פרשת ויקהל פקודי- לב חכם

בימים אלו, כשהקורונה מככבת אנו מקבלים כבר בפרשה הקודמת, כי תשא, כלי להתמודדות עם המשבר המתקשר להנחיות הברורות שניתנו לעם ישראל בבניית המשכן- "(ו) …וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה…" (שמות לא').
שואל הרב הלל מרצבך-
"למה במשכן חיפשו את הלב? בפרשתנו מוזכר 14 פעמים המילה "לב". לצורך בניית המשכן חיפש ה' אנשים מיוחדים (שמות לה, י): "וְכָל-חֲכַם-לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר צִוָּה ה'". מה זה חכם לב? זה שהוא מרגיש שהוא יודע מה לעשות זה מספיק? האם היית נותן לרופא לעשות לך ניתוח בלב, אם הוא רק מרגיש שהוא יצליח? לכאורה, היה מתאים יותר שרק אומנים מקצוענים שידועים לטוות, שיש לו תואר ראשון בתחום, יבוא לטוות במשכן! לא כל חכם לב!
בשביל עניינים טכניים צריך אנשי מקצוע. לא למדנים ולא צדיקים! אז למה במשכן זה היה אחרת?
מסתבר שאת המשכן בנו אחרת- אמנם זה נכון שכדי לבנות צריך אנשי מקצוע, ואיננו מזלזלים באנשי מקצוע. אך לצורך בניית המשכן זה לא מספיק! כדי לבנות את המשכן, מרכז הקדושה של העולם, לא מספיקה החכמה חייבים: "חכמת לב"… רוב התובנות השכליות שלנו בחיינו נשארות בעולם הידיעה. עיקר העבודה שלנו זה להפנים את הידיעות שלנו אל הלב… לחיות אותם… הידיעה לא יורדת אל הלב, אנחנו לא חיים את המסר הזה מספיק! יש לנו פעמים רבות ניתוק בין השכל ללב. בין התובנה ליישום שלה בחיים. והעבודה היא לחבר את בין השכל ללב!… גדולי ישראל לא היו גדולים מתוך ידיעתם הרבה, אלא בכך שהיו חכמי לב. הפנימו את המסרים של התורה אל ליבם… חשוב להרגיש שהשכל גם פועל נכון "חכמת לב". "
שכל ללא רגש יכול להוות סכנה אנושית. לפעמים בשם התורה ויראת השמים מתנהגים באופן לא מוסרי, הרב קוק בספרו אורות הקודש (ח"ג מוסר ויראת אלוקים, פסקה יא) כותב על כך:
"אסור ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם, הולד ועולה על פיה במעלות יותר גבוהות ממה שהוא עומד מבלעדה". יראת שמים שמנוגדת להרגשה הטבעית של האדם היא פסולה ומסוכנת. אנו זקוקים לשכל ולב שמתקדמים יחדיו כל הזמן."
מוסיף הרב הלל, "התורה אומרת לנו, אינני מחפשת גאונים, אינני מחפשת רק רגשניים. אלא אנשים היודעים לחבר בין השכל ללב… כשאדם חי מתוך חיבור בין השכל ללב, כך הוא מגיב באופן טבעי."
בדרך כלל בשפת הדימויים, מצורף הלב אל הרגש. החכמה מצורפת בשפה הדימויים אל הראש, הראש והלב אף מופיעים כניגודים. מה פשר 'חכמת הלב'? עונה ד"ר משה מאיר – "חומרי הגלם להקמת המשכן היו התרומות. כל איש ואישה הביאו את אשר נדבם ליבם. שוו לעצמכם את ערימות הבדים והתכשיטים, מכל הבליל הזה היה צריך להקים משכן. מעבר ליכולות האמנותיות, צריך היה כאן יכולת של אינטגרציה, של הפיכת מכלול רב גוני וסוגי לאחדות אמנותית תוך כדי נתינת מקום לכל מתנה ומתנה. לפעמים צריך היה להפעיל שיקולים מורכבים, למשל – האם לזרוק לפח תרומה חסרת ערך או להתעקש למצוא לה מקום במשכן או בכליו כדי לא לפגוע בתורם או בתורמת. לזאת יקרא – 'חכמת הלב'.
החיים דורשים מאיתנו כל מיני מיומנויות, כישורים מקצועיים המתפתחים עם למידה וניסיון ארוכי שנים. אבל בלי חכמת הלב, חכמת הצירוף של אדם לאדם, המשכן לא יעמוד, הוא יקרוס ויתמוטט. רק חכמת הלב תבטיח את האיזון הנכון בין האיכות המרבית ובין החיבור האנושי של המוצר אל הלבבות."
שנמצא בנו את האמונה העמוקה ביכולת ובמסוגלות העצמית שלנו לעבור בהצלחה גם את משבר הקורונה, ושנצליח למצוא את האיזון שבין השכל לרגש. אמכי"ר
שבת מבורכת🏡