חומש ויקרא- פרשת קדושים- הרגש חבוי בגשר

Image by Александр Пургин from Pixabay גשר ורגש לוטה בערפל

השבוע פרשת קדושים שהיא הפרשה השביעית בספר ויקרא, והיא ממשיכה וכוללת דינים יסודיים רבים וחשובים, ולכן ה' אומר למשה שידבר ויעביר דינים אלו לכלל בני-ישראל. הפרשה פותחת בציווי הראשון לבני ישראל- "(ב) דַּבֵּר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם–קְדֹשִׁים תִּהְיוּ: כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא יט). כבר משמה של הפרשה ניתן להבין את מטרת הרשימה הארוכה של חוקים ומצוות המתוארות בפרשה, שחלקן קשורות וחלקן קשורות לנושאים שבין אדם למקום המבהירים ומנחים אותנו כיצד ניתן לקדש את עם ישראל.
חלק מהציוויים בפרשה כולל נושאים חברתיים שבין אדם לחברו, כמו, דאגה לעני ולגר, שפיטה בצדק, איסור לנקום, איסור לנטור, "ואהבת לרעך כמוך", קיום וניהול מסחר הגון וישר, "והדרת פני זקן" ועוד.
השבוע בחרתי להתמקד במצווה המוזכרת בפרשה, "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט יז). ומכאן למדו חז”ל (ערכין טז:) שהרואה בחברו דבר מגונה, חייב להוכיחו.  ביקורת או משוב זוהי תקשורת דו-סטרית בין המבקר למבוקר. ואני תוהה האם העדרה של תוכחה מעידה על חולשה? על חוסר בטחון ב'צדקת הדרך'? מה הם הקווים האדומים המשפחתיים, החברתיים והלאומיים בהם חובה להוכיח, למחות?  מסביר המחנך אייל חסאן,
"לאחר הדרישה "קדושים תהיו" נכתב מה נדרש בחברה שלנו. "איש אמו ואביו תיראו". "לא תעשו עוֶל במשפט". "והדרת פני זקן". "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם". וביניהם עיקר התורה לפי ר' עקיבא "ואהבת לרעך כמוך"… האם שיח שכולו חוסר כבוד בין מנהיגים מהווה "ואהבת לרעך כמוך"? האם אנו לא טועים לעתים ביחסנו לגרים שבארץ? האם רבע מניצולי שואה שחיים מתחת לקו העוני ואלפי זקנים שמתקשים לרכוש תרופות מתחברים לדאגה הנהדרת לעני ולזקן הנדרשת בפרשה? האם אנו מקפידים על ההנחיה "לא תלך רכיל בעמך"? (לשון הרע).
איך ייתכן שהגענו להישגים מרשימים בכל תחום ושכחנו הנחיות ערכיות יומיומיות ברורות? למה? הרמב"ן מסביר שמשמעות הקדושה "ועשית הישר והטוב", התנהגות נכונה של האדם, שמשפיעה על חיינו כתוצאה של הפנמת הערך הפנימי והאמִיתי של התורה. אם ניטיב באמת עם זולתנו, וניצור אקלים חברתי מכיל ומכבד, נגיע לרוממות שהיא היא הקדושה.
…אהבתי מאוד את הציווי בפרשה: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת-עֲמִיתֶךָ" למעשה זו דרישה קשה – לעמוד בפני האדם הטועה ולהגיד לו שהוא טועה. לנסות לשנות את דרכו, לא מתוך התנשאות ושנאה אלא מתוך אהבה והבנה ורצון לעזור, בחיפוש אחר הצדק. כמה פעמים אנו "מוכיחים" את תלמידינו, חברינו ואפילו בני משפחתנו בצורה ביקורתית ואולי פוגעת? לא מעט.
הגישה האימונית שראוי ליישמה מבקשת להוכיח ולתקן מתוך כבוד ואמונה בדרך שכוללת גם טעויות… נטיית האדם הייתה ונשארה להדוף ביקורת וחז"ל קבעו בעצב: "אין בדור הזה מי שיודע להוכיח, אבל אין בדור הזה מי שיודע לקבל תוכחה".
הרמח"ל (1746-1707, איטליה, עכו) ב"מסילת ישרים" מחזק זאת וכותב "ואין טוב לאדם אלא שיבקש לו חברים תמימים, שיאירו עיניו במה שהוא עיוור בו, ויוכיחוהו באהבתם, ונמצאו מצילים אותו מכל רע…" …שאיפת הפרשה להאיר ולהעיר להעביר ביקורת בונה אבל גם (לא פחות חשוב) לדעת לקבל ביקורת.
…שני מסרים חינוכיים: הדרישה “וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'” מסכמת הכל: האמפתיה, ההזדהות. הדרישה לראות את ה'אני' באדם השני, ולפעול לאור כך. זה לא אומר סתם להיות "נחמד" לכולם – אלא להעניק את מה שהאחר זקוק לו. להתייחס לאחרים כפי שהיינו רוצים שיתייחסו אלינו. ובמיוחד עלינו לעשות זאת כשהמצב הוא הכי קשה: כשהקרובים לנו טועים, פוגעים ונפגעים. ואיך צריך להתייחס? בכנות והבנה, ולפעמים גם נזיפה. באהבה שרוצה מה שבאמת הכי טוב לשני, ולא רק מה שנראה טוב. כלומר, אהבת אמת מתקנת…
לסכום, הבה נזכור כולנו כי קדושה היא מאמץ מתמשך לרסן בכל רגע נתון את ה"בא לי" התורן ולחיות בזהירות, ברגישות ובריסון כלפי כל הסביבה, בנוסף חשוב מאוד לדעת להעביר ביקורת בונה ולא פחות מזאת לקבל ביקורת."

האם יש בכלל ביקורת בונה? לרוב ביקורת מעוררת כעס, תסכול והמבוקר יתגונן, ויתקוף את המבקר. מדוע?

המטפלת דלית הלוי סיטרוק, מנחת הורים ויועצת חינוכית מבהירה,
" כתבתי את המילה "ביקורת" וחשבתי על שני מובנים:
.1 ביקורת­ לבקר את האחר / את עצמי (criticize)
.2 ביקורת­ לבקר אצל האחר / אצלי (visit)

ביקורת,­ ,criticize אנו יודעים שלאנשים אחרים יש דעות אחרות משלנו אך לרוב קשה לנו לקבל את זה ברמה הרגשית, נוח לנו לחשוב שהדרך בה אנו רואים את העולם היא הדרך הנכונה וכאשר מישהו לא מסכים אתנו אנו עשויים לחשוב שהוא טועה או רואה את העולם בצורה מעוותת.
ביקורת,­ ,visit אפשר להתייחס לביקורת גם כ"ביקור" אצל האחר או בתוכי, מביקורת אפשר להשיג מידע על עצמנו ועל האחר, כלומר, ביקורות כוללות מקורות ידע סמויים. אם נשלים עם העובדה שיש מספר דרכים לראות את העולם, האמת שלנו היא לא אמת יחידה ונקבל גם את התפיסה של בני הזוג שלנו, במקום לראות בהבדלי הדעות מקור למריבות נראה בהם מקור לידע.
האם ביקורת יכולה להיות בונה? כאשר ביקורת מגיעה בצורה של האשמות התגובה לרוב תהיה הכחשה וביקורת נגדית כהתגוננות, על מנת שביקורת תהיה מקור לידע (visit) ולא למריבות, כדאי להשלים עם העובדה שהמציאות מורכבת מהאמת שלכם והאמת של האחר, אין רק דרך אחת לראות את המציאות. אפשר לדמיין שיש גשר ביני לבין האחר, אני עוברת את הגשר הדמיוני ומבקרת (visit) אצל האחר, מגלה ארץ חדשה עם חוקים אחרים ורגשות שונים (שימו לב שהמילים רגש וגשר מורכבות מאותן אותיות). לדעתי הגרעין של ביקורת בונה הוא תקשורת יעילה, במתן ביקורת רצוי לתאר התנהגות ולא אופי: "אני לא אוהבת שאתה מאחר" במקום "אתה חסר אחריות", כדאי לנסות לקחת ביקורת כרונית שחוזרת על עצמה ו "לבקר" בתוכי, לחשוב מה אני מרגישה לגבי זה והאם זה יוצר אצלי זיכרונות מהילדות? כמה מזה נכון לגבי? תקשורת יעילה מורכבת מהקשבה, הבנה ואמפתיה, כלומר חשוב לתת לשני הרגשה שהקשבנו לו והבנו איך הוא מרגיש, גם אם אנחנו לא מסכימים איתו. אני חושבת שביקורת יכולה להיות בונה במידה ונשתמש בה יותר כvisit­ ופחות כ­ .criticize "

לאור הקיטוב בחברה הישראלית שהחל עוד לפני ה-7/10, בעקבות המהפכה המשפטית, הערב ,יחד עם קולגות קיימנו פיילוט למפגש שיח משנה חיים. כבר תקופה ממושכת שאנו נחשפים להרבה ביקורות, מחאות, והתקשורת שותפה פעילה להפצתם. באופן טבעי, יש דאגה להחרפה של המצב. החוויה היא תחושת שסע חברתי המצריך איחוי והתערבות של כולנו לשינוי השיח והתקשורת. המפגש שלנו הערב היה מבוסס על תפיסת הגישור על כליו השונים ככלי לפתרון קונפליקטים חברתיים ואישיים.
אנחנו, בקבוצת "גשר ישראלי", מאמינים כי מפגש שיח עם אוכלוסיה מגוונת עם ביקורת ודעות עם צורך עז לתקן ולבקר אחד את השניה, יכולים לשנות את הדרך שבה אנו מתקשרים. המפגש הערב היה מעצים, מחבק העניק לנו אופטימיות, וייצר תחושת מסוגלות שלגמרי אפשרי לייצר שיח ודו קיום גם ברמה המחשבתית והביקורתית. ולכן, אנו פועלים לייצר מודל של 'גשר ישראלי בסלון' בכל הארץ. אנו מאמינים כי השינוי צריך ויכול לבוא דווקא מהעם שמוכיח כל פעם מחדש את עוצמותיו וכוחותיו… בעיתות משבר. אנו גם מאמינים שלא צריך משבר כדי לאחד כוחות ולייצר מקום למגוון הקולות.

שבת של שלום ובשורות טובות 🇮🇱💞
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך.
לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *