, נשלף באחת מבור החשכה בעקבות חלומותיו של פרעה. שר המשקים, שנזכר ביוסף שפתר את חלומו בעבר, ממליץ עליו לפרעה, וזה שולח להביאו. יוסף מצליח לפרש את חלומותיו של פרעה על שבע שנות שובע ושבע שנות רעב, ומציע תכנית מפורטת להתמודדות עם שנות הרעב הצפויות. וכך בזכות תבונתו, ממנה פרעה את יוסף למושל מצרים, מעניק לו טבעת, ארמון, ואף משיאו לאסנת, בתו של פוטיפר.
סיפורו של יוסף מדגים את היכולת של המציאות להשתנות ברגע אחד. יוסף בתחילת דרכו, נזרק לבור על ידי אחיו ומוצא את עצמו נמכר לעבדות בארץ זרה. משם, הוא נשלח לכלא בעקבות עלילה שקרית, ולכאורה, אין לו מוצא מהשפל אליו הגיע. ואז, ברגע אחד, הכל מתהפך: יוסף יוצא מבית הסוהר לאחר שפותר את חלומות פרעה. לא רק שהוא יוצא לחופשי, אלא הוא גם ממונה למשנה למלך מצרים, מקבל סמכות עצומה והופך לדמות המרכזית בניהול כלכלת הממלכה בשנות הרעב.
הסיפור של יוסף הוא לא רק תיעוד היסטורי, אלא גם מסר עמוק עבורנו. מסר רלוונטי, מעצים ומחזק גם בזמננו, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל עם כל הכאב, תחושת חוסר האונים והתסכול המתמשך מההתמודדות עם אובדן, חטופים שעדיין לא שבו לבתיהם, פצועים בגוף ובנפש ומשפחות שכולות הכואבות את אובדן יקיריהן. הסיפור של יוסף מזכיר לנו שהחיים אינם סטטיים, וגם במצבים שנראים חסרי תקווה, ישנה האפשרות לשינוי. יוסף, שמצא את עצמו מושלך לבור ומואשם שלא בצדק, בוחר להיאחז באמונה ובתקווה. הוא לא נותן לייאוש לגבור עליו, אלא ממשיך לפעול בנחישות ובאמונה. השינוי הדרמטי בגורלו מזכיר לנו שגם מתוך החושך הגדול ביותר יכולה להופיע קרן אור שתשנה את המציאות. יוסף מלמד על כוחה של תקווה, על היכולת שלנו להאמין ולפעול גם במצבים הקשים ביותר. למרות כל התלאות שעבר יוסף, הוא נשאר נאמן לעצמו, לערכיו ולאמונתו. הוא לא נתן לייאוש להשתלט עליו, ויתכן שזה גם מה שהביא לשינוי גורלו. גם במציאות שלנו, פעמים רבות אנחנו חווים זמנים של משבר, של תחושת "בור" שאין ממנו דרך החוצה. הסיפור של יוסף מזכיר לנו שהחיים הם בלתי צפויים, ושגם מתוך החושך, ברגע אחד, יכולה להאיר קרן של אור שתשנה את הכל.
סיפורו של יוסף הוא סיפור של נפילה לשפל המדרגה – לבור, לעבדות ולכלא – אך גם של תקווה וגאולה, כי כאשר יוסף הופך למשנה למלך מצרים הוא משיב תקווה למשפחתו ולעולם כולו. במציאות שלנו, החטופים והפצועים מייצגים את השפל, התסכול והכאב שכולנו מרגישים כעם. אך יחד עם זאת, כמו יוסף, אנו נדרשים להאמין שיש תקווה, שיש עתיד שבו נצליח להשיב את החטופים הביתה, לשקם את הפצועים ולתמוך במשפחות השכולות. המסר הזה מזכיר לנו שגם במצבים שנראים חסרי מוצא, יש כוח לתקווה, לאמונה ולעשייה מתמדת, המובילים לגאולה אישית ולאומית.
השבוע אנו חוגגים את חג החנוכה שמקביל לקריאת פרשת מקץ, ומוסיף ממד נוסף של תקווה. סיפור נס פך השמן, שבו מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, מדגיש את כוחה של אמונה מול מציאות קשה. כשם שהמכבים נאחזו באמונה ובנחישות מול אויב חזק ורב, כך אנו יכולים להדליק אור פנימי גם בזמנים של משבר וכאב. מעטים שגברו על רבים, ופך השמן הקטן שהאיר במשך שמונה ימים, מבטאים קרן אור קטנה שיכולה לנצח חושך גדול. כך גם נרות החנוכה שמסמלים את האמונה בניצחון הרוח על החומר, מהדהדים את סיפורו של יוסף שפעל בנחישות גם במצבים בלתי אפשריים, ומעניקים השראה להתמודד עם האתגרים של ימינו.
הרב קוק התייחס לכך וחידד כי "צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו. ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו." האור הזה טמון בכל אחד ואחת מאיתנו, וכוחנו המשותף כעם יכול להוביל לתמורות גדולות, גם במצבים הקשים ביותר.
במציאות של מלחמת חרבות ברזל, עם כאב החטופים, הפצועים, המפונים והמשפחות השכולות, המסר של פרשת מקץ וחנוכה קורא לנו לזכור שכשם שיוסף הצליח להפוך את גורלו ולבנות עולם חדש, וכשם שנרות החנוכה האירו חשכה גדולה, כך גם אנחנו יכולים להפוך את הכאב למנוע של צמיחה ואת החשכה לאור גדול. כבר נאמר כי "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", הקריאה היא להאמין באור שבתוכנו, לפעול יחד כעם, ולפעול יחד למען גאולה אישית ולאומית, מתוך אמונה שאור גדול יכול להאיר גם את הרגעים האפלים ביותר.
יהי רצון שנזכה לחזות בשינוי המיוחל ממש בקרוב, להשיב את החטופים הביתה בשלום, להביא מזור ורפואה לפצועים, להחזיר את המפונים אל בתיהם, ולחבק את המשפחות השכולות באהבה עמוקה, ברגישות ובהוקרה אינסופית, שרק נהיה ראויים. אמן כן יהי רצון.
חג חנוכה מאיר ושמח ושבת של שלום
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך. לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון ❤️
