בעוד כמה שעות נחגוג את ראש השנה. יום ההולדת לאדם הראשון, היום בו הוא נברא. אומנם הפרשה הבאה בספר דברים היא פרשת 'האזינו' אבל קוראים אותה בשבת שלפני יום כיפור. מסביר הרב אילעאי עופרן- "הפרקים שבחרו חז"ל לקרוא בראש השנה הם פרקי "אמהות בוכות" – הגר – הבוכה על ישמעאל בנה, חנה – הבוכה על בנה שטרם נולד ורחל – המבכה על בניה. ה"אם הבוכה" היא דמות האדם העומד מול אלוהיו, טעון ברגשותיו הקמאיים הכנים ביותר. רגשות אלו פורצים ממנו באופן בלתי נשלט כמעט. זהו אופן אחד של עמידה מול האל ביום הדין. רק מאוחר יותר הוכנס ליום זה המודל ההפוך – מודל "האב העוקד" – זה הכובש את יצריו הטבעיים ואת נטיות לבו ומתעלם כליל מכל נטייה אנושית בעמדו לפני אלוהיו".
כידוע ראש השנה הוא היום הראשון בעשרת ימי תשובה, שהם זמן של תשובה, סליחה ומחילה, והתפילות בראש השנה מבטאות את תוכנו של החג. לכן, גם ההכנות לחג בחודש אלול מכשירות את הלבבות לתשובה וכבר לפני ראש השנה אנו אומרים "סליחות", וממשיכים באמירת הסליחות גם בשבוע שאחרי ראש השנה מה שמקשר אותנו עם יום כיפור.
"ראש השנה" אינו נזכר בשם זה בתורה, והתורה מזכירה את החג פעמיים בהקשר של תרועה:
א. בספר ויקרא: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶש" (פרק כ"ג, פסוק כ"ד).
ב. בספר במדבר:"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (פרק כ"ט, פסוק א').
והמצווה היא תקיעה בשופר כי בזמן תקיעת השופר בוחן האדם את מעשיו, את חייו, וחושב איך לשפר אותם. תקיעת השופר נעשית לרוב כשהאדם מצוי בציבור גדול של אנשים, אך ההתבוננות היא תוכו-פנימה.
נאמר בתהילים: "תקעו בחודש שופר". "בחודש – חדשו מעשיכם, שופר – שפרו מעשיכם" (ויקרא רבה כט, ה). על פי הכתוב בתורה, ישנה מצווה אחת בלבד השייכת לראש השנה והיא תקיעת שופר: "יום תרועה יהיה לכם".
הרמב“ם בהלכות תשובה (ג,ד) אומר שתקיעת שופר בראש השנה יש בה רמז ל – "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם, אלה השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והיטיבו דרכיכם ומעלליכם, ויעזב כל אחד מכם דרכו הרעה ומחשבתו אשר לא טובה.“ אז מהי בעצם ה'תשובה'?
הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, "על התשובה" כותב–
"תשובה בעיני הרמבם היא מעין עבודה שבלב. זוהי מצווה שעיקרה אינו במעשים ובפעולות, אלא בתהליך הנמשך לעיתים על פני שנות חיים. תהליך שתחילתו בחרטה, ברגש אשמה, בהכרת האדם כי ניטלה תכלית מחייו, בהרגשה של בדידות. דרכו של תהליך זה ארוכה עד לתכלית שהיא התשובה עצמה. התשובה אינה קשורה במעשה אחד ומכריע, אלא צומחת וגדלה צמיחה איטית וממושכת עד שמביאה את האדם למטמורפוזה, ואז לאחר שהשתנה ונעשה אדם אחר, מגיע מעשה התשובה. ומה מעשה התשובה? הווה אומר: הוידוי.."
והרש"ר הירש מוסיף על כך (ויקרא ה,ה)- " מצוות וידוי נזכרת כמעט תמיד רק בלשון התפעל: 'התודה'. לא לאדם-בעיקרו של דבר אף לא לה', שהוא מכיר את החטא, ואינו זקוק לוידוי- אלא "לעצמו" יודה החוטא על חטאו, לעצמו יודה שהוא חטא! הודאת החוטא בפני עצמו היא הצעד הראשון לשיפור מעשיו; והן אין אדם רשאי להקריב קרבן, אלא אם כן קיבל על עצמו לתקן את דרכיו." הווידוי של האדם משקף תהליך פנימי ועמוק.
רק אנחנו יכולים לבחור לשנות את המציאות. תשובה הינו רעיון שצריך ללוות אותנו כל השנה, ולכן, עלינו לזכור שראש השנה, יום כיפור וסוכות הינם רק הכלי, האמצעי לעורר אותנו לבחון את המחשבות, הדיבור והמעשים שלנו מחדש, כי העיקר היא כוונת הלב והרצון שלנו לשנות את דרכנו.
שתהא לכולנו שנה בריאה עם בשורות טובות ומטיבות ושנצליח לשוב לשורש נשמתנו. אמכי"ר.
שנה טובה וחג שמח❤️🍎❤️
לעילוי נשמת זלטה בת עקיבא, יהי זכרה ברוך.