כשאנו בביתנו ובפרט במרחב הציבורי, אנו חייבים לשים לב ביתר שאת לאופן ההתנהלות הכוללת שלנו. גם אם היינו רוצים לחשוב שההצלחה שלנו תלויה אך ורק ביכולות ובהשקעה ואין למראה חשיבות, זה לא המצב, לפחות לא על פי מחקרים רבים שנעשו.
בפרשה השבוע מתוארים כל פרטי הלבוש המיוחדים של הכוהנים, לאהרון הכהן הגדול יש לבוש אפוד ועליו החושן, על החושן יש אבנים, ועליהן שמות שנים-עשר שבטי ישראל, מעיל אפוד, כותונת תשבץ, מצנפת, ועליה ציץ זהב. בנוסף, מתוארים גם בגדי בניו של אהרון שילבשו כותנות, אבנטים ומגבעות. מה עניין הפירוט והעיסוק בלבוש?
ישנם מחקרים רבים שמראים שלהתלבש בהתאם לתפקיד אותו אנחנו רוצים זה חלק משמעותי בלהשיג אותו. אחת המסקנות ממחקרים אלו היא- שאם אנחנו למשל לא נראים כמו מנהיגים אז סיכוי קלוש, אם בכלל, שיתנו לנו להנהיג. וזה הופך את ההופעה למשהו שצריך לתת עליו את הדעת.
המראה שלנו מסתבר הוא מסנן שדרכו אנחנו נמדדים על היכולות, המסוגלות וכישורי התקשורת שלנו. ולכן, עובדים למשל עם ביצועים מצוינים לא יקבלו קידום, אם הם לא נראים כמסוגלים לעשות את התפקיד במדרגה הבאה.
איך שאנחנו מופיעים מעביר מסר לעולם לא פחות מהדברים שעשינו. בשביל לעבור מסך כמקצועיים, מנהיגים, מובילים, רציניים, יצירתיים או כל תדמית אחרת נראה שצריך גם להראות את זה. הלבוש כמו ההתנהגות שלנו מעביר מסר גם כשאנו לא מודעים לפשרו.
מחקרים מצאו כי האמרה שהבגד עושה את האדם לא הגיעה במקרה. כשאנו מתלבשים בצורה רשמית אנו נוטים להסתכל על העולם בצורה אחרת. תנסו פעם לעבוד מהבית עם הפיג'מה או עם בגדים רשמיים, החוויה שונה בתכלית.
הכוונה בלבוש הינה ממש לפרטי לפרטים, אורך החצאית, אורך המכנסיים, חולצה רק עם גופיה מתחתיה ואיזה סוג גופיה, כמות התכשיטים, האיפור ועוד. במשרדים רבים קיים קוד לבוש קפדני של חולצה מכופתרת או חצאית עיפרון עם עקבים, אך עדיין במרבית המקרים בארץ מכנסי ג'ינס וחולצת טריקו נחשבים לתלבושת מספקת בהחלט. מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים באוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת נורתרידג' בקליפורניה מצא יתרון לאלה שבוחרים את הבגדים שלהם בקפידה בבוקר. המחקר מצא כי זה משנה את האופן שבו אנשים חושבים ועוזר להם להתמקד בתמונה הגדולה. אחד ממחברי המחקר, מיכאל סלפיאן, מבית הספר לעסקים של אוניברסיטת קולומביה ציין "כי בגדים רשמיים גרמו לאנשים להרגיש יותר חזקים, מה שהוביל לסיכוי גבוה יותר לאמץ חשיבה מופשטת ברמה גבוהה יותר." הוא גם הוסיף שבגדים רשמיים עשויים לשפר את מצב הרוח של הלובש אותם, כל עוד נוח להם בהם, והם חושבים שהם נראים טוב.
למרות שמחנכים אותנו מילדות לא לשפוט ספר על פי הכריכה שלו, במילים אחרות, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו", המציאות מלמדת שרוב האנשים מתקשים ליישם ברגע האמת ונוטים לשיפוט מהיר על פי מראה חיצוני.
הרב יצחק סבתו מסביר- "לאורך כל הדורות על ציר ההיסטוריה, יש לעולם הלבוש חלק משמעותי בחיי האדם ובסדר יומו. עושר הלבושים, סגנונם, צורתם וגודלם, מגוונים ביותר ומתחדשים תדיר. לכל תרבות ולכל תקופה יש לבושים משלה. דרך הלבושים אפשר להתבונן בפני התקופה ולחוש את הלכי הרוח המנשבים בקרבה. ראשית נושא הלבוש נעוץ באדם הראשון: "ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילּבִשם" (בראשית ג, כא), וסופו בא לידי ביטוי בכל אחד מאתנו, הבוחר יום יום את הבגדים שאיתם הוא הולך, אותם הוא קונה ובאמצעותם מבטא את זהותו והשתייכותו החברתית… יש משהו פרדוקסאלי בלבוש: מצד אחד הוא מכסה, מסתיר, מצפין את התוכן, ומהצד השני הוא זה שמגלה את התוכן בדרך הנכונה. הלבוש, כמו הגוף לנשמה שהוא כלבוש לה, שדרכו היא באה לידי ביטוי."
תכלס, בכל פעם שאנחנו פוגשים אדם חדש, אנו מגבשים דעה לגביו ע"פ התרשמותנו. האם הוא יהיה חבר טוב? האם הוא מתאים כשותף? האם הוא אדם טוב ומוסרי? משתנים רבים משפיעים עלינו בגיבוש ההתרשמות, יחד עם זאת, אחד השיקולים המשמעותיים הוא המראה החיצוני.
ברוב המקרים אנו אפילו לא מודעים לכך שאנו עושים את זה. ולכן ע"פ רוב נופתע למשל אם אדם שנראה מוזנח יתברר כמנהל בחברה מאוד מצליחה, או אם נראה הומלס ברחוב, יפתיע אותנו אם הוא ידבר אתנו ברהיטות ובשפה גבוהה. לכן, הלבוש בעצם מאפשר לנו להרחיב את התודעה שלנו לחשיבות כוחו של הלבוש, ולהבנה שבסוף היום אנחנו אלו שבוחרים איך לשלב את הלבוש עם מה שיש לנו להגיד, עם היכולות, ועם הביצועים, עם מה שחשוב באמת.
כך גם בגדי הכוהנים בפרשה השבוע, הבגדים הינם תזכורת בכל אחד מפרטי לבושם לשליחותם ולתפקידם בקודש. חז"ל אפילו פירטו כנגד מה כל אחד מהבגדים. בנוסף, מלבושם הינו ביטוי למתן כבוד למשכן, כליו ולעבודתם בקודש.
ממשיך הרב יצחק סבתו ומבהיר- " בלבושים, עם כל גדלותם, יש סכנה. סכנה להשתעבד אליהם, סכנה לחשוב שהם הקובעים את התוכן ואינם משרתים אותו… מעמדו של אדם, המשרה שהוא נושא, התפקיד שהוא ממלא, הוא כמו לבוש שדרכו האדם מתבטא ופועל בעולם, זה כבודו… בהנהגת הלבוש יש מימד קדוש של הופעה פנימית, וכך הדרך האמיתית לגלות ולבטא דברים פנימיים ותכנים עמוקים ויקרים. תכונה זו של צניעות מזכה במלכות. האצילות הפנימית מולכת. מאידך גיסא, הנפילה היא כאשר משתעבדים להופעה והופכים אותה למרכז במקום שתהיה מכוונת לבטא את התוכן הפנימי שאותו צריכה היא לבטא ולשרת… פורים הוא חג של לבושים ותחפושות, הנס בא בלבוש, במגילת אסתר הנס מסתתר, קו אסתר מולך במהלך פורים, אין שם ה' במגילה. אך פנימיות פורים היא שהנס הגדול מתגלה במשתה היין, "חייב איניש לבסומי" ואז התוכן הפנימי מתגלה…"
מי יתן ונצליח לשלב את האיכויות, תוכן, עומק, ואת האופן בו אנחנו מופיעים כדי להעביר את המסר האמיתי שלנו לעולם. אמכי"ר.
שבת שלום וחג פורים שמח ובריא🤹🏼♂🎭