השבוע פרשת תולדות, הפרשה השישית בספר בראשית. הפרשה הקודמת, חיי שרה, סיפרה על נישואי יצחק ורבקה.
פרשת תולדות מתמקדת בחייהם המשותפים של יצחק ורבקה. לאחר שנים רבות שבהן רבקה הייתה עקרה- נולדים להם התאומים, עשו ויעקב, שנאבקו כבר בבטנה של רבקה והמשיכו להיאבק גם לאחר לידתם.
בהמשך, מתארת לנו הפרשה שיש שוב רעב בארץ ישראל וכמו בימי אברהם, יצחק יורד דרומה אל אבימלך, מלך פלישתים, בדרכו למצרים. אבל הפעם ה' אומר לו לא לרדת למצרים, אלא להישאר בארץ ומברך את יצחק בכל הברכות שברך את אברהם.
יצחק עושה חייל ותבואתו מניבה מאד. הפלשתים כל כך מקנאים בו שהם סותמים את כל בארות המים שחפר אברהם אבינו, ואבימלך מחליט לגרש את יצחק – "(טז) וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-יִצְחָק: לֵךְ, מֵעִמָּנוּ, כִּי-עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ, מְאֹד." (בראשית כו')."
יצחק חופר מחדש את בארותיו של אברהם אבינו, אך העימותים עם הרועים המקומיים ממשיכים, עד שבסופו של דבר יצחק מגיע לבאר שאין עליה מריבה וקורא את שמה רחובות (מלשון הרחיב ה' לנו).
מסביר הרב דוד סתיו,
"נראה כי אין חדש בארץ. תנועת ההתיישבות הציונית הביאה ברכה גדולה ליושבי הארץ, היהודים והלא יהודים, כמעט בכל מקום שהגיעה אליו. ארץ שהייתה שוממה ומלאה ביצות, ארץ מוכת מחלות, הפכה בידי המתיישבים היהודים לארץ פורחת. ומה הייתה תגובתם של תושבי הארץ הערבים באותם ימים? האם קבלה ורצון ללמוד מהישגי החלוצים, או קנאה שהובילה להרס ושנאה?
יצחק לא נשבר ולא התייאש, גם לאחר שקרא לבאר השנייה שחפר "שטנה", משום שגם עליה רבו עמו פלישתים. הוא העתיק את מקומו וחפר באר חדשה שנקראת בשם רחובות, "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ" (בראשית כ"ו, כב)
בסופו של דבר, הארץ תהיה ברשות אלו שיאהבו אותה וישקיעו את כל כוחם בבניינה ובטיפוחה. אלה שיבקשו לנשל את האחרים בשנאה ובשטנה, בסתימת בארות או בהפצצות, ימצאו כי הם טובלים בים של שנאה שאין לה מוצא."
פרשת תולדות משקפת בצורה עמוקה את ההתמודדות עם מאבקים מתמשכים, בפרט בהקשר לחיים בארץ ישראל. אחד הסיפורים הבולטים בפרשה הוא חפירת הבארות על ידי יצחק וסתימתן על ידי הפלישתים, ולאחר מכן מאמציו לפתוח אותן מחדש. המעשה הזה מסמל לא רק את המאבק הפיזי על מקורות המים – שהם תנאי יסוד לקיום חיים – אלא גם את המאבק העקרוני על הזכות להתקיים ולהפרות את הארץ, חרף ניסיונות חוזרים ונשנים להפריע ולהרוס.
רש"י מבאר כי יצחק קרא לבארות בשמות שאביו אברהם קרא להן, כדי להדגיש את הקשר הרציף והעמוק למורשת האבות. בכך הוא מסמל נאמנות להמשכיות ולשמירת הערכים והאמונה שהונחלו לו. יצחק לא נרתע מסתימת הבארות בידי הפלישתים אלא פעל לחדשן, כמסר לכך שגם מול עוינות וקשיים יש לשמור על הזהות והערכים.
במובן זה, הסיפור מתחבר למציאות חיינו היום, במאבקנו להבטיח את חיינו כאן בארץ אל מול מלחמה אכזרית, קשיים ואיומים בלתי פוסקים. כמו יצחק, שנאלץ להתמודד שוב ושוב עם ניסיונות לחבל במפעל חייו אך לא נכנע אלא המשיך בעקביות ובנחישות, כך גם אנו נדרשים להיאבק על זכותנו לחיות ולשגשג כאן. כל באר שיצחק חפר ופתח מחדש מבטאת לא רק עמידה באתגר אלא גם אמונה בעתיד, רצון להניח יסודות לקיום בר-קיימא ולחיים מלאים בארץ ישראל.
על פי החסידות, הבארות מסמלות גם את חפירת המעיין הפנימי בנפש האדם. הסתימות, שגורמות לעצירת זרימת המים, מייצגות את המאבקים והקשיים הפנימיים שמונעים מאתנו להתחבר לעומקינו. יצחק מלמד אותנו שעלינו להתמיד ולחפור מחדש, לשחרר את הזרימה הטבעית של כוחותינו הפנימיים ולא לוותר על פוטנציאל הצמיחה.
מעשה חפירת הבארות של יצחק מלמד אותנו שיעור עמוק על אחריות, התמדה וחתירה לתיקון. כמו יצחק, שנאלץ להתמודד עם סתימת הבארות ולפעול בעקביות לפתיחתן מחדש, כך גם אנו נדרשים להתמודד עם מציאות קשה ולפעול בנחישות למען שיקום וחיזוק עמנו. זוהי קריאה להיאחז במורשת ובחזון גם מול מכשולים, ולא לומר נואש. בדומה ליצחק, שבחר לא לוותר על מקורות החיים, כך היא חובתנו המוסרית והלאומית, להיאבק ולהשיב את היקרים לנו מכל הביתה, את- החטופים, המפונים, והחיילים לשלום, וכמובן להשיב גם את כל הגופות, לחזק את הרוח הלאומית, ולספק סיוע ותמיכה פיזית ורגשית לכל מי שנפגע במלחמה. פתיחת הבארות מחדש מסמלת את הכוח לחדש, לשקם ולבנות גם לאחר הרס ופגיעה. היא מדגישה את המחויבות שלנו ליצירת חיים של תקווה וצמיחה למרות המכשולים. כמו יצחק, שמצא דרך להגיע אל הסכם של שלום ביצירת באר רחובות –– כך גם אנו שואפים למצוא את הדרך ליצירת מרחב של ביטחון ושלווה, מרחב שבו נוכל להבטיח את עתידנו בארץ, ולבנות עתיד של תקווה ושל חוסן עבור כולנו. אמן כן יהי רצון.
שבת שלום
לעילוי נשמתם של כל ההרוגים האהובים והיקרים. יהי זכרם ברוך. לשובם לשלום ולזכותם של כל אהובנו, החטופים והחטופות כבר במהרה בימינו, ליציאתם לשלום ולשובם לשלום של כל גיבורנו האהובים, חיילי וחיילות צה"ל, לרפואתם המלאה של כל הפצועים/הפצועות האמיצים והאהובים, ולביטחונם של כל היהודים בארץ ובעולם. אמן כן יהי רצון ❤️