חודש: יוני 2019

במוצ"ש הקרוב נחגוג את חג שבועות ונבחר מחדש לקבל את התורה. הספירה שלנו מתחילה מיציאת מצרים- לידתנו כעם – וממשיכים למנות את הימים עד לשבועות, היום החמישים. הספירה הזאת מציינת תקופת שינוי מהותי לאומי. התורה מתארת את יציאת מצרים כהוצאת עם מתוך עם. ועדיין, בתוך 50 יום בלבד הגענו למצב המרומם שאפשר לנו לקבל את התורה כאיש אחד בלב אחד. לא היינו מיליונים אלא פשוט אחד. כך גם ספירת העומר מתחילה בקרבן העומר, קרבן שעורים פשוט, אוכל שמתאים בעיקר לבהמות, ומסתיימת בקרבן מיוחד של לחם, מזון אנושי, שמציין את הגעתנו כעם לדרגת קיום חדשה. התורה פונה לכל אספקט בחיים, ומספקת הדרכה לכל הנסיבות האפשריות. חג מתן תורתנו הוא בכדי להבהיר ש"אין לעסוק בתורה בלא גמילות חסד" (עיון יעקב) שהרי התורה היא תורת חסד, ולימוד לבדו אינו מספיק, הגדולה בלימוד הוא מימושו בפועל, בעולם שלנו, בעולם העשייה.
תהליך ההתפתחות מאומה חדשה לאומה בוגרת, משתקף גם בסיפור רות אותו אנחנו קוראים בשבועות. רות היא נסיכה מואבית שנישאה ליהודי. כשבעלה נפטר, רות הצעירה יכולה לחזור אל עמה ולהפוך ל"כוכבת" בעלת רקע מלכותי. למרות כל הסיבות ההגיוניות שהיו לרות לחזור להוריה ולביתה, היא דבקה בעיקשות בנעמי, בחמותה היהודייה, ועמדה בנחישות על רצונה להתגייר ולקבל את היהדות, למרות הניסיונות של נעמי להניא אותה מכך. רות הצטרפה ליהדות כשהיא חסרת פרוטה, וכשחברתה היחידה היא חמותה. בצומת משמעותית זו של חייה- רות בוחרת ב-משפחה, ב-עם, ב-דרך חיים, ב-אמונה; בחירה שמביעה מסירות נפש, נאמנות, צניעות, ואומץ. רות הופכת לסמל החסד. הבחירה שלה השפיעה לטווח הרחוק- בחירה שהובילה בסופו של דבר לשושלת המלכות היהודית ממנה יצא דוד המלך.
לכולנו יש צמתים בחיים שהם לא רק נקודות על ציר הזמן- איזה מקצוע נבחר? עם מי נבחר להתחתן? בחירת החברים והסביבה ועוד. אלו מקומות שבהם אנחנו עוצרים ועורכים חישוב מחדש בוויז של חיינו. הגדולה שלנו מתבטאת כשהפחד, האגו והדרמה הם לא אלו שמנהלים אותנו אלא הרצון לחיות חיים מלאי משמעות וערכיים. חיים בהם נוכל להעריך ולהעז מחדש בכדי שנצליח לממש את עצמנו במרחבים השונים של חיינו.
לעניות דעתי, רות מתזכרת אותנו שחיינו הינם אוסף של צמתים שבמהלכם אנו בוחרים. בחירות שבסופו של דבר ישפיעו, יבנו את אישיותנו ויעצבו את חיינו. בנוסף, רות ממחישה לנו שאת לימוד החסד והרוח בסופו של דבר יש לממש בעשייה שלנו.
השבוע נפטרה אשת הנשיא, נחמה ריבלין, ביום הולדתה, נכתב עליה ש- "בלי יחסי ציבור וללא מצלמות נגעה אשת הנשיא שהלכה לעולמה בכל מי שהיה זקוק למילה טובה: חיילים בודדים, נפגעות תקיפה מינית, משפחות שכולות ובעלי מוגבלויות", היא הייתה אישה צנועה, בגובה העיניים ואשת חסד. בעלה, הנשיא ראובן ריבלין ספד לה-
"אף פעם לא רצית להיות באור הזרקורים, אבל הבנת שכאשת נשיא המדינה יש לך תפקיד, וקיבלת אותו על עצמך. ובכל זאת החלטת לעשות את המוטל עלייך לא כ'אשת נשיא המדינה', אלא מתוך החלטה לזרוע, להשקות ולגדל את מה שבאמת צריך טיפול כזה, מסור ויודע. ובחרת – לתמוך בילדי החינוך המיוחד. לעמוד תמיד לצדן של נשים, מבלי להיות פמיניסטית מופגנת. לטפח יוצרים ואמנים. ערבים ויהודים היו בעיניך קודם כל אנשים, ועם זאת לא הייתה ציונית ממך. ומתוך הבחירות שלך ועם המעשים שלך עלתה כפורחת גינת האוהבים והאוהבות שלך."

כן יהי רצון שנזכה להטיב לבחור, לממש ולחיות חיים משמעותיים, שנתפתח, נצמח, נרגיש ונראה את האחר ונזכה להיות כאיש אחד בלב אחד.

חג שבועות שמחJ

 מוקדש לעילוי נשמתה של נחמה ריבלין ז"ל יהי זכרה ברוך

השבוע פרשת נשא, הפרשה השנייה בספר במדבר, והיא הארוכה ביותר בתורה (חוץ מפרשיות מחוברות); יש בה 176 פסוקים. בפרשה נמשכות ההכנות האחרונות לקראת יציאת בני ישראל למסע הגדול מהמדבר אל ארץ ישראל.

הפרשה ממשיכה לעסוק בתהליך הספירה, הפעם ספירת משפחות הלויים נושאי המשכן וכליו. מוזכרת חלוקת התפקידים בין משפחות בני לוי- גרשון, קהת ומררי.  בעוד בסופה של פרשת במדבר, התורה תארה את תפקידי בני קהת, עתה בפרשה מוזכרות שתי המשפחות האחרות, גרשון ומררי. מתארים לנו על איזה חלק במשכן אחראית כל משפחה-
 בני משפחת קהת – אחראים על כלי המשכן, הארון, השולחן המנורה וכו',
בני משפחת גרשון – על כל הבדים, יריעות המשכן, הפרוכות והציפויים
ובני משפחת מררי – על עמודי העץ של המשכן, הבריחים והאדנים, וחלק מגדרות החצר.

בהמשך מסופר על מקרים שונים בהם זקוקים בני ישראל לעזרת הכוהנים והמקדש-
1.) החובה לשלח טמאים מחוץ למחנה ביום הקמת המשכן בכדי לשמור על קדושתו של המשכן
2.) דיני מעילה- אדם שחטא וגזל אדם אחר (גנב ממנו או הזיק לרכושו)
3.) פרשת סוטה (מלשון סטייה מדרך הישר)- בעל המקנא לאשתו עד כדי כך שהקנאה מעכירה את עולמם ומערערת את ביתם. במקרה כזה האישה מובאת אל הכהן למבחן קשה של שתית מים מאררים ולבדיקת החשדות לגבי בגידתה בבעלה.
4.) פרשת נזיר- אדם שמחליט שלמשך תקופת זמן קצובה הוא מתנתק מהחיים הרגילים והוא מקדיש את חייו לעבודה רוחנית. על הנזיר חלים שלושה איסורים: אסור לו להסתפר ולהתגלח, אסור לו לשתות יין, ואסור לו להיכנס לבית קברות.
5.) הציווי על ברכת הכוהנים לברך את בני ישראל. "(כג) דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:  אָמוֹר, לָהֶם (כד) יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ.  (כה) יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ.  (כו) יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.  (כז) וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם."  (במדבר ו')
6.) קורבנות נשיאי השבטים- תרומות לרגל סיום הקמת המשכן- חנוכת המשכן.  בכל יום הקריב נשיא אחר את קרבנו וסדר ההקרבה נקבע לפי סדר המסע במדבר, הנשיא הראשון היה נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, הוא האיש שקפץ ראשון למים בעת קריעת ים-סוף.
לאחר שנים-עשר יום בהם הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם נכנס משה רבנו אל אוהל-מועד, ואז נשמע קול ה' יוצא מבין שני הכרובים (דמויי המלאכים) מעל ארון הקודש. "(פט) וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד, לְדַבֵּר אִתּוֹ, וַיִּשְׁמַע אֶת-הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים; וַיְדַבֵּר, אֵלָיו." (במדבר ז')

השיעור מוקדש –
לרפואתם המלאה והשלמה של מזל בת עליזה, מאיר בן רחל, הדסה אסתר בת רחל, רוני בת דנה, ליאל-רחל בת דנה, יונתן בן דנה, גאיה בת שרון, שרון בת מזל, רחל בת לאה, דוד בן מיכל, מירה בת סולי, אסנת בת שושנה, אברהם לייב בן חיה סאסל, מיכאל בן אסתר בינה, עמית אמנון חיים בן יעל, מעיין בת הדס, אביעד משה בן רחל שמחה, רויטל בת קמר, קמר בת נור, שלמה בן ויקטוריה, גלית בת שושנה יוסלין, שושנה יוסלין בת מזל, דנה בת מזל, ואילנה בת מרגלית בתוך שאר חולי ישראל, להצלחתו ולפדיונו המלא של משה בן רבקה. המשך שבוע טוב🌼

הפטרת פרשת נשא היא בספר שופטים פרק י"ג ועוסקת בסיפורו של שמשון הגיבור. ההפטרה מציגה את שעבוד ישראל לפלישתים, והמושיע, שמשון, שיוולד ועתיד להציל  את ישראל. זהו סיפור לידה שמגיע לאחר קשיים והתערבות ה', כמו סיפור לידת יצחק, משה, שמואל וכו'. אמו של שמשון, העקרה, מתבשרת על לידת בנה, ומתבקשת לנהוג בעת הריונה ועם הולדתו על פי מנהגי הנזירות, המוזכרים גם בפרשה שלנו השבוע, פרשת נשא.
כולנו מכירים את שמשון הגיבור כאדם החזק ביותר בתנ"ך שניצח חיות פרא ואפילו הפיל בניין שלם בידיו. אך בסופו של דבר, שמשון מאבד את כוחו כשאשתו גוזרת את שערותיו, והתספורת הפשוטה הזו גוברת עליו.
כיצד תספורת גרמה לאדם החזק ביותר בתנ"ך להפוך לאדם חלש?
כדאי להיזכר בהוראת המלאך לאשה העקרה בהפטרה- "(ד)וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל־תֹּאכְלִי כָּל־טָמֵא׃ (ה) כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשׁוֹ כִּי־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן־הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃" (שופטים יג')
במקביל בפרשת השבוע, פרשת נשא, מוזכר האיסור על הנזיר- "(ה) כָּל-יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ, תַּעַר לֹא-יַעֲבֹר עַל-רֹאשׁוֹ:  עַד-מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר-יַזִּיר לַיהוָה, קָדֹשׁ יִהְיֶה–גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ. כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַה' קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ:" (במדבר ו').
שמשון היה נזיר לאלוקים, ובפרשת השבוע אנו קוראים כיצד אדם שנדר ב'נזיר' אסור לספר את שערותיו, לגעת במתים או לשתות יין ומוצריו. כלומר, מסבירה הרבנית שרון רימון- "השיער של הנזיר מהווה חלק מאד משמעותי בנזירות: הוא נקרא "קדוש", ו"נזר אלוקיו", הטומאה פוגעת דווקא בו, והגילוח תופס מקום מרכזי בהפסקת הנזירות… בפסוק ה' בפרשה, העוסק באיסור התספורת, נבחין שהתורה עצמה איננה מסתפקת באיסור "תער לא יעבור על בשרו", אלא מוסיפה ואומרת "גדל פרע שער ראשו", כלומר אין כאן רק "איסור תספורת", אלא יש עניין שהנזיר יהיה בעל שיער מגודל.
האברבנאל והרש"ר הירש פרשו שהשיער המגודל מבדיל את הנזיר משאר בני האדם: לדעת האברבנאל השיער הוא כעטרה שמעידה על נזירותו. לפי הרש"ר הירש גידול שיער ללא מעצור מבטא התבודדות והתכנסות בתוך עצמו…הוא מבקש להתבודד ולשקוע בתוך עצמו…הוא רוצה לעבוד עבודה רוחנית ומוסרית של חינוך עצמי… אם כן, השיער המגודל מהווה חיץ בין האדם לחברה, וכך מתאפשרת לנזיר התבודדות. אולם, נראה שהשיער איננו מהווה רק אמצעי להבדלה מן החברה, אלא יש בו קדושה מיוחדת, כפי שמסביר האברבנאל עצמו: …להראות שכל הדעת אשר נתן לו אלוקים על ראשו יהיה תמים בו לא יבטל ממנו… לפי פירוש זה, השיער הוא חלק מן הראש; בראש נמצאת הדעת שה' נתן לאדם, ואיסור התספורת מבטא שימוש בדעת האלוקית ללא השחתה… גידול השיער מחבר בין הנזיר לבין אלוקיו, ובכך נותן לנזיר כוח מיוחד (כפי שמסופר בספר שופטים על שמשון), וקיצוץ השיער מפסיק את הכוח המיוחד הזה, מפני שהוא כמפריד בין ה', המשפיע והבורא, לבין האדם.
"שואל הרב יוסי גולדמן- "מהי הדרך הנכונה לחיות? מה צריכה להיות גישתנו לבריאה שברא אלוקים ולעולם החומרי? האם עלינו להפריד עצמנו מן החברה כדי להיות קדושים? האם עלינו לדחות כל דבר שאינו רוחני לחלוטין מפני שאנו חוששים שהוא עשוי להפריע לאדיקותנו?"
ישנן אידיאולוגיות שונות שמטיפות להתנזרות ואפילו מעריצות את מי שמנתק את עצמו מהפעילות השוטפת, השוחקת והנחוצה בעולם החומרי. ישנם גם אנשים שמטפסים הרים, הולכים למדבר, ליערות בכדי להימלט לעולמות הרוח שהרי שם הכל מצוי בשלמות ואידיליה.
אז זהו, מסביר הרב יוסי גולדמן- "היהדות רואה זאת בצורה שונה. איננו מאמצים תיאולוגיות שדוגלות בדחייה של כל דבר ששייך לעולם הזה ואף לא כאלה שדוגלות בבריחה ממנו. אנו מקבלים את עולמו של האלוקים ונכנסים למעורבות פעילה בתוכו. כמובן שקיימות הנחיות ברורות, ואפילו חוקים וכללים. אבל בתוך מסגרת חוקי התורה, עלינו לעבוד עם היקום שברא הא-ל הכל יכול… יצורים ארציים, גברים ונשים, צריכים להשקיע מזמנם וממרצם, מעושרם ומחוכמתם כדי להביא את הרוחניות והאלוקיות לתוך ממלכת החומר. כל מצווה שאנו עושים פועלת למטרה זו. אנו לוקחים את הפיזי והופכים אותו לרוחני לא על ידי הרס שלו או בריחה ממנו, אלא דרך כך שאנו מתייצבים מולו ומעצבים אותו והופכים אותו למשהו מקודש ורווי תכלית ומשמעות. "ליהודים אין מנזרים", כך אומר הפתגם. ישיבה לא אמורה להיות מנזר, אלא בית ספר שילמד סטודנטים ויכשיר אותם ליצור ערכים רוחניים בתוך העולם החומרי…"
בסיפור שמשון מצוין כי שפט את ישראל 20 שנה ותקופת מנהיגותו הייתה רצופה במעשי גבורה רבים נגד הפלישתים, אומנם אין פירוט על איך הוא שפט אבל גם אין ביקורת מה שגורם לי לחשוב ולהאמין שהרוח, הקודש והחומר היו משולבים גם יחד באופן בו הוא שפט את ישראל.
שנצליח להוציא את עצמנו מהכוח אל הפועל ולקדש את החומר במעשנו. אמכי"ר.
שבת שלום!